תושב אילת עתר לסעד הצהרתי כנגד שתי בנותיו, על מנת שביהמ”ש יקבע כי הן אינן זכאיות לרשת את זכויותיה של אמן המנוחה, בפנסיה ובפיצויים שלו מעבודתו ● ביהמ”ש דחה את התביעה וחייב את האב בהוצאות
מקרה סבוך של סכסוך משפחתי באילת הוביל אב לתבוע את שתי בנותיו, וזאת במטרה לקבל פסק דין המצהיר כי השתיים אינן זכאיות ליהנות מחלקן של אמן המנוחה בקופת הפנסיה והפיצויים של אמן.
מפסק דינו של השופט מרדכי (מוטי) לוי, עולה, כי האב היה זכאי לפנסיה תקציבית ופיצויים ממקום עבודתו באילת, אלא שבשל סכסוך שהתגלע מול בנותיו, הוא ביקש לנשלן מחלקה של רעייתו בכספים אלו. לטענתנו הכספים שייכים לו בלבד, שכן הכספים לא היו שייכים מעולם לאם ועל כן לא יכלה להורישו לבנותיה. עוד טען האב כי שילם לרעייתו בחייה את כל הכספים שחב לה וכי זו אף נותרה חייבת לו סכום של 1,977 שקל. בעקבות כך הטילו הבנות עיקול על כספי הפנסיה של האב, ובעקבות הליך זה הגיש הוא את הבקשה לסעד הצהרתי מביהמ”ש.
בדחותו את התביעה, הסביר השופט, הבהיר השופט כי טענת האב כאילו לאם המנוחה לא היה חלק בכספי הפנסיה והפיצויים שגויה, זאת מאחר ובין בני הזוג נחתם הסכם גירושין עוד ב-2002 שקיבל תוקף של פסק דין ובו נקבע איזון משאבים בין השניים באופן שחילק את רכושם המשותף חצי בחצי. במסגרת הסכם זה נקבע כי לאם הגיעו 50% בזכויות הפנסיה והפיצויים של האב בעבור 12.5 שנות עבודתו.
“צודקות הנתבעות שזכויותיה של האם נגזרות מכוח איזון המשאבים ואין בין הסכמה זו לבין תקנות קרן כזו או אחרת דבר וחצי דבר”, נפסק. “כך, משעה שמדובר בזכות כספית של האם בחייה, זכות זו…ניתנת להורשה”.
בהמשך מונה אקטואר מטעם ביהמ”ש על מנת לחשב את שווי הזכויות להן זכאיות הבנות, והלה קבע כי הן אכן זכאיות למחצית מכספים, אלא שהאב כפר גם בחוות דעתו של מומחה ביהמ”ש וטען כי היא שגויה, אלא שהאב ויתר על זכותו לחקור את המומחה והסתפק בהגשה מאוחרת של שאלות הבהרה. ביהמ”ש לא איפשר לאב להגיש חוות דעת נוספת וקבע כי: “לא ניתן לדלג על החקירה בדרך של הגשת חוות דעת אחרת”. על האב הוטלו הוצאות משפט בגובה 15,000 שקל.
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה – יום יום באילת