אזמרה לשמך • פסקי הלכות לתשעה באב מהגר"ע פריד שליט"א

תוכן עניינים: ערב שבת חזון ● סעודות שבת ● לימוד תורה בשבת ● סעודה שלישית ● קבלת תענית ● פינוי השולחן ושטיפת כלים ● דיני הבדלה לאוכל בצום [בהיתר] ● דיני האוכל [בהיתר] בט' באב ● הפטורים מהצום ● דיני רחיצה ● דיני סיכה ● נעילת הסנדל ● שאילת שלום ● הדברים המותרים ללמוד ולקרוא בתשעה באב ● מנהג ישיבה על הארץ ● מנהג איסור מלאכה ● טלית ותפילין ● הדינים הנוהגים במוצאי הצום [ליל יא' אב] ● שו"ת לתשעה באב

ערב שבת חזון

א. לכבוד שבת מותר לקצוץ ציפורניים ולשטוף את הרצפה, וכן מותר לצחצח נעליים.
ב. לצורך בישול לשבת מותר לטעום בשר ולפלוט [ויש המתירים אף לבלוע].
ג. אף אותם בני ספרד הנוהגים איסור תספורת בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד [והשנה, מעיקר הדין היו מותרים בתספורת כל השבוע], בערב ת"ב שחל בשבת אין להסתפר ואין להתגלח.
ד. טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לטבול אף בער"ש בתשעת הימים במקווה צונן (ואם אין צונן – יש להקל אף בחם), ובעניין זמן הטבילה, ראה בסוף הסע' הבא.
ה. רחיצה בערב שבת חזון (לבני אשכנז) – מי שרגיל להתרחץ במים חמים וסבון כל ערב שבת ומעולם לא ביטל זאת אלא מחמת אונס, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים. [דין הסובל מזיעה נתבאר בעלון הקודם]. השנה, שת"ב חל בשבת, לכתחילה יש לרחוץ קודם חצות, ואם לא הספיק – ירחץ עד כניסת שבת.
ו. לכבוד שבת מותר ללבוש כל בגדי השבת כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. סדינים ומצעים אין להחליף למכובס אף לכבוד שבת [והזקוק להחליף – יחליף וייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות].
ז. קלי צום, יש לערבו לפני כניסת השבת בתוך מאכל או משקה באופן שלא יהיה ניכר.

סעודות שבת

ח. מותר לאכול כרגיל ואף לאכול בשר ולשתות יין, וכן מותר כל זה אפי' בסעודה שלישית, ומותר אף להעלות מאכלים על שולחנו כסעודת שלמה בעת מלכותו.
ט. מותר לשיר זמירות שבת כרגיל כבכל שבת.

לימוד תורה בשבת

י. נחלקו הפוסקים האם מותר בשבת זו ללמוד תורה רק בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב או אף בדברים האסורים, ולהלכה נפסק שבשבת מותר ללמוד כל דבר, אף לאחר חצות עד שקיעת החמה.

סעודה שלישית

יא. כאמור, מותר לאכול כל דבר בסעודה שלישית עד השקיעה [ויש לסיים את הסעודה לפני השקיעה].
יב. יש פוסקים הסוברים שאין לישב בסעודת חברים בסעודה שלישית ולא לנהוג בשמחה, אך יש הסוברים שהרגיל לסעוד עם חבריו אין לו להימנע מזה דהוי אבלות בפרהסיא.
יג. י"א שאין לומר שאוכל כדי שיהיה כח לצֹום.

קבלת תענית

יד. סיים סעודה שלישית זמן מה לפני השקיעה ובירך ברכת המזון ולא התנה שלא מקבל תענית, יכול עדיין להמשיך אכילתו עד השקיעה, ואף שבשנה רגילה צריך להתנות לפני ברכת המזון שאינו מקבל תענית, בשבת אין צריך להתנות דבשבת ברכת המזון לא הוי קבלת תענית.
טו. יש מקומות שמאחרים את תפילת ערבית ואז חולצים את המנעלים ומחליפים את בגדי השבת לאחר צאת הכוכבים.
טז. במקומות שלא מאחרים את תפילת ערבית, לאחר אמירת ברכו וצאת הכוכבים חולצים את המנעלים, ולאחר התפילה יש להחליף את בגדי השבת [והש"ץ חולץ מנעליו לפני אמירת ברכו, לאחר אמירת המבדיל בין קודש לחול].
יז. משקיעת החמה חלים דיני איסור אכילה רחיצה סיכה ותלמוד תורה, ולכן לאחר השקיעה אסור לאכול ולשתות כלל, וכן אסור לרחוץ את כל היד, אמנם לעניין ישיבה על הקרקע וחליצת מנעלים והחלפת בגדים, כיון שהוא אבילות בפרהסיא, נוהגים רק לאחר צאת הכוכבים.
יח. אם בשקיעה עדיין לא בירך ברכת המזון, יכול ליטול מים אחרונים לאחר השקיעה.
יט. כאמור בסעיף יז' אין יושבים על הקרקע בין השקיעה לצאת הכוכבים כיון שהיא אבילות בפרהסיא, אך יש המדקדקים שאף אין יושבים על כסא או ספסל בזמן הנ"ל, וכן חליצת המנעלים נעשית באופן שלא ניכרת ההורדה.
כ. אין להכין לפני צאת השבת את ספר הקינות או את מגילת איכה, וכן לא יכין את הספסלים בבית הכנסת קודם צאת השבת.
כא. נשים שלא התפללו ערבית, וכן איש ששכח לומר 'אתה חוננתנו' בתפילה, צריכים לזכור לומר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'.
כב. מברכים 'בורא מאורי האש' על הנר, ואף נשים יכולות לברך, ואין מברכים על הבשמים.

פינוי השולחן ושטיפת כלים

כג. יש לפנות את השולחן רק לאחר צאת הכוכבים משום איסור הכנה משבת לחול ככל שבת, אך אם סיים את הסעודה בעוד היום גדול, יכול לפנות את השולחן בשבת מכיוון שזה מפריע לו בשבת.
כד. לכתחילה יש לשטוף את הכלים ביום א' לאחר חצות היום אך מי שמיקל לשטוף במוצאי שבת יש לו על לסמוך [וראה להלן סע' נב, עז].
דיני הבדלה לאוכל בצום [בהיתר]כה. חולה האוכל בט' באב, בשנה זו שהצום מתחיל במוצ"ש צריך להבדיל על הכוס לפני אכילתו, וגם אם נחלה בט' באב צריך להבדיל על הכוס. ואם שמעו ממנו הבדלה אף בריאים שצמים – יצאו ידי חובה.
כו. אשה האוכלת בהיתר בט' באב, תעשה הבדלה ותשתה בעצמה את הכוס [ואין בכך כל חשש], ויש אומרים שאף בעלה או אחר יכול להבדיל בשבילה והיא תשתה את הכוס ואף הוא יוצא בזה ידי חובת הבדלה.
כז. אם היא לא יכולה לשתות את כוס ההבדלה, תעשה הבדלה ותיתן לקטן שהגיע לגיל חינוך [בגיל 5-6] לשתות את הכוס, ואם אין קטן – יכולה לאכול קודם הבדלה ותשמע הבדלה במוצאי הצום.
כח. המבדילים בצום מברכים 'בורא פרי הגפן' ו'המבדיל בין קודש לחול' [ואם לא בירך 'בורא מאורי האש' יברך בהבדלה, ואם בירך על האש – אינו מברך בהבדלה], ואין אומרים את הפסוקים שקודם ברכת ההבדלה – 'הנה וכו", ואין מברכים על הבשמים.
כט. גם מי שאינו מבדיל מברך ברכת מאורי האש במוצ"ש משום שברכה זו מברכים רק במוצ"ש [וניתן לברכה עד עלות השחר].
ל. המבדילים בצום עדיף שיבדילו על מיץ ענבים [ואף אשה שמבדילה שותה את המיץ ענבים וכנ"ל].
לא. השותה מים בהיתר בט' באב ואינו אוכל – אינו צריך להבדיל לפני שתייתו.
לב. קטן עד בר מצווה האוכל בט' באב, אינו צריך להבדיל, וישמע הבדלה במוצאי הצום.

דיני חולה וקטן האוכל [בהיתר] בט' באב

לג. חולה האוכל פת בתשעה באב צריך ליטול ידיו כרגיל, וה"ה למים אחרונים.
לד. חולה שאוכל אין צריך לאכול סעודת מלווה מלכה.
לה. נחלקו הפוסקים האם מזכירים "נחם" בברכת המזון לפני 'ובנה ירושלים', ולמעשה המנהג שאין אומרים.

הפטורים מהצום

לו. השנה, מעוברות ומניקות שקשה להם – פטורות מהצום.
לז. חולה שאין בו סכנה דהיינו שנפל למשכב או שחולה כל גופו (שאינו מתפקד) – פטור מהצום. והשנה, אף מי שיש לו מיחושים יותר מהרגיל (אף שאינו בגדר חולה שאין בו סכנה, ואסור לו ליטול תרופות בשבת) – פטור מהצום.
לח. הסובל ממיגרנה – פטור מהצום.
לט. מי שיש לו חום 38 מעלות פטור מהצום.
מ. יולדת עד שלושים יום פטורה מלצום אף אם אינה מינקת.
מא. ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום.
מב. גם מי שלא צם, לא יאכל דברי מתיקה ובשר.

דיני התענית

מג. תשעה באב אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תה"מ, תלמוד תורה ושאילת שלום. איסורים אלו הם מהשקיעה עד צאת הכוכבים שלמחרת. אכן בשנה זו שתשעה באב חל בשבת – נעילת הסנדל אסורה רק מצאת הכוכבים [וכן ישיבה על הארץ, והחלפת בגדי שבת], אבל שאר הדינים נוהגים גם בשנה זו משקיעת החמה.

דיני רחיצה

מד. רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.
מה. רחיצה להעברת לכלוך מותרת.
מו. ילד שהתלכלך וצריך לרחצו, מותר לעשות זאת ואף שידיו של הגדול נרטבות בשעה שרוחץ את הקטן.
מז. נוטלים נטילת ידיים של בוקר שלוש או ארבע פעמים [כל אחד לפי מנהגו] עד סוף קשרי האצבעות בלבד.
מח. חולה וקטן לפני אכילת פת נוטלים ידיהם כרגיל, וכן נוטלים מים אחרונים כרגיל. כהנים לפני נשיאת כפיים נוטלים ידיהם כרגיל.
מט. אסור לרחוץ את העיניים במים בבוקר כדי לנקותם, אך לאחר שניגב ידיו מנטילת הבוקר ועדיין ידיו לחות קצת, מותר להעבירם על עיניו.
נ. שטיפת הפה וצחצוח שיניים במשחה הותרו רק במקום צער גדול, ויטה ראשו למטה בכדי שלא יבלע מים.
נא. מי שנפנה לנקביו הגדולים או הקטנים, אם עומד כעת להתפלל – נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, ואם אינו מתפלל עכשיו, נחלקו הפוסקים האם מותר ליטול ידיו, על כן לכתחילה יגע במקומות המכוסים בגוף ואז לכו"ע מותר לרחוץ ידיו.
נב. לצורך בישול לערב, מותר לשטוף את המאכלים וכן מותר להדיח כלים, אף שממילא נרטבים הידיים.
נג. כלה תוך ל' יום לחתונתה מותרת לרחוץ פניה כדי שלא תתגנה על בעלה.

דיני סיכה

נד. אסור לסוך בשמן או סבון אפילו על מקצת גופו לשם תענוג, ולכן אסור להתאפר ולהתבשם בתשעה באב, מלבד כלה תוך ל' יום מחתונתה המותרת בזה כדי שלא תתגנה על בעלה.
נה. סיכה לצורך רפואה מותרת, ולכן מותר למרוח משחה על פצע, וכן מותר למרוח שפתון על שפתיו שנתבקעו מיובש, ואף מותר למרוח משחה כנגד יתושים.
נו. סיכה להעביר את הזוהמה מותר, ולכן מותר להשתמש בדאודורנט כדי למנוע ריח רע דאינו עושה זאת לתענוג, אבל סיכה הנותנת ריח טוב – אסורה.

נעילת הסנדל

נז. אסור לנעול מנעלים העשויים מעור, ואפי' אם עשויים מחומר אחר ורק מצופים עור – אסור.
נח. נעלי עור לילדים: דעת החכמת אדם דאין חיוב חינוך בקטן בתשעה באב דכיון שהוא דבר שיש בו צער לא חייבו בזה את הקטן, אולם בזמננו שמצוי להשיג נעליים שאינם מעור, יש להקפיד שאף קטן [אף פחות מגיל חינוך] לא ינעל נעלי עור.

שאילת שלום

נט. אסור לומר 'שלום' לחבירו בתשעה באב, ואף אסור לומר 'בוקר טוב'.
ס. הדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום, משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש.
סא. מותר לנענע ראשו לאות שלום.

הדברים המותרים ללמוד ולקרוא בת"ב

סב. מסכת מועד קטן פרק שלישי [דף יג' ע"ב עד דף כט' ע"א] ושולחן ערוך הלכות אבלות [יורה דעה סי' שמ' עד סי' תג].
סג. סוף מסכת תענית [תלמוד בבלי מדף כח' ע"ב עד דף ל' ע"ב, וכן בירושלמי] הדינים הנוהגים בתשעה באב.
סד. אגדות החורבן במסכת גיטין [מדף נה' ע"ב עד דף נח' ע"א ובמסכת סנהדרין [מדף צו' ע"א עד צו' ע"ב ובדף קד' ע"א עד קד' ע"ב] הכל מהעניינים השייכים לחורבן.
סה. מותר לקרוא בספר יוסיפון, וכן באיכה ומדרש איכה ומפרשיה, בדברים הרעים שבירמיה, ובפסוקי נחמה צריך לדלג, וכן באיוב ומפרשיו.
סו. ספרים על תולדות עם ישראל בתקופות הגזירות השונות וכן ספרים על השואה.
סז. מותר לקרוא ספרי מוסר.
סח. נחלקו הפוסקים אם מותר לומר תהילים, ויש להקל לנשים.
סט. כל הדינים שכתבנו לעיל, מסע' מד' ואילך – אסורים מדינא, ולכן הם אסורים כל יום תשעה באב עד צאת הכוכבים. להלן יתבאר שיש דברים האסורים מחמת מנהג [ישיבה על הארץ ואיסור מלאכה] ונהגו בהם איסור עד חצות היום.

מנהג ישיבה על הארץ

ע. נוהגים לשבת על הארץ [בשנה זו, רק לאחר צאת השבת] עד חצות היום, ומי שקשה לו לישב על הארץ יכול לשבת על כיסא נמוך מהרגיל.
עא. זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל.
עב. במכונית ובאוטובוס מותר לשבת כרגיל.
עג. המגביה את ספר התורה יושב על כיסא רגיל.

מנהג איסור מלאכה

עד. בליל תשעה באב וביומו עד חצות נהגו שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת. ולכן אין להדיח כלים ולסדר את הבית עד חצות, אבל דבר קל שאין בו שיהוי כגון הדלקת הנר מותר. אחר חצות נהגו להקל בכל המלאכות, ובלבד שלא יקבע עצמו למלאכה.
עה. העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה בה סימן ברכה.
עו. פתיחת חנות מכולת אינה בכלל איסור מלאכה, אבל חנויות שאינן של מזון – אסור עד חצות.
עז. שטיפת כלים מותרת לאחר חצות היום, ואם יש בהם צורך בתשעה באב עצמו אפשר לשטוף גם קודם חצות, ועדיף להשתמש בכפפות (ואם שוטף לצורך אכילת הערב, אין צורך בכפפות, ראה סע' מו, נב).

טלית ותפילין בתשעה באב

עח. מנהגנו להתעטף בטלית גדול ולהניח תפילין בתפילת מנחה ולא בשחרית [ולובשים טלית קטן בבוקר ללא ברכה, ואין אוחזים בציציות ב'ברוך שאמר' ובק"ש], ויש מבני ספרד שמתעטפים ומניחים בתפילת שחרית.
עט. אף שבדר"כ אסור לאכול לפני הנחת תפילין, חולה האוכל בתשעה באב, מותר לאכול בשחרית אף שעדיין לא הניח תפילין.
פ. אומרים 'נחם' בתפילת מנחה בברכת 'וירושלים עירך', ואף חולה שאינו צם אומרו, ויש מבני עדות המזרח שאומרים 'נחם' בכל שלוש התפילות.

הדינים הנוהגים במוצאי הצום (ליל יא' אב)

פא. אסור לטעום כלום במוצאי הצום עד שיבדיל על הכוס [ואף אשה שצמה ובעלה מתעכב בבית הכנסת צריכה להבדיל], ומותר לשתות מים בלבד.
פב. השנה, כיבוס ותספורת ורחיצה וברכת 'שהחיינו' מותרים לכל העדות מיד במוצאי הצום.
פג. לבני אשכנז אכילת בשר ושתיית יין אסורים עד הבוקר שלמחרת, ולבני ספרד מותר בצאת הצום.
פד. יש להסתפק האם מותר לשמוע מוזיקה [כשאר השנה] כבר בצאת הצום, והמקלים יש להם ע"מ לסמוך.
פה. מבדילים על כוס יין ואומר 'ברכת הגפן', וברכת 'המבדיל בין קודש לחול', והמבדיל שותה את הכוס ואין צריך לתת לקטן.
פו. אין מברכין לא על הבשמים ולא על הנר, ולא אומרים את הפס' שקודם ברכת ההבדלה – 'הנה וכו'.
פז. מכיון שנטילת ידיים של בוקר הייתה עד פרקי האצבעות, לכן יש להקפיד במוצאי הצום ליטול את כל הידיים שלוש או ארבע פעמים ]כ"א כפי מנהגו].

שו"ת לתשעה באב

מהם סדר התפילות בתשעה באב בשנה זו (לנוסח אשכנז)
סדר תפילת ערבית בבית הכנסת – הש"ץ אומר קדיש תתקבל לאחר שמו"ע, מברכים 'בורא מאורי האש' על שני נרות, קוראים מגילת איכה, אומרים קינות, 'ואתה קדוש' ואין אומרים 'ויהי נועם' ו'ויתן לך', קדיש ללא 'תתקבל', עלינו.
סדר תפילת שחרית – אומרים קרבנות כרגיל, אומרים 'מזמור לתודה', הש"ץ מוסיף 'עננו' בחזרת הש"ץ, הכהנים לא עולים לדוכן, הש"ץ אומר חצי קדיש [ואין אומרים 'אבינו מלכנו' ותחנון], קריאת התורה והפטרה, מחזירין הס"ת ואומרים קינות עד מעט קודם חצות, 'אשרי.. ובא לציון' [ואין אומרים 'למנצח', ומדלגים 'ואני זאת בריתי'], קדיש ללא תתקבל, עלינו, מגילת איכה.
סדר תפילת מנחה – מתעטפים בטלית ומניחים תפילין, שיר של יום, אין כאלוקינו, אשרי וחצי קדיש, קריאת התורה [ללא קדיש לאחריה] והפטרה, מחזירין הס"ת והש"ץ אומר ח"ק, אומרים 'נחם' ו'עננו', 'שים שלום', הש"ץ אומר בחזרה 'עננו' בפ"ע, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, עלינו. לאחר מעריב, מבדילים וטועמים, ואומרים 'קידוש לבנה' עם נעליים.
האם אומרים תיקון חצות בערב תשעה באב
תשובה: דעת המשנ"ב שלא לומר, אך רבים סוברים שכן לומר, ויאמר דווקא לפני תפילת מנחה. כשחל בערב שבת – לא אומרים.
מקור – באה"ל סי' תקנא סע' טז, כה"ח שם אות רכג
מה אומרים בתיקון חצות בליל תשעה באב
תשובה: אומרים תיקון רחל בלבד, וביום אין אומרים כלל. ובשנת שמיטה, אין אומרים כלל אף בלילה.
מקור – שערי תשובה סי' תקנב'
האם אומרים אב הרחמים בשבת ט' באב
תשובה: נוהגים לומר, ואף אם יש ברית.
מקור – משנ"ב סי' תקנב ס"ק ל, סי' רפד ס"ק טז
מי שמתפלל בביתו בליל תשעה באב, האם יקרא מגילת איכה
תשובה: יש לקרוא מגילה, אמנם אף אם קורא מתוך מגילה כשרה יקרא בלא ברכה. נשים אינן נוהגות לשמוע.
מקור – סי' תקנט' משנ"ב ס"ק ה'
האם אומרים ק"ש שעל המטה בליל תשעה באב
תשובה: אומרים כרגיל (סי' תקנד, סי' רלט).
האם מותר לישן עם כרית בתשעה באב
תשובה: יש לאדם להצטער במשכבו בליל ת"ב, והרגיל בב' כריות – יישן בא'. יש נוהגים להניח המזרון על הארץ ולישן עליו. חלש אין צריך להחמיר וישן כדרכו. (סי' תקנה ס"ב)
ההלכה היא שבבית הכנסת מדליקים תאורה במינימום הנצרך לתפילה וקריאה, האם גם בבית יש למעט האור
תשובה: הטעם לזה הוא מהפס' 'במחשכים הושיבני', והיינו כדי שירגיש אבל ביום זה, ולכן יש למעט את האור גם בבית.
מה מנהג האשכנזים בלבישת טלית (גדול וקטן) בת"ב
תשובה: בחור – לובש ט"ק בבוקר, ומברך עליה רק בתפילת מנחה לאחר שממשמש בציציותיו. נשוי – מתעטף בטלית גדול במנחה ומברך, ופוטר בזה את הט"ק. (סי' תקנה ס"א)
האומר שיר השירים ופרק שירה כל יום, כיצד ינהג בת"ב
תשובה: יאמר אחרי צאת הצום.
כלה הנוטלת כדורים קודם חתונה האם תיטלם בת"ב
תשובה: אפשר לקחת, ואם חייבת מים תמרר אותם.
מקור – באר היטב סי' תקסז'
האם מותר/צריך לנקות את הבית בת"ב אחר חצות
תשובה: בני ספרד נהגו לשטוף את הרצפה אחר חצות היום ובני אשכנז לא נהגו בכך אך אין בזה איסור מעיקר הדין
מקור – או"ח סי' תקנד' סעיף כב', ברכי יוסף שם, יו"ד סי' שעח' סע' ז', ועי' ערוך השולחן סי' תקנט ס"ט
האם אפשר לקרוא עיתונים ולשחק שחמט בת"ב
תשובה: אין להסיח את הדעת מהאבילות ואסור (ואם סובל מאד מהצום ובלי זה יהיה קשה לו לצום – אפשר להקל).
מקור – סי' תקנד' סע' כב', ערוך השולחן יו"ד שפד
האם מותר להקליד מסמכים / לעטוף ספרי לימוד / לארוז מזוודות בתשעה באב
תשובה: מלאכות אלו מותרות לאחר חצות היום, ובלבד שיעשה זאת זמן קצר (סי' תקנד סע' כב וסע' כד)
האם מותר לתת לילדים לעשות מלאכות יצירה בת"ב
אם יש צורך להעסיק אותם, מותר אף שהגיעו לגיל חינוך, וכן מותר לשלחם לקייטנה.
האם מותר לעשן סיגריות בתשעה באב
תשובה: עישון סיגריה אלקטרונית אסור בכל אופן. עישון סיגריה רגילה הותר אחר חצות בצנעה למי שקשה לו מאד ללא העישון [אמנם, יש ליזהר בעישון אף בכל השנה].
מקור – סי' תקנה' מ"ב ס"ק ח'
האם צריך לקחת חופש מהעבודה בתשעה באב
תשובה: צריך לקחת יום חופש, אלא א"כ יגרם נזק לעובד/למעביד/ללקוח [ועדיף שיעבוד לאחר חצות], אך מניעת רווח אינה היזק.


פורסם במקור