אזרחות צרפתית: הזכאות מתמוססת במבוך המשפטי



מי זכאי?

רוב הישראלים הזכאים לאזרחות צרפתית ואינם מודעים לכך הם למעשה ״צרפתים בהורשה״. מדובר באנשים שנולדו בישראל להורה שמחזיק או החזיק בעבר בדרכון צרפתי (לרוב לפני העלייה לארץ). זכאות זו מוגדרת בדין הצרפתי כ-״זכאות בהורשה״.

בכדי לממש זכות זו, המבקש צריך בעיקרון להיות רשום ב ״ספר המשפחה הצרפתי״ של הוריו. ״ספר המשפחה״ הוא פנקס שמנהלת הרשות המנהלית הצרפתית ובו רשומים בעלי האזרחות, ילדיהם, תאריך הנישואין שלהם ותאריך הלידה של ילדיהם. המסמך איננו מוכיח שיש אזרחות צרפתית אך הוא נותן אינדיקציה לכך שבעלי המסמך, הבעל והאישה, היו בעבר בעלי אזרחות צרפתית.

כל יליד ישראל (צאצא של צרפתי) אשר רשום בספר המשפחה הצרפתי של הוריו הוא למעשה בעל תעודת לידה ״צרפתית״ הרשומה במרשם המרכזי של משרד החוץ הצרפתי.

ללא רישום בספר משפחה צרפתי, ובעצם ללא תעודת לידה ״צרפתית״ במרשם, אין אפשרות היום להוציא דרכון צרפתי ביומטרי.

רישום צאצא של צרפתי יליד הארץ נעשה בעיקרון מול הקונסוליה הצרפתית המוסמכת בהתאם למקום לידתו (בתל אביב או בירושלים). מדובר בהליך מנהלי שאמור להיות פשוט. ואולם, לאחרונה, הוראות משרד החוץ הצרפתי החמירו את הדרישות כלפי הזכאים לאזרחות צרפתית שנולדו מחוץ לצרפת. כך למשל בחצי השנה האחרונה פועלות הקונסוליות הצרפתיות תחת הנחיה שלפיה אין לרשום בספר המשפחה צאצאים של צרפתים שעברו את גיל 18.

בנסיבות אלה, יליד הארץ, שזכאי להיות רשום כצרפתי בהורשה אך עבר את גיל 18 ולא נרשם כקטין בספר המשפחה של הוריו, ייאלץ לפנות לבית המשפט בצרפת על מנת לממש את זכאותו לאזרחות צרפתית בהורשה.

החלטה זו התקבלה ככל הנראה בעקבות פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון הצרפתי מחודש יוני 2019, המפרשת באופן מצומצם את סעיפי הקודקס הצרפתי בנוגע להתיישנות הזכאות לאזרחות צרפתית בהורשה. 

שלושה הליכים אפשריים

למימוש הזכאות לאזרחות צרפתית בהורשה ישנם בעצם שני הליכים אפשריים בפני בתי המשפט: בית משפט מנהלי או בית משפט מחוזי, והליך נוסף בפני היועמ״ש הצרפתי.

הקונסוליות הצרפתיות, שהן הרשות המנהליות המוסמכת, מפנות את אותם ילדים בוגרים להליך מנהלי שנקרא certificat de nationalité française אך יש למבקשים אופציות אחרות, יעילות יותר.

במקום פנייה לבית משפט מנהלי, ישנה אפשרות לבקש את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה. פנייה זו נעשית אך ורק לאחר סירוב בכתב צד הקונסוליה. ההליך אורך כשנתיים ובמסגרתו מתבקש היועמ״ש לתת את עמדתו בסוגיית רישום המבקש כצאצא של צרפתי במרשם.

אפשרות נוספת היא לפנות לבית המשפט המחוזי הצרפתי בתביעת אזרחות (הליך שיפוטי).

ההליך המנהלי

ההליך המנהלי אליו מופנים המבקשים אינו מומלץ: הן מבחינת הזמן והן מבחינה המשמעות המשפטית. ההליך מתנהל בממוצע ארבע שנים ובסופו של דבר מדובר בהחלטה מנהלית, כלומר, על בסיס שיקול דעת שאינו תמיד אובייקטיבי ולעתים אינו משפטי וחסר נימוקים מספקים. 

בנוסף, פסק הדין בהליך זה מהווה החלטה מנהלית התקפה כלפי המבקש בלבד ולא ילדיו.

כמו כן, לעיתים קרובות, בית המשפט המנהלי נותן החלטות חסרות מוטיבציה משפטית ראויה. לדוגמה, דחיית בקשות בטענה שחלק מהמסמכים לא התקבלו או בטענה כי צורת האפוסטילים (אימות מסמכים על ידי משרד החוץ הישראלי) איננה תקפה ו/או תואמת לאמנת האג. אותם אפוסטילים שמתקבלים על ידי הקונסוליה הצרפתית בישראל, נדחים בבית המשפט המנהלי).

זאת ועוד, דחיות רבות מתבססות על איות שמות שונה במסמכים צרפתיים וישראלים, כאשר אי ההתאמה נוגעת לפעמים לאות אחת בלבד או לכפילות אות מסוימת בשם. 

בית המשפט המנהלי גם עשוי להעלות דרישות בלתי סבירות כמו דרישה להמציא תעודות וותיקות מסבות או סבתות ניצולי שואה או שהושמדו בשואה, ממדינות כמו פולין או גרמניה או אפילו רוסיה לשעבר כאשר המסמכים הושמדו במלחמה.

כך ההליך הנ״ל מוביל את הזכאים לסף ייאוש.

כלל הנתונים

לעומת זאת, הכרעה שמתקבלת בהליך אזרחי בבית המשפט המחוזי מהווה פסק דין חלוט. בהליך זה עורך הדין המייצג את המבקש מגיש את ראיותיו בכתב התביעה, והמדינה מגישה כתב הגנה (באמצעות הפרקליטות הצרפתית). בהמשך יש הוכחות וסיכומים עד לפסק הדין המכריע. במסגרת זו נלקחים בחשבון כלל הנתונים והנימוקים ובכלל זה גם שיקולי צדק.

בהקשר זה כדאי להזכיר כי ישראלים רבים זכאים לאזרחות מתוקף נישואיהם לצרפתי. הזכאות היא אחרי 5 שנות נישואין לפחות והיא תקפה גם אם הנישואין נערכו בישראל. מדובר למעשה בהליך שנקרא ״הצהרת אזרחות״, בדומה למי שמתאזרח בצרפת (בעקבות שהיה ארוכה לדוגמה).

גם בזכאות מסוג זה נוצרה לאחרונה החמרה בדרישות. כך, הועלתה רמת המבחן למבקשים אזרחות מתוקף נישואין, כאשר הוחלפה מתכונת המבחן ונדרשת יכולת ניסוח בשפה. ללא הצלחה במבחן, לא יוכלו המבקשים לממש את זכאותם.

עו"ד ג'ולי דניאל (צילום: צילום עצמי)

עו"ד ג'ולי דניאל | צילום:
צילום עצמי



לסיכום, מומלץ לכל מי שמבקש לקבל אזרחות צרפתית לברר את מלוא הנתונים אודות הדרישות והתנאים לרישום האזרחות על מנת לבחור בדרך הנכונה והיעילה ביותר עבורו.

עו״ד ג׳ולי דניאל היא עו״ד, נוטריונית ומגשרת, חברה בוועדת הקשר בין לשכת עורכי הדין של פריז ושל ישראל, מתמחה בתחום הדין הצרפתי והאזרחות הצרפתית.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל




פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *