בג"ץ דן בעתירה המבקשת לעצור את השימוש באיכוני השב"כ

בג"ץ קיים אתמול (רביעי) דיון בעתירה המבקשת לעצור את השימוש באיכוני השב"כ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, עדאלה ופרטיות ישראל. בתגובת המדינה לקראת הדיון נכתב כי היועמ"ש אישר להפעיל את איכוני השב"כ בתקנות שעת חירום, למרות פסק הדין של בג"צ בנושא, משום שמדובר ב"כמעין ראשית מגיפה נוספת".

מהאגודה לזכויות האזרח הזכירו: בג"ץ פסק שהסמכת השב"כ מחייבת חקיקה, וכן הגביל את המשך האיכונים רק למצב שבו אדם לא משתף פעולה עם חקירה אפידמיולוגית. המדינה החליטה פשוט להתעלם משני פסקי הדין הללו, ואנו מקווים שבג"ץ יזכיר לממשלה שבדמוקרטיה פסקי דין של בית המשפט הם לא המלצה, וששימוש בתקנות שעת חירום הוא אנטי דמוקרטי.
לדיון ולהחלטה לביצוע האיכונים יש מחלוקות והשלכות.

ד"ר לימור יהודה, מרצה בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי אמרה: "איכוני השב"כ מבקשים לאתר את אלה שיודעים כי הם מסכנים את בריאות הציבור ובכל זאת מקלים ראש בכך ראש. תפקידו החשוב של השלטון במדינה דמוקרטית הוא לשמור על שלומם וביטחונם של האזרחים. התובנה החמורה מההתנגדות לאיכונים היא שישנם כאלה ששכחו כי זכויות האדם צריכות להתממש כל עוד הן אינן פוגעות בחופש ובזכויותיו של הזולת".

עו"ד אלעד מן יועמ"ש עמותת הצלחה ומומחה למשפט ציבורי הוסיף: "הדיון בסוגיית הלגיטימיות של כלי האיכון נע על הציר המשולש שבין יעילות הכלי, משך השימוש בו והמידתיות והאלטרנטיבות שעומדות לשימוש ויעילותן. דומה כי ככל שניתן להראות שמדובר בכלי שנעשה בו שימוש קצר, ממוקד ומצומצם ויעילותו גבוהה, יהיה קשה יותר לשכנע את בית המשפט להתערב.

"מנגד, יש להסתכל על השלכות רוחב ועל השלכות עתידיות שבשימוש בכלים דרקוניים ששמורים אולי לנסיבות אחרות, בזירה האזרחית ובחיי היום יום. אסור, על אף הקלישאה האפשרית, לאפשר מדרון חלקלק של שימוש באמצעים שמידת הפגיעה שלהם גבוהה באזרח, רק מפני שנוח לעשות זאת".



פורסם במקור

כתיבת תגובה