בג"ץ הלך צעד נוסף. הפתרון הוא בחקיקת חוק יסוד: החקיקה

גם מצדדי החלטת בג"ץ להוציא אמש התראת בטלות להסדר ב"פשרת האוזר" וגם מתנגדי הפסיקה, צריכים להסכים על שני דברים: האחד, ששופטי בג"ץ הלכו כאן צעד אחד קדימה בהיקף הפיקוח שלהם על עבודת הכנסת. השני, שהשופטים עשו זאת כמעט בלית ברירה שכן ב"פשרת האוזר" חברי הכנסת דחקו את השופטים אל הפינה וכמעט אילצו אותם להתערב.

מה בעצם נקבע בפסק הדין הזה שמעורר סערה? בתמצית, ששת שופטי בג"ץ שהיו בעמדת רוב פסקו שהחלטת הכנסת להגדיל את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקלים, מהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכות המכוננת שלה לחוקק חוקי יסוד. וזאת מכיוון שהלכה למעשה לא מדובר בחקיקה בעלת מאפיינים של חוק יסוד אלא בחקיקה זמנית ופרסונאלית שנועדה לצורך חלוקת כספים קואליציוניים וכספי תמיכות.

וכך, אם עד היום בג"ץ פסל רק חוקים "רגילים" שחוקקה הכנסת בנימוק שהם עומדים בניגוד לחוקי היסוד של הכנסת כגון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בפסק הדין הזה פותחים השופטים פתח להתערבות שלהם גם בחוקי יסוד. זאת, במקרים שבהם חברי הכנסת עושים שימוש לרעה בכוחם ונוקטים מהלכי חקיקה שאין להם מאפיינים של חוק יסוד, אך מכנים אותם חוק יסוד רק כדי שבג"ץ לא יפסול אותם. לשון אחר – במקרים שבהם הכנסת מחוקקת "חוק יסוד בתחפושת".

עכשיו, אם ניקח את המהלך המחשבתי הזה עוד קצת קדימה אז אפשר לטעון שהסערה בעקבות פסק הדין של בג"ץ היא מוגזמת. שהלכה למעשה שופטי בג"ץ לא באמת לקחו לעצמם סמכות להתערב בחקיקת יסוד של הכנסת אלא רק בחקיקה זמנית ופרסונאלית שמתחזה לחקיקת יסוד ולכן אין מה לבוא אליהם בטענות. הבעיה היא כמובן שעמדה כזאת נותנת אמון מוחלט בשופטים וביכולת שלהם לקבוע עבור הכנסת בכובעה כרשות מכוננת מהו חוק יסוד ומהו חוק שמתחזה לחוק יסוד.

שלושת שופטי המיעוט, נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון, התנגדו לגישה שהתקבלה בפסק הדין ונמנעו מלהיכנס לדיון תיאורטי בהוראת שעה של הכנסת שהסתיים תוקפה בנימוק שהנזק בדיון יעלה בתועלת. שלושת השופטים סברו שביקורת שיפוטית על חוקי יסוד מעוררת שאלות יסודיות במישור הסמכות, והפעלת הביקורת השיפוטית של בג"ץ במקרה זה עלולה להתפרש כ-"שימוש שלא לטובה" בסמכות זו.

אחרי מתן פסק הדין אמש מיהרו "החשודים המיידיים" כמו יו"ר הכנסת, יריב לוין, וח"כ בצלאל סמוטריץ' לתקוף את בג"ץ. לוין אפילו הרחיק למחוזות רחוקים וקיצוניים וטען ש"אנחנו עדים ל"אירוע 'מטורף' כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית".

חברי הכנסת שמבקרים את בג"ץ, מעדיפים להתעלם מדבר אחד מהותי: לו הכנסת הייתה רוצה בכך היא הייתה יכולה מזמן למנוע פסקי דין מעין אלה. כל מה שהיא צריכה לעשות זה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיגדיר את עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים אך יאפשר לכנסת לחזור ולחוקק את החוק ברוב מיוחד, נניח של 65 חברי כנסת או של 70 חברי כנסת.

נוסחים שונים של הצעות לחוקק את חוק יסוד: החקיקה הונחו על שולחן הכנסת פעם אחר פעם מאז שנת 1975 אבל הכנסת מעדיפה להימנע מכך. אולי ליריב לוין וחבריו פשוט יותר קל לתת לבג"ץ לעשות את העבודה הקשה, ואז לתקוף אותו.


פורסם במקור

כתיבת תגובה