בג"ץ: נתניהו חייב לציית להסדר ניגוד העניינים של היועמ"ש

בג"ץ קבע היום (ה') כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מחויב להסדר ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט – זאת בניגוד להתנגדותו של נתניהו בנוגע לחלק מההגבלות.

במוקד הדיון עמדה השאלה האם הסדר ניגוד העניינים שערך מנדלבליט, שנערך בשל ההליך הפלילי נגד נתניהו, הוצא בסמכות ומחייב את ראש הממשלה. הסדר ניגוד העניינים נועד למנוע מצב שבו נתניהו יעשה שימוש בכוח השלטוני כדי להשפיע על מערכת אכיפת החוק ועל מינויים בה, נוכח העובדה שהוא גם נאשם בעבירות חמורות של שחיתות והפרת אמונים, ומשפטו מתנהל.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים חנן מלצר וניל הנדל קבעו כי "אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן התאפשרה הרכבת הממשלה ה-35 על-ידי נתניהו על אף כתב האישום התלוי ועומד נגדו, הייתה כי ייערך לו הסדר ניגוד עניינים".

עוד צוין כי ראש הממשלה אף התחייב לכך באופן מפורש במסגרת הדיון שהתקיים בפני 11 שופטי בג"ץ. מאז חלפו למעלה מעשרה חודשים, ועד היום לא הגיע נתניהו להסכמות עם היועץ המשפטי לממשלה על נוסח מוסכם, והוא אף כופר בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה.

במוקד העתירה שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון וקבוצת "מבצר הדמוקרטיה", עמדה חוות-דעתו של מנדלבליט מנובמבר בשנה שעברה, שבה נקבע כי על נתניהו להימנע מהחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, לענייניהם של עדים ונאשמים אחרים במשפטו ולעיסוק בתחומי פעילות מסוימים של משרד התקשורת.

ראש הממשלה סבר כי ליועץ המשפטי לממשלה אין סמכות לקבוע את המגבלות שיחולו עליו במסגרת מילוי תפקידו כראש ממשלה, ולגישתו, הקביעה בדבר קיום עניין אישי נתונה לו עצמו.

ראש הממשלה הסכים לקבל על עצמו את מרבית ההגבלות שנקבעו בהסדר, למעט שלוש: האחת נוגעת למעורבותו בנושאים הקשורים לשיטת מינוי בכירי מערכת המשפט; השנייה – לבחירת שופטי בית המשפט העליון; והשלישית – למנגנון שלפיו תובטח הימנעותו מעיסוק בעניינם של עדים ונאשמים במשפטו.

בית המשפט דחה את שתי ההסתייגויות הראשונות, אך קיבל את ההסתייגות השלישית, לפיה הימנעותו ממעורבות בעניינם האישי של נאשמים ועדים במשפטו תחול רק מקום שבו נתניהו או מי מהגורמים שמונו על-מנת לסייע לו בהקשר זה – אכן ידעו בפועל כי אותו עניין נדון בפני אחד ממשרדי הממשלה.

בג"ץ שב היום על ההלכה שלפיה היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הרשות המבצעת, וחוות-דעתו מחייבת את הממשלה. שופטי בג"ץ קבעו כי מציאות שבה ראש ממשלה מכהן כאשר תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות, היא מציאות חריגה המחייבת הקפדה יתרה על העיקרון האוסר על מי שנושא בתפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים.

התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, טענה כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים מובנה לאחר שסירב לקבל את חוות-דעת היועץ המשפטי, וכי התנהלותו מחייבת את הוצאתו לנבצרות.

לצד זאת, בית המשפט דחה את טענת העותרים, לפיה יש להחיל מגבלות גם על השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, וציין כי הסדר ניגוד העניינים הוא הסדר אישי במהותו, וכי לא ניתן להחילו אוטומטית על אחרים בשל זיקתם הפוליטית לראש הממשלה.

בית המשפט הוסיף לצד זאת כי מנדלבליט הודיע לאוחנה וליתר השרים הנוגעים לעניין כי עליהם להימנע מלעמוד בקשר עם ראש הממשלה בכל הנוגע לנושאים המפורטים בחוות-הדעת שבהם מנוע נתניהו מלעסוק. 

המשנה לנשיאה, השופט מלצר, הוסיף כי העתירה מדגימה את הצורך באימוץ דוח שמגר לגיבוש כללי אתיקה לחברי ממשלה. ״אם דוח שמגר היה עכשיו בגדר דין, ייתכן כי שאלות רבות שמגיעות אלינו היו נחסכות, ועדיין לא מאוחר".

בית המשפט חייב את נתניהו בהוצאות העותרים בסכום של 7,500 שקל. 

"פסק דין ברור וחד-משמעי" 

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "אנו מברכים על פסק הדין החשוב, המחייב ראש ממשלה החשוד בפלילים חמורים להסדר ניגוד עניינים, המוציא מתחת סמכותו של חשוד בפלילים כל אפשרות להשפיע על מערכת אכיפת החוק או על משפטו התלוי ועומד. נמשיך להיאבק בשחיתות השלטונית ונילחם באופן בלתי מתפשר על טוהר המידות של נבחרי הציבור". 

קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", המיוצגת באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מסרה בתגובה: "פסק הדין הוא ברור וחד-משמעי, ומשמעותו הרחקה מיידית של נתניהו מכל הנוגע למינויים של שומרי הסף ולהחלטות הנוגעות למערכת המשפט. אנו שמחים על ההחלטה שהזכירה לממשלה שזו אחריותה לבצע את המינויים החיוניים הללו – בלי תירוצים לגבי היותה ממשלת מעבר".  

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות. 


פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.