בג"ץ קבע: טרנסג'נדרים יכתבו כהורים בתעודת הלידה של ילדיהם

בג"ץ קיבל היום (רביעי) את עתירתם של בני זוג שאחד מהם טרנסג'נדר וקבע כי הם ירשמו בתעודת הלידה כהורה והורה. השניים הביאו לעולם את בנם, בתהליך טבעי של היריון ולידה. לאחר הלידה נוכח אחד מהם לגלות כי מינו שונה, במרשם האוכלוסין, ללא הסכמתו, מ"זכר" ל"נקבה" וכי הוא נרשם כאימו של בנו. את השני, לעומת זאת, המדינה סירבה לרשום כלל, כהורה של ילדו ובכך מנעה מההורים ומילדם, זכויות סוציאליות שונות ושירותי בריאות. השניים עתרו לבג"ץ בדרישה להורות למדינה לרשום את שניהם כאבות של הילד. אל עתירתם צורפו, בהמשך שני עותרים נוספים, בני זוג, אחד מהם אף הוא גבר טרנסג'נדר שילד.

בג"ץ קבע כי אין קשר בין השאלה מה סעיף המין של אדם במרשם האוכלוסין, לבין תעודת הלידה שניתנת לקטין. כך, הנשיאה חיות פסקה כי אפילו אם האב הטרנסג'נדר רשום כ"נקבה" במרשם האוכלוסין, אין בכך כדי להצדיק את הפגיעה הנגרמת לו מרישומו בתעודת הלידה של הקטין כ"אם", בניגוד לזהותו המגדרית. על פי פסק הדין: "יש ממש בטענת העותרים בדבר ההבדל הקיים בהקשר זה בין התכלית של מרשם האוכלוסין לזו של תעודת הלידה. בעוד מרשם האוכלוסין נועד לספק מידע על הפרט הרשום בו, תעודת הלידה נועדה לספק מידע על היילוד ולא על הזהות המגדרית של הוריו. על כן, התייחסות א-מגדרית להורה הטרנסג'נדר בתעודת הלידה של ילדו, אינה כרוכה בגריעה מאינטרס כלשהו".

המשמעות של פסק הדין היא שגברים טרנסג'נדרים שיולדים יוכלו להישאר רשומים במרשם האוכלוסין כזכר, אך לשם כך עליהם לפנות לוועדה להתאמה מגדרית על מנת שתאשר כי אכן אין באירוע הלידה כדי לשנות את סעיף המין של היולד. לצד זאת, בתעודת הלידה של הקטין ירשמו שני ההורים כ"הורה 1" ו"הורה 2".

מנכ״ל האגודה למען הלהט״ב רן שלהבי מסר כי ״בני הזוג עברו מסכת התעמרות מהמדינה שפגעה בזכותם הבסיסית להיות הורים ורק בגלל מי שהם. היום, נעשה צעד גדול בדרך לשוויון והכרה בזכות של כל אחד להיות הורה ולממש את זכותו, אך הצעד אינו מספק ואנחנו נמשיך להיאבק כדי שכל אחד ואחת יוכלו לממש את אהבתם גם ללא תלות בוועדה כזו או אחרת. כולנו תקווה שנגיע גם עידן חדש של סובלנות וקבלה כלפי אנשים על הקשת הטרנסית וכלפי כל אחד ואחת״. 

ד"ר עידו קטרי מאוניברסיטת תל אביב, יו"ר פרויקט גילה להעצמה טרנסית מוסר: "בית המשפט דיבר היום בקול ברור בעד זכותה של הקהילה הטרנסית להורות ולשוויון. אולם לצערנו, הפער בין מילותיו ומעשיו של בית המשפט גדול מאוד. הפסיקה ממשיכה לשקף תפיסות מיושנות ולהתנות את ההכרה בהורות טרנסית בפניה לוועדה רפואית."

עורכי הדין חגי קלעי ודניאלה יעקובי, שייצגו את העותרים, מסרו: "מדובר בפסק דין המסיים הליך ארוך וכמעט קפקאי. בתחילה, משרד הפנים ביקש לשנות בכפיה את סעיף המין של גברים טרנסג'נדרים חזרה לנקבה, רק מהסיבה שהם ילדו. היום, בית המשפט העליון הכיר בכך שחלק מהזכות של אנשים טרנסג'נדרים לשוויון ולאוטונומיה, הוא זכותם לפניה בלשון מגדרית התואמת את מצבם, ולמצער בלשון מגדרית ניטרלית. אנו תקווה שלצד המענה המעשי שבפסק הדין לסיטואציה של לידה, פסק הדין יהווה מצפן לכלל הגופים הציבוריים ונותני השירותים, ויביא להטמעת זכותם של טרנסג'נדרים לפניה בלשון מכבדת באופן נרחב ".

מארגון מעברים לקשת הטרנסית נמסר: "מעברים מצרה על החלטת בית המשפט להתנות את השארת סעיף המין של אב טרנסג'נדר על כנו באישור של ועדה רפואית. לא ברור מדוע יש "לבחון מחדש" את זהותו המגדרית של גבר שבחר לממש את יכולתו ללדת. אם עולם הכדורגל הישראלי מקבל באהבה ובאהדה שופטת טרנסית, מצער שמדינת ישראל לא מוכנה לקבל אבא טרנס שילד את ילדיו. הגיע הזמן שיבינו שהורות, כמו כדורגל – אינה מוגבלת למגדר כזה או אחר."



פורסם במקור

כתיבת תגובה