ביהמ"ש השתמש בפסק הדין של פאינה קירשנבאום כדי להציב רף ענישה חדש

גזר הדין שהוטל היום על פאינה קירשנבאוםעשר שנות מאסר בפועל לצד קנס של 900,000 שקלים – מתיימר להציב רף ענישה חדש בכל הנוגע לעבירות שחיתות המבוצעות על ידי אנשי ציבור. מעולם ועד היום, בכל ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, לא נגזר אפילו פעם אחת עונש כה מחמיר בעבירות מסוג זה. עונש מאסר דו ספרתי מוכר בעיקר בעבירות פשיעה חמורה. 

צבי בר, שלמה בניזרי, אריה דרעי, הרב יונה מצגר, אהוד אולמרט – כל אלו, ורבים אחרים, הורשעו אף הם בעבירות שוחד חמורות. אף על פי כן, העונשים שהוטלו עליהם על ידי בתי המשפט לא עלו על שנות מאסר בודדות.  

מגזר הדין עולה כי בית המשפט ביקש לשדר מסר תקיף וחד משמעי לציבור, ולפיו בתי המשפט לא יהיו מוכנים "לעגל פינות" כאשר מדובר בטוהר המידות של נבחרי ציבור, אלא ינקטו ביד קשה ובלתי מתפשרת. אין ספק שמדובר בפרשת שחיתות משמעותית, המחייבת התייחסות מיוחדת. יחד עם זאת, נראה כי החמרה ניכרת ובלתי מידתית ברף הענישה פוגעת באמון הציבור לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר ענישה הנתפסת כ"סלחנית" מדי. 

המסר העולה מגזר דין חריג מדי, הוא שבתי המשפט אינם פוסקים על פי קריטריונים אחידים ואמות מידה ברורות אלא באופן שרירותי ובהתאם לנטיית ליבו של השופט – ברצותו מאריך וברצותו מקצר. הרצון להנהיג מגמה של העלאת רף הענישה הינו כמובן רצון לגיטימי, אולם קיים הכרח שהדבר ייעשה במשורה ובאופן הדרגתי. 

על כן, טוב יעשה בית המשפט העליון אם יקל משמעותית בעונשה של קירשנבאום, ויקרבו אל הרף שהיה נהוג עד היום. 



פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.