בית המשפט הכיר בגיורים הפרטיים של 'גיור כהלכה'

חדשות סרוגים29.09.22 10:58  ד' בתשרי תשפג

בית המשפט הכיר בגיורים הפרטיים של 'גיור כהלכה'

  (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים תמר בר אשר פסקה היום כי משרד הפנים צריך להכיר בגיורים שנעשו בבית הדין הפרטי לגיור 'גיור כהלכה' שהקים הרב נחום רבינוביץ', והמתגיירות יוכרו כיהודיות לשם קבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות.

בפסק הדין התקבלו עתירותיהן של שתי העותרות – ג'סיקה וולמר וסילביה ונציסלבובה, ונקבע כי הגיור שעברו בבתי דין אורתודוכסיים פרטיים לגיור, מוכר לשם קבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות. שתי הנשים התגיירו בבתי הדין לגיור שהקים הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל ורבנים סרוגים נוספים.

עוד באותו נושא

משה ניסים לסרוגים: יש גיור לרפורמים בגלל הרבנות


12

בפסק הדין, סקרה השופטת את דיני הגיור החל משנות השבעים, אז הוכר לצורך חוק השבות גם מי שהתגייר. בפסק בשנת השבעים לא נקבעה הגדרה למונח גיור. בית המשפט הכיר בעבר בגיורים רפורמיים בחו"ל ובגיורים פרטיים שנעשו בבתי דין חרדיים בישראל.

"בפסק הדין השני נקבע כי לעניין מעמד מכוח חוק השבות יש להכיר בגיורי העותרים, אשר שהו בישראל כדין, החלו הליך גיור ולמדו לקראתו בישראל, אך את תהליך הגיור עברו מחוץ לישראל בבתי דין של הקהילה הרפורמית ושל הקהילה הקונסרבטיבית ומיד לאחר מכן חזרו לישראל (גיור שכונה "גיורי קפיצה"). עם זאת נקבע כי גיור שנערך מחוץ לישראל יוכר רק אם נערך ב"קהילה יהודית מוכרת".

עוד באותו נושא

רבנים סרוגים מקימים בתי דין עצמאיים לגיור


24

בעקבות פסק דין בשנת 2016, (פרשת רגצ'ובה), שבמסגרתו נדונו עתירות רבות שהוגשו בשנת 2006, אך מתן פסק הדין הושהה במשך כעשור, כדי לאפשר לכנסת להסדיר את נושא הגיור בחקיקה. בפסק דין זה נקבע כי לעניין מעמד מכוח חוק השבות, יש להחיל את מבחן "הקהילה היהודית המוכרת" גם על גיור שנערך בישראל וכן כי לא ניתן להגביל את הגיור רק לגיור באמצעות מערך הגיור הממלכתי. בהתאם לכך נקבע כי יש להכיר בגיור שנערך בבתי דין פרטיים אורתודוכסיים-חרדיים לגיור (בית הדין של הרב קרליץ בבני ברק ובית הדין של הרב פרנק בשכונת מאה שערים בירושלים).

בשנת 2021 ניתן פסק דין בעניין עתירות רבות שהוגשו לבית המשפט העליון בשנים 2006-2005 שעסק בשאלת הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי שנערך בישראל. גם ההכרעה בעתירות אלו הושהתה במשך כשש-עשרה שנה כדי לאפשר לכנסת לחוקק חוק שיסדיר את נושא הגיור. לאחר שהכנסת נמנעה מכך, ניתן פסק הדין אשר קבע תוך יישום פסקי הדין הקודמים, כי לעניין חוק השבות, יש להכיר בגיור שעברו העותרים בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בישראל בהיותן "קהילות מוכרות בישראל".

גיור כהלכה עומד במבחן "קהילה מוכרת בישראל"

בפסק הדין הנדון נקבע כי אמנם יש ממש בטענת משרד הפנים בדבר הקושי הממשי ליישם את "מבחן הקהילה המוכרת בישראל" על גיורים שנערכו בישראל וזאת בשל השוני המהותי בין המבנה הקהילתי של קהילות יהודיות מחוץ לישראל לבין מסגרות הגיור בישראל. עם זאת נקבע, כי מעת שנקבע כי לא ניתן לחייב לעבור גיור רק במסגרת מערך הגיור הממלכתי וכן נקבע כי יש להכיר בגיור שנעשה בישראל בבתי דין פרטיים אורתודוכסיים-חרדים לגיור (פרשת רגצ'ובה) ואף נקבע כי יש להכיר בגיור שנעשה בישראל בקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות (פרשת דהן), אף יש להכיר בגיור שנעשה בבתי הדין הפרטיים אורתודוכסיים לגיור של רשת "גיור כהלכה – בית דין ציוני דתי לגיור".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו



פורסם במקור