האם עובדים זרים בתחום הסיעוד זכאים לכלל הזכויות בדיני…



לפי נתוני עמותת "קו לעובד" מועסקים בישראל כ-60,000 עובדים זרים בתחום הסיעוד. עובדי הסיעוד, מועסקים סביב השעון, לאור הצורך בהשגחה וטיפול במטופל הסיעודי 24 שעות ביממה.

פסקי הדין המובילים בתחום זכויות המטפלים הסיעודיים ניתנו בפרשת יולנדה גלוטן, מדובר בעובדת זרה מהפיליפינים, שעבדה בעבודות סיעוד, גב' גלוטן הועסקה כעובדת סיעודית בטיפול והשגחה על מטופלת במשך כל שעות היממה.

לפניה ישירה אל עו"ד ומגשר עופר בן אב"י, לחץ/י כאן

עובדת זרה שהועסקה במשך 24 שעות ביממה הגישה תביעה למיצוי זכויותיה

גב' גלוטן הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לקבל זכויותיה, בין היתר בגין שכר בשעות נוספות, מאחר שהועסקה 24 שעות ביממה, אולם בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעתה לשכר בשעות נוספות, לאחר מכן, גב' גלוטן הגישה ערעור לבית הדין הארצי, ודעת רוב שופטי בית הדין הארצי, קבעה, כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדים הסיעודיים, הואיל וחל החריג בדבר עבודה הדורשת אמון אישי, וגם מהטעם, שעבודה מסוג זה, אינה מאפשרת למעביד אפשרות של פיקוח על שעות העבודה.

העובדת הגישה עתירה לבג"ץ לאחר שתביעתה נדחתה גם בבית הדין הארצי לעבודה

לאור דחיית התביעה בגין רכיב השכר בשעות נוספות, גם בבית הדין ארצי, הגישה גב' גלוטן, בסיוע עמותת "קו לעובד" עתירה לבג"ץ, במסגרת העתירה, התבקש בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה, כך שגם עובדים המועסקים בסיעוד יקבלו תשלום בגין שעות נוספות. עוד נטען ע"י "קו לעובד", כי אי החלת החוק בעניינם של עובדי הסיעוד, מביאה לפגיעה קשה בזכויותיהם של עובדי הסיעוד הנמנים עם אוכלוסיות העובדים המקופחות ומנוצלות ביותר. גם בג"ץ דחה את העתירה, תוך שקבע, כי אין הצדקה להתערבותו בפסיקת בית הדין לעבודה, בנסיבות המקרה. בהחלטתו, קבע בג"ץ, כי פתרון לסוגיית תשלום שעות נוספות לעובדי הסיעוד, יכולה להיעשות רק בדרך של חקיקה מתאימה.

עמותת "קו לעובד" הגישה בקשה לדיון נוסף בבג"ץ לאחר דחיית העתירה

לאחר דחיית העתירה, עמותת "קו לעובד" הגישה בקשה לדיון נוסף בבג"ץ, שעניינו, כי החרגת עובדי הסיעוד באמצעות פסיקת בית הדין לעבודה, מוסיפה לחוק שעות עבודה ומנוחה חריג שאינו קבוע בחוק, וכי החרגה מהחוק, צריכה להיעשות רק על ידי המחוקק ולא על ידי בית המשפט. בדיון הנוסף בבג"ץ התכנסו 9 שופטים בראשות כב' הנשיא השופט אשר גרוניס, ועפ"י דעת הרוב, שוב נדחתה העתירה ונקבע באופן חד משמעי, כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדי הסיעוד. בג"ץ, ראה לנכון שלא לקבל את העתירה, בין היתר, על מנת שלא לגרום למעמסה כבדה על ציבור המטופלים הסיעודיים, ככל שהעובדים הסיעודיים לא יוחרגו מחוק שעות עבודה ומנוחה, כי אז ידרשו המטופלים לשלם מכיסם כספים רבים בגין העסקתם. הובהר בפסק הדין שניתן, כי אין בהחלטת בג"ץ לשמש כהלכה גורפת בעניין תשלום שעות נוספות לעובדים הסיעודיים ופסק הדין מתייחס רק בנסיבות המקרה של גב' גלוטן.

שכר העבודה לעובדי סיעוד הינו שכר שלא יפחת משכר המינימום הקבוע בחוק, עבור 6 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, עובד הסיעוד זכאי ליום מנוחה אחד בשבוע שאורכו 25 שעות רצופות, את יום המנוחה רשאי העובד הסיעודי לבחור, בד"כ עפ"י דתו, אולם בהסכמת המטפל והמטופל ניתן לקבוע בהסכמה כל יום אחר בשבוע שיוגדר כיום מנוחה. יובהר, כי העסקה ביום המנוחה, אינה העסקה חוקית והעובד הסיעודי יידרש לכך רק במקרים חריגים, יתכנו מצבים שהעובד הסיעודי יבחר לעבוד ביום המנוחה מרצונו, ובכל מקרה זכאי העובד הסיעודי לשכר בגובה של 150% משכר המינימום, לכל הפחות, עבור 25 שעות, בגין העסקה ביום המנוחה השבועי.

המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הסיעודי, עבור מגורים, הוצאות נלוות (כגון חשמל ומים) וביטוח רפואי, המעסיק רשאי לנכות משכר העובד גם עבור הוצאות כלכלה (מזון ושתייה) בתנאי שמלוא כלכלת העובד מסופקת לעובד על ידי המעסיק, ושהעובד הסכים לכך ואישר זאת בחתימתו, בחוזה העבודה, ניתן לנכות משכר העובד בגין הוצאות כלכלה עד 10% משכר המינימום.

מעסיק מחויב לשלם לעובד הסיעודי תשלומים בגין זכויות סוציאליות

חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה.

לעניין חופשה שנתית: במהלך 4 שנות העבודה הראשונות זכאי עובד סיעודי ל-14 ימי חופשה שנתית בתשלום.

לעניין דמי הבראה: דמי הבראה ליום עומד כיום על סך של 378 ₪, כך שעובד סיעודי שהשלים שנת עבודה מלאה, יהיה בשנה הראשונה לתשלום עבור 5 ימים, לפי החישוב:

 378 ₪ X 5 (ימים)= 1,890 ₪.

לאחר מכן עבור השנה השנייה והשלישית ל- 6 ימים, ומהשנה הרביעית ואילך ל- 7 ימים.

לעניין הפרשות לפנסיה: זכאים העובדים הסיעודיים להפרשות לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה, לאחר שישה חודשי העסקה והחל מהחודש השביעי, כיום שיעורי ההפרשות עומד על 12.5% לחודש משכר העובד, עבור תגמולים המעביד ופיצויים, כך שאם לדוגמא, שכר העובד הסיעודי עומד על סך של 5,300 ₪ ההפרשות לפנסיה יהיו, כך:

5,300 ₪ (שכר) X 12.5% (הפרשות המעביד) = 662.5 ₪ (הפרשה חודשית לפנסיה).

את ההפרשות ניתן להפריש לקופה באחת מחברות הביטוח, או לחשבון ייעודי בבנק אליו יופקדו כל הכספים מדי חודש. כל עובד סיעודי זכאי בסיום העסקתו לקבל את כלל הכספים שהופקדו עבורו, בכל מקרה, גם אם התפטר. ככל שהעובד פוטר, או שהוא זכאי לפיצויי פיטורים מלאים, הרי שהוא זכאי גם להשלמת פיצויי פיטורים.

לעניין דמי חגים: העובדים הסיעודיים זכאים לתשלום בגין 9 ימי חג בשנה, עפ"י דתם. ככל שהעובד הסיעודי בוחר שלא לעבוד ביום החג, הרי שהוא זכאי לתשלום שכרו החודשי הרגיל. ככל שהעובד הסיעודי בוחר לעבוד בימי החג, הרי שהוא זכאי לתוספת של 150% מעבר לשכרו החודשי שמשולם לו.

לעניין זכאות לפיצויי פיטורים: עובדים סיעודיים זכאים לפיצויי פיטורים, ככל שהשלימו שנת עבודה מלאה, ובמקרים של פיטורים, פטירת המטופל, אשפוזו או העברתו למוסד סיעודי, התפטרות בשל מצב רפואי לקוי של העובד הסיעודי או של בן משפחה קרוב, התפטרות לאחר לידה לצורך טיפול בילד, אי חידוש חוזה עבודה, אי הסדרת אשרת עבודה. גם במצבים של הרעת תנאים, לדוגמא: בשל אי תשלום שכר עבודה ו/או זכויות סוציאליות, העובד הסיעודי יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, וזאת בתנאי שפנה, בכתב, למעסיק ונתן לו שהות של חודש ימים לתקן את הליקויים, ורק אם המעסיק לא פעל לתיקון הליקויים אזי העובד הסיעודי יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים, ומכתב ההתראה שמסר למעסיקו, בכתב, ישמש כהודעה מוקדמת להתפטרות בדין מפוטר.

מעסיק מחויב לשלם ביטוחים עבור העובד הסיעודי

מעסיקים של עובדים סיעודיים מחויבים לבטח את העובד הסיעודי בביטוח רפואי פרטי. הסדרת הביטוח הרפואי, הינו תנאי לקבלת אשרת העבודה. עפ"י חוק רשאי המעסיק לנכות משכר העובד הסיעודי מחצית מהתשלום בגין ביטוח רפואי ועד לתקרה של 146.55 ₪ לחודש (נכון לינואר 2022).

בנוסף לביטוח הרפואי הפרטי, המעסיק חייב לדווח על העסקת העובד הסיעודי במוסד לביטוח לאומי ולשלם עבורו תשלום חודשי לביטוח הלאומי. ישנה חשיבות מוגברת להסדרת התשלום לביטוח הלאומי, וזאת ככל שהעובד הסיעודי יפצע במהלך עבודתו או ככל שהעובדת הסיעודית תלד, אזי יהיה לכך כיסוי ביטוחי של הביטוח הלאומי, ככל שלא יוסדר התשלום לביטוח הלאומי, המעסיק ייאלץ לשלם בגין פציעה בעבודה, או בגין דמי לידה, מכספו.

ניכויים מותרים משכר העובד הסיעודי

  1. המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הסיעודי, סכום שלא יעלה על מחצית הסכום ששולם לביטוח הבריאות ולא יותר מ 146.55 ₪.
  2. המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הסיעודי עבור מגורים וזאת בהתאם למקום המגורים, לדוגמא: שיעור הניכוי לעובד סיעודי שמתגורר בבית המטופל בתל אביב, יהיה עד לסך של 245 ₪ לחודש.
  3. המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הסיעודי עבור הוצאות נלוות למגורים (חשמל, מים, ארנונה) עד לסך של 81.91 ₪.

לסיכום

מעסיקים רבים, שאינם מודעים לחוקים ולזכויות בעניינם של העובדים הזרים המועסקים בביתם, ובייחוד לאור העובדה, שלא ניהלו רישום מסודר של נתוני העסקתם, כגון: רישום ימי העבודה, ימי החופשה, ימי החגים, ימי המנוחה, רישום תשלומי שכר, נאלצים, לעיתים, להתמודד עם דרישות ו/או תביעות המוגשות כנגדם או כנגד קרובי משפחתם, שהיו ממונים על העסקת העובד הסיעודי, מצד העובדים הסיעודיים. לעיתים נאלצים, המעסיקים, להתמודד עם תביעות מופרזות, תוך ניצול העובדה, כי המטופלים לא ניהלו רישומים מסודרים של נתוני העסקתם או כי לא שמרו את הרישומים של נתוני העסקתם.

במקרים של קבלת מכתבי דרישה, תביעות של עובדים סיעודיים, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא ברזי העסקת עובדים זרים, בדגש על התחום הסיעודי, טיפול בקשישים, נכים, אנשים עם מוגבלות או מחלה המטופלים על ידי עובדים סיעודיים, ובפסיקת בתי הדין לעבודה בתחום זה.

עורך דין ומגשר עופר בן אב"י בעל ניסיון רב בתחום דיני העבודה, ייצוג עובדים ומעסיקים בשלל סוגיות בתחום דיני העבודה, עובדים זרים, עובדי סיעוד, זכויות נשים, שעות נוספות, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע לפני פיטורים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

עורך הדין עופר בן אב"י (צילום: טל אקוקה)

עורך הדין עופר בן אב"י | צילום:
טל אקוקה


*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.



פורסם במקור