המחוזי ביטל את הצ׳אנס שנתן השופט מאילת לסוחר הסמים

בן 23 מאילת הואשם בביצוע שלוש עבירות של סחר בסם מסוג קנאביס ועבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. על אף חומרת העבירות, ריבוין והנסיבות המחמירות בביצוען, כמו העובדה שמכר סם לקטין באמצעות אפליקציית טלגראס, המקשה במיוחד על האכיפה וגילוי העבירות, החליט בית המשפט השלום באילת להתחשב בנסיבותיו האישיות וגילו הצעיר (היה בן 21 בעת ביצוע העבירה) וקבע כי יש לבטל את ההרשעה. 

שופט בית משפט השלום באילת, מרדכי (מוטי) לוי, נימק את החלטתו באומרו כי מדובר במקרה ייחודי, שכן ביצוע העבירה הוא חריג לאורח חייו של הצעיר ואינו מאפיין את התנהלותו וכי הימנעות מהרשעה לא תפגע באופן מהותי בשיקולי הענישה של גמול והרתעה. לפיכך ואף שהודה, החליט לבטל את הרשעתו ודן אותו לעבודות שירות בהיקף של 300 שעות, צו מבחן לשנה, חתימה על התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור עבירה בה הודה למשך שנה ופסילה על תנאי של רישיון הנהיגה. 

המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את הערעור והדגיש כי על פי ההלכה הפסוקה, משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע את הנאשם בביצועה, וסיום ההליך המשפטי ללא הרשעה ייעשה רק במקרים חריגים בהם מתקיימת עמידה בשני תנאים מצטברים: האחד, כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי ביתר שיקולי הענישה והשני, כי ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בנאשם ובשיקומו, כאשר על הנאשם להצביע על נזק קונקרטי, ממשי, שייגרם לו אם הרשעתו תיוותר על כנה. בחינת הכללים והעקרונות האמורים בעניינו של הצעיר, העלתה כי המקרה אינו עומד באף אחד מהתנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול הרשעה.

השופטת גילת שלו לא חסכה בביקורת על החלטת בית משפט השלום ואמרה כי: ״לא ברור כיצד מצא בית המשפט קמא כי נסיבות ביצוע העבירות מאפשרות אי הרשעה, ומדוע מצא להתעלם מחלק מהנסיבות המחמירות שבביצוען ואף מצא לנכון להתחשב בנתונים שחלקם לא הוכחו בפניו, או שהם חורגים מהאמור בכתב האישום המתוקן״. 

השופטת התייחסה לנסיבות ביצוע העבירות וטענה כי הן אינן קלות שכן, שימוש באפליקציית ה”טלגרם” מעיד על מעורבות בחברה עבריינית, תכנון מראש ושיטתיות – מכר סמים בכמויות שונות לשלושה אנשים שונים, וכך שלא ניתן לכנות התנהגות זו כ”מעידה חד פעמית” כמו כן, באחד המקרים, הוא מכר סם לקטין ואף ביקש ממנו לשלוח אליו חברים נוספים, מה שלטענת השופטת, מחמיר את פוטנציאל הנזק הטמון במעשיו, ומעצים עד מאד את הפגיעה באינטרס הציבורי. 

לפיכך, קבעה השופטת כי אי הרשעה בעבירות מעין אלו ובנסיבות שבהן בוצעו, פוגעת פגיעה של ממש באינטרס הציבורי ובמכלול שיקולי הענישה, ובעיקר שיקולי הגמול וההרתעה. בנוגע לפגיעה הנטענת בצעיר ובשיקומו כתוצאה מהרשעתו בדין, קבעה השופטת כי לא הוצג נזק קונקרטי שייגרם לו כתוצאה מהרשעתו ועל כן יש להרשיע אותו במיוחס לו ולהשיב את התיק לגזירת דינו בבימ”ש השלום. 

עפ”ג 32899-05-21 

 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה – יום יום באילת