העליון: המדינה אינה חייבת לפרסם פסק דין תקדימיים

המדינה אינה חייבת להביא לידיעת הציבור פסקי דין תקדימיים של בית המשפט העליון המשנים בצורה מהותית את זכויותיהם של תובעים ונתבעים פוטנציאליים. כך קובע (11.5.22) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

עמית דחה את ערעורם של הורים ושל בנם, יליד 2009, הסובל מתסמונת וקטר (מומי לב, שלד וכליות מולדים). בשנת 2017 הם תבעו את הרופא ובית החולים שטיפלו אם בטענה לרשלנות, וכן את המדינה בטענה שהיה עליה ליידע את הציבור בנוגע לשינוי המצב הרפואי עם הלכת המר של בית המשפט העליון, אשר ביטלה בשנת 2012 את עילת התביעה של "חיים בעוולה". עילה זו אפשרה ליילוד להגיש תביעה עד הגיעו לגיל 25, ובמקומה אימץ העליון את עילת "הולדה בעוולה" המאפשרת להורים לתבוע במשך שבע השנים שלאחר הלידה. הם טענו, כי לא ידעו על השינוי וכך נמנע מהם להגיש במועד (עד 2016) את התביעה בשל "הולדה בעוולה".

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שלומית יעקובוביץ) דחה את התביעה נגד הרופא ובית החולים, בשל התיישנותה, וקיבל את בקשת המדינה לסלק על הסף את התביעה נגדה בשל העדר עילה. יעקובוביץ ציינה, כי פסק הדין פורסם באתר הרשות השופטת וברשימת פסקי הדין הבולטים של 2012, וכי אין על המדינה חובת פרסום נוספת. עמית דחה את הערעור באומרו שמדובר ב"טענה מרחיקת לכת, בלשון המעטה". לדבריו, "המערערים לא הצליחו להצביע על מקור שבדין המטיל על המדינה חובה לעדכן על שינוי במצב המשפטי שמקורו בהחלטה שיפוטית, ואין מקום לקבוע קיומה של חובה זו באמצעות הפסיקה".

השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם עמית. את ההורים ייצגו עוה"ד גלית קרנר ודניאל פנחסי, ואת המדינה – עו"ד שרון מן-אוריין.