העניים נאלצו ללכת לכלא בגלל קנס, העשירים מצאו את הפרצה



את נ', אחת המרואיינות בכתבה, לא הצלחתי לתפוס במשך ימים ארוכים. בכל פעם שקבענו, המשמרת הארוכה שלה בעבודה התארכה עוד יותר או שהיא נאלצה לשלוח עוד מכתב דחוף לביטוח הלאומי בתחנונים לסיוע. כבר מספר חודשים שהיא נאלצת לכלכל לבדה את בנה, הלוקה במחלת נפש, על אף שהיא בעצמה מתקיימת בעיקר מקצבה. הודות לחוק הישראלי, גם בנה עשוי כעת להיכנס לכלא – בגלל חוב ישן שהתחיל מעבירת תעבורה.

על בנה של נ' (28) הוטל לפני מספר שנים קנס בסך כמה אלפי שקלים במסגרת גזר דינו. הוא לא היה מסוגל לשלם אותו אז מפני שלא היה ברשותו הסכום המבוקש, וכך החוב הלך ותפח – כשבדרך גם פרצה אצלו מחלת נפש כה חמורה עד שלא היה מסוגל להתראיין לכתבה. והנה הקאץ' – במדינת ישראל ישנו הסדר בשם "מאסר חלף קנס" שמאפשר את כליאתו של אדם שלא שילם קנס שהוטל עליו. לצד השתת קנס כספי על נאשם בגזר הדין, מוטלת תקופת "מאסר חלף קנס" אם הוא לא ישלם אותו. את גובה הקנס ואת תקופת המאסר שיקבל הנאשם אם לא ישלם קובע בית המשפט – והמרכז לגביית קנסות אחראי על יישומו.

בית כלא, אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

"אין לי יותר לתת". אילוסטרציה | צילום:
Shutterstock


ההסדר אולי נשמע הגיוני במבט ראשון, אבל נ' ובנה הם דוגמה מייצגת למאות מקרים נוספים שמוכיחים כי מדובר בהליך פוגעני ומפלה עבור עניים. כשמדובר באדם אמיד או אפילו במצב כלכלי סביר שיכול לשלם את הקנס – ההסדר עובד מצוין. אם לא תשלם, תיכנס לכלא. עונש ראוי שמציב בראש סדר העדיפויות את חירותו של האדם, אך לא מאפשר לו לחמוק מעונש אם הוא מתחמק מתשלום.

אבל מה קורה במקרים הנפוצים הרבה יותר של אנשים ממעמד כלכלי נמוך ונמוך מאוד שלא מסוגלים לשלם את הקנס במסגרת הזמן שמוקצבת להם? ובכן, החוב נגדם ממשיך לתפוח – ולא פעם הם גם נכנסים לכלא.

"תוך כדי שהוא ריצה עונש מאסר על עבירה קודמת, באו ואמרו לו שיש לו חובות בגלל הקנס שנגזר עליו ושהוא יכול להיכנס לכלא שוב", מספרת בדמעות נ'. "הוא נכנס לטירוף. בן אדם יושב בכלא, אין לו שום הכנסה, מה אתם רוצים שהוא יעשה? אם לא היה לו כסף לשלם מקודם – איך יהיה לו עכשיו? אין התחשבות? הם פועלים בלי רגש ובלי היגיון, כמו רובוטים. אין לו משפחה חוץ ממני ואני בעצמי חיה על קצבה. אני מנסה לעזור לו מכל הכיוונים אבל אני לבד. אני הולכת לאיבוד ואין לי אוויר. מי יעזור לו אם לא אני? הוא לא יכול להתנהל בגלל מחלת הנפש ואין לו ממה לחיות".

נ' מספרת כי לאחר שחרורו של בנה מהכלא, הוא אושפז עם בעיות נפשיות בבית החולים – שם כמעט נעצר. "שוטר שהגיע למקום אמר לו שיש נגדו פקודת מאסר כי לא שילם קנס. התחננתי לשוטר שלא יעצור אותו. אמרתי לו שהבן שלי חולה נפש, ביקשתי זמן לפנות לרשויות והוא הסכים. אין לו אפילו קצבה, אנחנו כל הזמן בבירורים מול ביטוח לאומי. הוא חסר ישע ותלוי רק בי. אני לא מסוגלת לשלם הכול. מה הם רוצים ממנו? למה לא לתת לנו יותר זמן לטפל בזה?".

"רוצים לשים אותי מאחורי סורג ובריח"

טענה חוזרת של נאשמים עמם שוחחנו היא שבכלל אין ברצונם להתחמק מתשלום הקנס, אלא רק להאריך את מועד התשלום. חלקם לא מסוגלים לעמוד בתשלום של כמה אלפי שקלים מדי חודש כפי שקבע עבורם המרכז לגביית קנסות.

על פי נתונים של רשות האכיפה והגבייה, בשנת 2019 הוגשו 37,872 בקשות להפחתת חוב ופריסות תשלומים. בכ-60% אחוז מהתיקים אושרה פריסת תשלומים, אך לא הפחתה. עם זאת, ב-70% מהמקרים אושרה פריסה של עד שישה תשלומים בלבד – שפעמים רבות אינה מספיקה לנאשמים. ב-2020 המגמה רק החריפה, כשמספר הבקשות להפחתות חוב ופריסת תשלומים עמד על לא פחות מ-34,618. למרות שזו הייתה השנה הכלכלית הקשה ביותר שידענו לאחרונה, רק 53% מהבקשות לפריסת תשלומים אושרו ו-7.5% לא אושרו כלל.


דניאל רובינוב (25) נאלץ לרצות עבודות שירות כי לא עמד בתשלום הקנס שגזר עליו בית המשפט. "את הקנס שנתנו לי לא יכולתי לשלם כי הייתה נגדי הוצאה לפועל וכל כסף שנכנס לחשבון מיד הועבר אליהם", הוא אומר. גם הניסיון שלו להגיע להסדר עם המרכז לגביית קנסות כשל לאחר שבקשתו לא התקבלה. 

"זה לא שהיה לי ובחרתי לא לתת", אומר רובינוב. "הצעתי לשלם אלף שקל בחודש, בזה יכולתי לעמוד. אמרתי להם שאני מפרנס יחיד, ושיש לי דירה בשכירות ואישה בהיריון. הם אמרו שאין מה לעשות. הם פשוט רוצים הכול בבת אחת ולא יכולתי לעמוד בזה".

רובינוב, שספג את הקנס בגלל עבירות סמים ואיומים, ניצב בפני איום מוחשי לחירותו: "הרגשתי שהם רוצים לשים אותי מאחורי סורג ובריח. לא רצו לתת לי צ'אנס, בלי להתפשר. יצאה נגדי פקודת מאסר שלמזלי הומרה בעבודות שירות, אבל גם לזה אין לי זמן. גם עכשיו אני מוכן לחתום על הסדר ולשלם להם, אבל הם לא מקשיבים".

למה הסכמת להיחשף?

"רציתי שישמעו את הסיפור שלי בתקווה שזה יעזור לאנשים אחרים. שיראו שאנשים רוצים לצאת מזה אבל לא יכולים ככה".

להעלים חוב של מיליונים

מאמר של איילת עוז ורביע אגבריה מהסניגוריה הציבורית, שפורסם בשנת 2018, חקר לראשונה את נושא ה"מאסר חלף קנס" בישראל. במחקר, שמתפרש על פני 54 עמודים וכותרתו "משלמים בחירותם", נאספו נתונים על כל המאסרים שבוצעו במקום קנס ב-2017 ו-2018. מהנתונים עלתה תמונה בלתי נתפסת: יותר מ-80% מהאנשים שנשאו במאסר חלף קנס היו אנשים שלא שילמו קנס שגובהו עד 5,000.

סביר מאוד להניח שכל אדם במצב כלכלי סביר יעדיף לשלם עד 5,000 שקלים במקום להיכנס לכלא. לכן המסקנה הסופית שעלתה במאמר היא ש"מאסר חלף קנס ירוצה בעיקרו על ידי אנשים שאין ידם משגת לשלם את הקנס שהוטל עליהם". לדברי כותבת המאמר, "הפגיעה החלוקתית הקשה הטמונה במאסר חלף קנס שמופעל באופן לא שוויוני כלפי עניים ומוביל לפגיעה לא פרופורציונלית בחירות הנאשמים מצדיקה את ביטולו של מנגנון זה".

במרכז לגביית קנסות מכירים היטב את הטענות הללו, אך סבורים אחרת. "את המדיניות שלנו, להכניס מישהו למאסר, מפעילים רק כאשר כלו כל הקיצים", אומר דורון תשתית, מנהל המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה. "כל הטענות על המצב הכלכלי נידונות בפני שופט ואחרי שהוא קבע – החוב חלוט. אנחנו ארגון אכיפה. המדיניות שלנו היא לקבוע תשלומים שמתכתבים עם גובה הקנס שנתן השופט ומה שעשה הנאשם. אם הוא עקץ במיליונים אנחנו נתחשב פחות כי אנחנו יודעים שיש לו איך לשלם. כשאלו אנשים מעוטי יכולת, אנחנו באים לקראתם יותר".

במרכז לגביית קנסות מסבירים כי מתוך עשרות אלפי תיקים שמגיעים אליהם בשנה, רק ב-4,000 עד 5,000 תיקים נשלחת התראה לפני פקודת מאסר. "אנחנו מזהירים שאנחנו עומדים להפעיל את הפקודה ו-90% מגיעים איתנו להסדרים", מדגיש תשתית. "יש אפילו ביקורת עלינו שאנחנו יותר מדי נוחים עם הנאשמים והתנאים שאנחנו נותנים להם, אבל אנחנו חיים איתה בשלום. מדי שנה נעצרים מספר קטן מאוד של אנשים. בשנת 2018, למשל, היו 300 אסירים שסירבו לכל הצעה לשלם את החוב. גם לאחר שפקודת המאסר הופעלה הם היו יכולים לשלם את הקנס ולהימנע מעונש מאסר".

תשתית לא מסתיר את העובדה כי חלק מהנאשמים מנצלים את האפשרות של מאסר חלף קנס לטובתם: "חלק מהחייבים עושים חישובי עלות תועלת – 'אם אני יושב חודש ונמחקים לי מיליון שקל שאני חייב בקנס, עדיף לא לשלם'. ישנם אנשים עם קנסות משמעותיים שהם בעצמם פונים אלינו בבקשה שנכניס אותם לכלא. אנחנו לא תמיד נענים כי חירות האדם היא ערך עליון מבחינתנו".

כמה זה עולה לנו?

בסנגוריה הציבורית, שעוסקת ברוב התיקים של נאשמים מהמעמד הכלכלי הנמוך, מציגים תמונה שונה לחלוטין מזו שמצייר תשתית. עו"ד ליל פטישי, מהסנגוריה הציבורית במחוז דרום, סיפרה ל-N12 על אחד המקרים שבהם עסקה בשנה האחרונה: "היה לנו לקוח מהפזורה הבדואית שקיבל קנס בשנת 2007 והגיע אלינו בשנת 2019. הוא קיבל 40 אלף שקלים קנס או 650 ימי מאסר על עבירת בנייה בפזורה. הוא בנה מבנה בתוך השטח שבו התגורר וקיבל צו הריסה, מאסר מותנה וקנס. הוא הבין בזמנו שהוא צריך פשוט להרוס את הבית בעצמו בשביל לא לשלם את הקנס אז הוא הרס את המבנה ומאז חלפו שנים".

"רק השנה, כשניסה להוציא רישיון, הוא גילה בטעות שיש נגדו חוב ענק ופקודת מאסר", ממשיכה פטישי. "במרכז לגביית קנסות טענו שהם שלחו הרבה התראות ולא הצליחו לאתר אותו, אבל הוא אומר שמעולם לא קיבל התראה ולא ידע כלום. אין לו עבר פלילי, הוא לא עובד ומקבל קצבת נכות. איך אפשר לצפות שהוא יעמוד בחוב כזה? אנחנו מתכוונים לעתור בעניינו לבג"ץ כי המרכז לא מוכן לשמוע על שום הסדר".

אותו אדם, גבר כבן 70 שחי מקצבת נכות, אמור להיכנס לכלא ליותר מ-300 ימים בגלל החוב. בשל מצבו הכלכלי, הוא אסף כסף מבני משפחה והציע למרכז כי ישלם תחילה 12 אלף שקל ובהמשך יעביר מדי חודש כמחצית מהקצבה שלו. במרכז סירבו להצעה.

"זה בלתי נתפס שאנשים ייכנסו לכלא כי אין להם 5,000 שקל לשלם", תוקפת פטישי. "לפעמים אלו אימהות חד-הוריות, לפעמים אבות מפרנסים יחידים ולפעמים אנשים שחיים מקצבת נכות או חולי נפש. צריך לעשות הכול דווקא כדי שהם לא יסיימו בכלא. זה הזוי להכניס אותם לכלא כי הם לא הצליחו לשלם מתוך הקצבאות שלהם. מגיע אדם ואומר שהוא רוצה לשלם את הכסף. הוא מתאמץ להביא הצעה שבאמת ממצה את כל יכולותיו הכלכליות. הם יכולים אפילו לבדוק שאין לו יותר מזה לשלם אבל אין עם מי לדבר".

פושט רגל, חובות (צילום: shutterstock)

"לא רוצים להתחמק מתשלום". אילוסטרציה | צילום:
shutterstock


נקודה מרתיחה נוספת בקלות שבה מעדיפים לגזור על אדם עונש מאסר במקום להתגמש עם פריסת התשלומים היא העלות של ההחלטה הזו מהכיס שלנו. אם הנאשם נכנס לבית הסוהר במקום לשלם קנס, הדבר עולה לנו הרבה מאוד כסף. על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוקטובר האחרון, עלות ממוצעת של החזקת אסיר למשך שנה היא 226,270 שקלים, כ-620 שקלים מדי יום. "זו הנקודה הכי קשה עבורי", אומרת פטישי ברוגז. "זה פרדוקס – המרכז לגביית קנסות רץ לבקש לחתום על פקודת מאסר ובפועל החייב עולה למדינה כסף במקום לשלם לה".

אז מה ניתן לעשות אחרת? שיטה אחת שהושרשה בכמה מדינות באירופה נקראת "קנס יומי". הרעיון הוא שגובה הקנס היומי, שבצידו עונש מאסר, ייקבע לפי יכולת ההשתכרות של הנאשם ובהתאם למצבו הכלכלי. מצב שכזה מבטיח שוויון לכל הנאשמים בכל המעמדות וגם דואג לכך שהקנסות אכן ישולמו ללא תירוצים.

הבעייתיות ב"מאסר חלף קנס" טמונה קודם כל בתדמית שנוצרה למהלך הזה – כביכול שוויוני, עונשי וקל. אלא שבפועל לא מספיק נדרשים, אם בכלל, לחוסר ההוגנות החריג שנובע מהתהליך. במדינה דמוקרטית שבה ערך החירות אמור להיחשב ערך עליון – כשקיים ספק, אולי צריך לבחון מחדש גם את ההחלטות שכבר הפכו מובנות מאליהן.

תחקיר: "עוקץ הלוואות" חדש בישראל (צילום: חטיבת דוברות המשטרה)

"זה לא שהיה לי ובחרתי לא לשלם" | צילום:
חטיבת דוברות המשטרה



בנוגע לסיפורו של החייב מהפזורה הבדואית, מהמרכז לגביית קנסות נמסר: "הפעלת מאסר חלף קנס היא הליך שבית המשפט מחליט עליו. בית המשפט קבע שהוא סבור כי לכל הפחות יש פה עצימת עיניים מצד החייב לשלם את הקנס. החייב עצמו הציע לשלם עשרת אלפים שקלים ובהתאם ולאחר שיקול דעת, ובמסגרת דיון בהשגת החייב, שנלקחו במסגרתה מגוון רחב של שיקולים, נקבע הסדר פריסה שבא לקראת החייב לעומת ההחלטה הראשונית שהורתה על תשלום מלוא קרן הקנס, התשלום הראשון הופחת מ-38 אלף שקלים ל-15,556 שקלים ונקבע הסדר תשלומים. המרכז אינו מוסמך לבטל קנסות ופסקי דין שניתנים בבתי משפט.
מרגע שחייב נקלע לחובות, מכל סוג, ואינו יכול לעמוד בתשלומם, הרי שההליך הנכון הוא הליך של פנייה לכבוד נשיא המדינה לביטול הקנס".

המרכז אומנם הסכים לפריסת הקנסות, אך הנאשם, אדם מבוגר שמתקיים מקצבה, לא מסוגל לעמוד בתשלום הראשון שדורש ממנו המרכז כי אין ברשותו הכסף, ולכן שאר פריסת התשלומים אינה רלוונטית. המרכז אומנם לא יכול לבטל קנסות, אך כן יש ברשותו את שיקול הדעת כיצד לפרוס אותם.

בתגובה למקרה של בנה של נ', תושב המרכז, נמסר: "לנאשם 25 תיקי קנס שהוותיק בהם מלפני 10 שנים על עבירות תעבורה מסכנות חיים. נתנו לו במהלך השנים הסדרים מקלים והנאשם לא שילם. משלא צלחו ניסיונות רבים לגבייה כולל 10 תשלומים של 300 שקלים הופעל מאסר ל-30 יום. החייב נהג באופן מסכן חיים וצבר מספר רב של קנסות".

הקנסות שעומדים נגד הנאשם הם כולם על עבירות תעבורה שונות, ובמרכז מתעלמים מהעובדה שבשנים האחרונות לקה הנאשם במחלת נפש ולכן הוא לא יכול לשלם אפילו 300 שקלים בחודש כי אימו, שחיה מקצבה, מממנת אותו. עורכי דינו של הנאשם פנו למרכז בבקשה לבטל את כלל הקנסות מפני שאין לנאשם איך לשלמם, ובהמשך בכוונתם לפנות לנשיא בבקשה לחנינה.



פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *