השופטת פסקה: בני זוג שיקללו

3 צפייה בגלריה

איור של זוג המצוי במריבהאיור של זוג המצוי במריבה

איור של זוג המצוי במריבה

(צילום: Shutterstock)

"זונה" – 5,000 שקלים, "פרה" – 5,000 שקלים, "קוף" – 5,000 שקלים. מהיום יש מחיר לקללות בין בני זוג: 5,000 שקלים עבור כל אחת. כך קבעה השופטת, מירה רום פלאי, בפסק דין תקדימי שנתנה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.

בפסק הדין ציינה השופטת, "ההורים יוכלו לנהל תקשורת באמצעות מסרונים, אולם בפעם הראשונה שאחד ההורים יקלל, ידבר בלשון אלימה או שאינה מכבדת את השני, האפוטרופוס לדין יפנה לבית המשפט שיקנוס את ההורה שהפר פסק דין זה, בסך של 5,000 שקלים". עורכת הדין לענייני משפחה והמגשרת, זהר רון, שייצגה את האישה, אמרה: "הפתרון המשפטי שינטרל אלימות מהסוג הזה היא ההחלטה האמיצה שניתנה בפסק הדין, שנותן תקווה לבני זוג שמגדלים ילדים בסביבה רעילה".

הכול החל כאשר בני זוג ממרכז הארץ, הנמצאים בסוף שנות ה-30 לחייהם, הגיעו לפני כשבע שנים למגשרת, עורכת הדין רון, והודו בפניה כי חייהם גיהינום. האישה, שהייתה בחודשי היריון מתקדמים עם בנם המשותף, אמרה שהם מעוניינים לשנות את דפוס התנהגותם.

"הרגשתי שהחיים שלנו גיהינום. כל השיח בינינו התנהל בקללות ובגידופים. זה התחיל אחרי שהתחתנו. כבר אז הקללות הפכו לדבר טבעי. בהתחלה, לא ממש נתנו לזה משמעות. ייחסנו את זה יותר לשגרת שמות החיבה שהענקנו זה לזה. מבחינתנו, 'סתום' או 'סתומה' היו שמות חיבה. אך בהמשך, כל דבר שרצינו להגיד האחד לשני כבר התנהל אך ורק בקללות ובדברי נאצה. אפילו לא הרגשנו שמשהו לא בסדר. את פשוט חיה בתוך זה עד שאת מגיעה למצב שאת מבינה שאינך שולטת באורח החיים שלך".

והיא ממשיכה, "היה לנו גן חיות של קללות בבית :'פרה', 'קוף', 'חזיר', 'שימפנזה' ועוד. הבקשה הכי פשוטה שרצינו לבקש זה מזה מראש לוותה בקללות כמו: 'יא קופה דפוקה, למה לא הערת אותי בבוקר?' והתשובה שקיבל גם נהפכה כבר לשגרה: 'אתה חרא מסריח, חבל שהתעוררת בכלל'. או 'חזיר סתום, כשאתה ישן יש שקט בבית'".

כאמור, הנאצות רק התגברו ועלו מדרגה, כשהשניים מעידים על עצמם שהם "הפגינו ידע רחב ומגוון בתחום". כך מספרת האישה, "כדי לגוון, חלק מהקללות היו מילים שהמצאנו כדי שנוכל להמשיך ולקלל גם בחוץ, בלי שאנשים יבינו מה אנחנו אומרים. אפילו יכולנו לאחל מיתות משונות האחד לשני, בלי שמישהו ישים לב. הוא איחל לי 'תתאבדי' ואני עניתי לו 'תמות'. על פניו, כלום לא זלג כלפי חוץ. דאגנו שזה יישאר בינינו, כמו זוג שמנהל שיח מתחת לרדאר, ואף אחד לא מבחין".

"הוא היה קורא לי 'ניבדה' ואני הייתי קוראת לו 'נבד'. אלו סתם מילים שהמצאנו וידענו רק שנינו שהן קללות".

מישהו מהקרובים אליכם חשד במשהו?

"אף אחד לא ידע מה מפעפע מתחת לפני השטח. כשהחלטנו להתגרש, לא שייכו את זה לשיח שבינינו. אם את שואלת אותי, עד היום אף אחד לא מודע לזה. עד כדי כך שמרנו את זה בשקט. זה הפך לשפת הסתרים שלנו. שפה נגועה, אבל עדיין שלנו. גם לא הייתי קוראת לזה 'פטיש', זה יותר שגרה של שפה קלוקלת שרק הלכה והידרדרה".

3 צפייה בגלריה

איור של זוג כועסאיור של זוג כועס

מהר מאוד כל דיאלוג הפך למלחמת קללות

(צילום: Shutterstock)

כאמור, נקודת המפנה התרחשה כשהאישה כבר הייתה בהיריון מתקדם ובציפייה ללדת את הילד הראשון שלהם. או אז, הבינו בני הזוג שהם זקוקים לעזרה בשינוי דפוס ההתנהגות, כדי שהצאצא המשותף יגיח לבית נטול אלימות.

את זוכרת את רגע השינוי? הרגע שבו הבנת שאתם לא יכולים להמשיך כך יותר?

"היה לי ברור שבאווירה כזו אי אפשר להביא ילד לעולם. אמרתי לבעלי, 'מה, אתה רוצה שהילד יגיע לגן ויביא לשם קללות מהבית?', אך בזמן שאצלי האסימונים נפלו, בעלי היה פחות בעניין. לא היה מנוס מבחינתי אלא לפנות לעורכת דין לגישור".

בפגישת הגישור הראשונה מתוך השתיים שהתקיימו, עורכת הדין זהר רון הציעה לצדדים פתרון: היא ביקשה שינסו במשך שבוע אחד להימנע מלקלל. "הצעתי להם שבכל פעם כשעומדת להם קללה על קצה הלשון, הם יחליפו אותה במילה חיובית ויתכוונו לכך", משחזרת עו"ד רון. "לפגישה השנייה הגיעו הצדדים ואמרו, 'אנחנו לא מצליחים להחליף את הקללות במילים אחרות. זה כבר יוצא לנו באופן אוטומטי'. הם אמרו בפירוש שזה כוחו של ההרגל, ושהם ממש לא משתלטים על הצורך לקלל".

"בעיקר הבנתי שיש שם מצוקה גדולה, שמדובר בבעיה שהם לא יודעים כיצד לפתור אותה, ושחייבים לעזור להם לצאת מהמדרון החלקלק".

על כן, הציעה עו"ד רון פתרון נוסף: בכל פעם שמישהו מהצדדים יקלל, הוא יצטרך לתת לצד המקולל פיצוי. למשל, לעשות במשך שבוע שלם את כל עבודות הבית בעצמו. "בני הזוג התלהבו מהפתרון", מחייכת עו"ד רון. "הבעיה היא שהאישה אמרה שבזמן שהיא הפסיקה לחלוטין לקלל, הבעל המשיך בשלו, ולא הצליח להשתלט על עצמו".

נו, והאם הוא נענש ונאלץ לבצע את עבודות הבית שהוטלו עליו?

"כן. כשהוא כבר היה בתהליך הוא ניסה והשתדל".

3 צפייה בגלריה

עו"ד זהר רוןעו"ד זהר רון

עו"ד זהר רון. להוציא את האלימות מתרבות הדיבור

(צילום: דאנס100)

בשלב הזה הפסיקו בני הזוג להגיע למפגשי הגישור, אולם לאחר חמש שנים האישה חזרה שוב אל עורכת הדין רון ואמרה, "בעלי לא מפסיק לקלל אותי. אפילו ליד הילד הוא מקלל. לאחרונה אמר לבנינו המשותף שאני זונה רוסיה שהוא הכיר בבית זונות". אחרי הדברים הקשים הללו, הכריזה האישה שברצונה להתגרש. "לא רציתי שהבן שלי יגיע לגן ויגיד, 'אני בן של זונה' או משהו בסגנון. זה גם מה שדחף אותי לגירושים".

כאמור, במסגרת פסק הדין בבית המשפט בראשון לציון, שעסק בין היתר גם בהסדר תביעת משמורת ומזונות לבנם המשותף, ניתנה ההחלטה התקדימית לפיה בכל פעם שהבעל יקלל את האישה, הוא יצטרך לשלם קנס של 5,000 ש"ח על כל קללה. השופטת אישרה בהסכמת כל הצדדים לתת במה ציבורית להחלטתה התקדימית, והתירה לפרסם את פסק הדין ללא חשיפת פרטי הצדדים.

עו"ד רון, אז מעכשיו יש מחיר לקללות.

"מדובר בפסיקה תקדימית לפיה מי שיקלל ישלם וביוקר. הדבר יכול להשפיע על משפחות רבות במובן הזה שמעתה, הן ישקלו מילים ויחשבו פעמיים לפני שיקללו. זה נותן תקווה לבני זוג שמגדלים ילדים בסביבה רעילה של קללות ואווירה לא נעימה – פתרון שיפגע בכיס, ויחזיר אנשים לדיבור תרבותי ונעים.

"השופטת נתנה החלטה אמיצה ויוצאת דופן שתסייע לרבים. זה פותח פתח לנשים וגם לגברים החיים תחת טרור מילולי בתוך המערכת הזוגית שלהם, להבין שיש מה לעשות בסיטואציה כזו. שיש מחיר למי מעליב ומשפיל אותם. יש מחיר ועלות, ואפשר לכמת את זה לכסף".

האם אפשר לשייך את פסק דין התקדימי הזה לשני אנשים זרים שמגישים תביעה בגין קללות?

"בהחלט. הגיע הזמן לשנות את השיח ולהוציא את האלימות מתרבות הדיבור ומההתנהגות שלנו, ולהתנהג בצורה מכבדת והולמת גם לבני זוגנו".

כתוצאה מהתקדים, האם לא עשוי להיווצר מצב של תביעות הדדיות בין בני זוג על אמירות שהן לא בהכרח קללות?

"בואי נאמר כך, מאז הפסיקה אני שומעת יותר קולות שאומרים 'שהתקדים הזה יביא להרבה פשיטות רגל'. אם את שואלת אם זה מטריד אותי? אז לא ממש. שאנשים יתחילו לשמור על לשונם", היא מסכמת בחיוך.


פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.