השינוי הקיצוני ביחס נתניהו למערכת המשפט

אחד השינויים הקיצוניים ביותר שעבר בנימין נתניהו ב-12 השנים האחרונות בראשות הממשלה היה יחסו אל שלטון החוק. הסיבה המרכזית לשינוי לא ממש מפתיעה – כתבי האישום שהוגשו נגדו.

7 צפייה בגלריה

בנימין נתניהו בנימין נתניהו

בנימין נתניהו ועורכי דינו בבית המשפט המחוזי בירושלים

(צילום: AFP)

בראשית דרכו כראש ממשלה, בשנות התשעים, נתניהו ניצל משפטית מכמה פרשות משפטיות שאיימו על שלטונו, כמו "פרשת בר-און. כשנתניהו חזר אל לשכת ראש הממשלה הוא דאג להקיף עצמו בחומת הגנה משפטית טובה ביותר.

הוא גם ידע להכיר תודה על כך שהמערכת המשפטית אינה מיישרת קו באופן אוטומטי עם המשטרה, וסוגרת את תיקיו, כמו למשל תיק המתנות וההובלות שנפתחו בעת שעזב את מעון ראש הממשלה בבלפור.

בתחילת כהונתו השנייה הוא נהג להיפגש מפעם בפעם עם נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, נתניהו נטה לו חיבה והערכה מיוחדות. ברק מצידו נהג תמיד להגן עליו בפומבי, כשבפיו טענה מעניינת. "ביבי מחויב שלטון החוק ולא ייתן יד לפגו בו, בין השאר בשל חינוכי האמריקני ואהדתו המופגנת כלפי האגף השמרני של הרפובליקנים שרואים בחוקה סלע קיום לעם האמריקני". הרפובליקנים, יש לומר, גם ידועים בהשפעתם על בחירת שופטי עליון התומכים בעמדותיהם בכל פעם שמתפנה מקום.

כששרת המשפטים איילת שקד הגישה את הצעת החוק לחקיקת "פסקת התגברות" שתקשה על בית המשפט העליון לפסול חוקים, הגיע אהרן ברק למעון ראש הממשלה בבלפור. זה היה מוצאי שבת, ערב לפני כינוס ועדת השרים לחקיקה שאמורה הייתה לאשר את ההצעה. אחרי שעתיים של שיחה בין השניים, נתניהו אסר על שקד לקדם את החקיקה.

7 צפייה בגלריה

נתניהו ואהרן ברק בלשכת נשיא העליוןנתניהו ואהרן ברק בלשכת נשיא העליון

אהרן ברק ונתניהו. נפגשו מעת לעת גם בכהונתו השנייה

(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

7 צפייה בגלריה

שקד ונתניהו במליאת הכנסתשקד ונתניהו במליאת הכנסת

נתניהו ושקד. אחרי השיחה עם אהרן ברק הוא אסר עליה לקדם את חקיקת פסקת ההתגברות

(צילום: אלכס קולומויסקי)

בריאיון ל"ידיעות אחרונות" זמן קצר לאחר מכן, סירב ברק לפרט מה היה בשיחה הפרטית, אך אמר: "כל מה שאני יכול הוא לצטט את הדברים שאמר נתניהו בנוכחותי כעמדה שלו, בטקס שבו מונתה מרים נאות כנשיאת העליון. 'דמוקרטיה חפצת חיים חייבת להיות חזקה מבפנים וחזקה גם מבחוץ. משום כך עלינו לבצר בהתמדה את כוחן של הרשויות הדמוקרטיות במדינה, ובראשן מערכת המשפט שחייבת להיות חזקה ועצמאית'".

באותו ריאיון, שנערך לפני כחמש שנים, הביע ברק אמון כמעט מלא בראש הממשלה נתניהו. "כל עוד נתניהו לא מתנהג אחרת, אני מאמין למה שאמר. אני מקווה שהוא יחזור להביע את עמדתו. מכל מקום, אני מקווה מאוד שהוא לא יאפשר כל פגיעה במעמד ובסמכויות של בית המשפט העליון".

מבחינת נתניהו ניתן לחלק את יחסו לשלטון החוק לשתי תקופות מובהקות – טרום החקירות ולאחריהן. כקפיטליסט מושבע, נתניהו מעולם לא הסתיר את ביקורתו הנוקבת על עודף רגולציה בישראל. את הקיטורים על מערכת אכיפת החוק ועל עודף המשפטיזציה הוא שמר על אש קטנה.

השחיקה באמון שלו והחמרת הרטוריקה שלו בהתייחס למערכות החוק צועדת יד ביד עם הקצב שבו התקדמו חקירותיו וטבעת האישומים שנכרכה סביבו. בתחילה הקורבן היה מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, מינוי אמון של נתניהו, שבמשמרתו התנהלו החקירות בתיקי האלפים.

ככל שהתקדמו התיקים המתקפות טיפסו אל פרקליט המדינה דאז שי ניצן, ולאחר מכן אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהוא אישית ייעד לתפקיד.

נתניהו נחל לשיטתו אכזבה קשה מהבחירה האישית שלו את היועצים המשפטיים לממשלה, שנבחרו לכאורה כאישי אמון. למרות שהם נבחרו באמצעות ועדת איתור, היה ברור מדוע נכנסו החתנים לחופתם.

יהודה וינשטיין החל את דרכו במעגל המשפטי הפנימי של נתניהו, כעורך דינה של רעייתו שרה. טרום החקירות הכל היה סביר. מוקף בסגל משפטי בעל יכולות מצוינות, ובעיקר נטול תיקים פליליים מאיימים, צלח וינשטיין את הכהונה.

7 צפייה בגלריה

אלשיך ונתניהו. הקורבן הראשון לשלם את מחיר תיקי האלפיםאלשיך ונתניהו. הקורבן הראשון לשלם את מחיר תיקי האלפים

אלשיך ונתניהו. הקורבן הראשון לשלם את מחיר תיקי האלפים

(צילום: מוטי קמחי)

7 צפייה בגלריה

וינשטיין ונתניהו. צלח את הכהונהוינשטיין ונתניהו. צלח את הכהונה

וינשטיין ונתניהו. צלח את הכהונה

(צילום: יאיר שגיא)

אחד השיאים של הייעוץ באו לידי ביטוי כאשר וינשטיין "הוריד" את נתניהו ממינויו של יואב גלנט כרמטכ"ל, לאחר שהבהיר לראש הממשלה כי קיימים "קשיים משפטיים משמעותיים" בהגנה על המינוי בפני בג"ץ, בשל פרשת הקרקעות.

די היה אז בשימוש בשלוש מילים אלו כדי להוריד את נתניהו מהבחירה. לעומת זאת, בשנה האחרונה, מאז החל משפטו וכחלק ממטרתו של נתניהו להקטין את מוסד היועץ ואת מנדלבליט אישית, הוא, ובעיקר עדת חנפניו, מכנים את היועץ "פקיד" שעצותיו לא מחייבות איש. מטרתם היא להנדס את התודעה הציבורית שלפיה היועץ המשפטי הוא רק יועץ שעצותיו אינן מחייבות.

בחירתו של נתניהו את אביחי מנדלבליט היא דוגמה לכישרונו הפגום במינויים. מנדלבליט, בנו של פעיל בית"רי מרכזי ומוכר כיהן כפרקליט הצבאי הראשי, ומתוקף זה נחשף נתניהו לכישרונו הרב, בעיקר בכל הקשור לנרטיב המשפטי-ביטחוני.

הוא התרשם פעם אחר פעם מבקיאותו, ממעשיותו ומצניעותו של מנדלבליט. זו הסיבה שבחר בו לאחר מכן כמזכיר הממשלה שלו – תפקיד אמון מובהק החולש על סדר היום של הממשלה וועדותיה, סוג של מביא ומוציא אל מול השרים.

7 צפייה בגלריה

מנדלבליט ונתניהו בזמנים טובים יותרמנדלבליט ונתניהו בזמנים טובים יותר

מנדלבליט ונתניהו בזמנים טובים יותר

(צילום: רויטרס)

אלא שהגורל זימן לנתניהו ולמנדלבליט אתגר שקירב אותם עוד יותר. נגד מנדלבליט, מזכיר הממשלה, התנהלה חקירה אגרסיבית, יחסית לשוליות מעורבותו, ב"תיק הרפז". לאחר מכן הגיע התיק גם למטחנת התביעה ומנדלבליט הרגיש שמקיזים את דמו.

מפה לשם, השניים חולקים את הדעה שיש לנער, לבקר ולשלוט בהתנהלות גופי החקירה והתביעה. נוספה לכך הראיה ששניהם חולקים עד היום – להקל על שרי הממשלה לבצע את תפקידם. בניגוד למה שהשרים סבורים – היועץ המשפטי לממשלה נתפס כל העת כאומר "לא" להחלטות הדרג המדיני, אבל מנדלבליט היה יועץ גמיש בסף הכל.

מנדלבליט הפך את הנחת היסוד לדידו, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לדרג הנבחר להגשים את מדיניותו, כל עוד היא מתקבלת בגדרי החוק. בתקופת כהונתו של מנדלבליט הורחבה מאוד הגנתו על החלטות במתחם ה"אפור", והן זכו להגנה בבג"ץ.

נושא חשוב נוסף שחיבר את מנדלבליט לנתניהו היה בקיאותו הרבה במשפט הבינלאומי, וביתר שאת בהתנהלות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בבחירתו את היועץ המשפטי ראה נתניהו את הסכנות הדיפלומטיות האורכות לישראל מבית הדין הזה כסכנה אסטרטגית שמנדלבליט ינטר.

אלא שהכנת כתב האישום נגד נתניהו טרפה ביניהם את הקלפים. איומים מצד נתניהו כלפי מנדלבליט החלו נובטים בתפר שבין המלצת פרקליט המדינה שי ניצן לבין החלטתו הסופית של היועץ.

באותו תפר מונה אמיר אוחנה כשר המשפטים, שתקופתו הקצרה זכורה כאחת התקופות הקשות במשרד. מינויה הקצר של אורלי בן דוד כמ"מ פרקליט המדינה, ולאחר מכן של דן אלדד, היו בניגוד להמלצות מנדלבליט. אוחנה השתמש בכינוי "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כדי לערוך דה-לגיטימציה לקבלת ההחלטות, ובראשן תיקי ראש הממשלה.

הגשת כתב האישום נגד נתניהו פרצה את הסכר. רוב חברי סיעת הליכוד, ובראשם יו"ר הכנסת יריב לוין, הדמות הממלכתית הרמה ביותר, מתנפלים מאז על שלטון החוק, על בית המשפט העליון, על הפרקליטות ועל משרד היועץ המשפטי לממשלה. הם קוראים לא לכבד פסקי דין של העליון ומבטיחים לבוא עמו חשבון באמצעות חקיקות מגבילות.

7 צפייה בגלריה

בנימין נתניהו עם חברי הליכוד לפני הדיון הראשון במשפטובנימין נתניהו עם חברי הליכוד לפני הדיון הראשון במשפטו

נתניהו וחברי הליכוד בבית המשפט. אחד משיאי ההתרסה של נתניהו

(צילום: קונטקט)

אחד משיאי ההתרסה של נתניהו כלפי מערכת המשפט אירע במופע האימים שארגן סביבו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בדיון הקראת כתב האישום נגדו. התגודדות נתניהו, שריו וח"כים מהליכוד, שדירה התרסה ובוז כלפי המערכת המשפטית.

מאז גם הקפיד נתניהו להקטין ולבוז ליועץ המשפטי לממשלה, ואף סירב לקיים החלטות שלו, כמו למשל את האיסור למנות שר משפטים זמני.

בתקופה האחרונה, כשגברו קולות המתקפה נגד שלטון החוק ובית המשפט, בד בבד עם ההתקדמות המשפטית בתיקי נתניהו, נשאל אהרן ברק אם הוא מאוכזב משתיקתו של נתניהו. "אני לא רוצה לומר מאוכזב", אמר. "אבל הייתי מצפה ממנו שלא ישתוק ושיתערב כשההתקפות על מערכת המשפט הולכות וגוברות".


פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *