ח"כ אמסלם – הסטירה שחטפה המורה בתיכון א' בתל אביב הגיעה ממך

אני בוגרת תיכון עירוני א' בתל אביב, למדתי במוסד לפני שנים כשד"ר פריד המנהל, ובן צבי הסגן עמדו בשער בשמונה בבוקר ובדקו אם הגעתי בג'ינס , לא רק אני. הטקס הזה היה מנת חלקנו תלמידי עירוני א', לביטלס לא אפשרו אז להגיע להופעות בישראל ומכנסי ג'ינס היו מחוץ לקוד הלבוש הלגיטימי.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

החינוך הנוקשה לא הפריע לנו בהפסקות למהר אל "המחששה" בחצר האחורית לעשן סיגריה. פעם גנבו למורה לספרות את המחברת שאליה היה צמוד, הוא התרוצץ ימים עד שהאבדה הוחזרה לו. פעם הכנסנו פצצת סירחון למגירה בשולחן המורה, היה ריח באושים בחדר. נורא. פעם מישהו השמיע, בשיעור צרפתית, קול של נחירה רמה. המורה ביקשה מהתלמיד שהשמיע את הקול המוזר לקום! התלמיד לא קם. למה? כי זה לא היה תלמיד, זו הייתה תלמידה. זו הייתי אני. חששתי להודות בקו פראי באישיותי.

הפרשייה הזו נמרחה על כמה שיעורים בהם הכיתה נענשה בבוחן ובהפסקת לימודים. המנהל פריד הגיע לכיתה דיבר אל ליבו של התלמיד המסתורי, כלום. לא קמתי. לא הצלחתי להוציא  מפי את הווידוי הזה. אחרי שירו בכל ארסנל האיומים  – הנהלת תיכון א" החליטה לחזור לשגרת הלימודים. שהדי במרומים, כשאגיע יומי, מבטיחה שאתוודה. חייבת לעשות סגירה לאירוע. אני בוגרת 1973, אחד מאיתנו רנן שור מהסוציולוגית עשה עלינו את "בלוז לחופש הגדול".

לא היינו קדושים, גם לא היינו חנונים. אבל, תלמיד בכיתה מחטיף סטירה למורה? התנהלנו בתיכון בהיררכיה ברורה. אנחנו התלמידים ובמקום מורם מאיתנו – היו המורים. המשך להיררכיה שהייתה נהוגה אז בבית. הייתה בנו יראה, היה כבוד למורים. עשינו תעלולים אבל לא הייתה אלימות. 

מה קורה לנו?

נתחיל בבית – ההיררכיה התרסקה, הסמכות ההורית נשברה, הילדים וההורים חברים. אנחנו משיגים את הקשב מילדינו או בהיותנו "קוליים", או בצפייה משותפת איתם בסדרות אנימציה יפניות. לא אחת, בעת קונפליקט במשפחה אני אומרת לתאומים שלי – אל תתבלבלו. אני לא חברה, אני אמא שלכם. ואז כל המעורבים עוצרים ועושים רי-סט למצב. אני שמחה שהחינוך האלים שספגנו מההורים שלנו איבד לגיטימיות, אבל האם הפננו סט כלים עדכני לחינוך ילדים במשפחה? איך שומרים על כבוד כשאין היררכיה?

בכנסת, עומד ח"כ דודי אמסלם וצווח באיבוד עשתונות, מאשים שופטים בבית המשפט העליון בשתיית אלכוהול לפני כתיבת פסקי דין. חבורת אלכוהוליסטים לא אנונימיים מחליטה על חיינו במדינת ישראל. לכיוונה של נשיאת העליון אסתר חיות ח"כ אמסלם צורח שהיא מונעת משנאת האחר, מאפליית המזרחיים.

"את שונאת את האמסלמים והביטנים. תודי בזה", והעיניים של אמסלם אוטוטו יוצאות ממקומן, והפנים סמוקות. אני דואגת, יש מצב ששליח הציבור ח"כ אמסלם אחוז טירוף? בסערת התקף זעם? יש פסיכיאטר במשכן? וועדת האתיקה של הכנסת עדיין לא קמה. אין סנקציות לריסון האלימות המילולית בכנסת. 

אנחנו הצופים והמאזינים סופגים את האלימות במנה יומית. גם תלמידי התיכון שומעים. אפילו אלה שלא צופים בחדשות בטלוויזיה. יש פלטפורמות עדכניות יותר שהם משתמשים בהן להשגת מיידע. התלמידים, כמו כלל ישראל כבר הפנימו את האלימות המילולית במשכן.

נתקדם. 

מורה בישראל משתכר פחות מסדרן מדפים בסופר פארם. אנשים טובים, עזבו משרות בהיי טק, מפקדים בצבא, חבורה של אידאליסטים, רצו להשתתף בחינוך הדור. אבל מהתלוש של משרד החינוך אי אפשר לחיות. לוקח שנה לפעמים שנתיים עד שהם נעלמים מבית הספר, חוזרים למקצוע הקודם. נותרים במערכת אילו שאין להם אלטרנטיבה למילוט, אלה המורים והמורות של ילדינו.

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים בהופעותיה בתקשורת צועקת, זועפת, מאיימת. עניין של סגנון. אני לא רואה שהיא מצליחה להציג הישגים להטבת תנאי עבודה ושכר לציבור המורים. אני כן יכולה לומר שהיא נורא אלימה מילולית. דמות מצוינת לארץ נהדרת, אבל דוגמא  איומה להתנהלות עובד ציבור. 

אז מה יש לנו?

תמהיל שבו סמכות ההורית בבית מצויה במשבר מתמשך, כנסת שמתנהלת באלימות מילולית נוראית, ואין איש ששם גבול לא לח"כ אמסלם ולא לח"כ גלית דיסטל אטבריאן. בבתי הספר המורים מתוסכלים וזועמים על התגמול הכספי , יש מבין המורים שעובדים להשלמת הכנסה, במשרה נוספת אחרי הלימודים ואחרים נסים על נפשם, החוצה ממערכת החינוך.

מעל למהומה האלימה הזאת במערכת החינוך ניצבת באלגנטיות ד"ר לחינוך, יפעת שאשא ביטון. בהחלטה נכונה החליטה להכניס לימודי התנהלות פיננסית לתלמידים – שאפו. מתי תתפני לבנות שיעור להתנהלות חברתית תקינה במערכת החינוך? שיעור שבועי, קבוע במערכת הלימודים, מכיתות הגן ועד לי"ב. שיעורים  שינתנו ע"י המחנכים בנושאי גבולות אישיים, כבוד לאחר, כבוד למבוגר, כבוד להורה.

ואחרון שהוא גם הראשון ח"כ דודי אמסלם. אתה חייב להבין את ההשפעה העצומה של דברייך האלימים על הציבור. לא הפנמת שאתה שליח ציבור שנותן דוגמא? כאשר אתה משתמש בשפה אלימה, במימיקה אלימה אתה נותן הרשאה והשראה לתלמיד תיכון בעירוני א בתל אביב להחטיף סטירה למורה שלו. 

מי ירים את הכפפה? מי ייקח על עצמו לאסוף את העם צעירים ומבוגרים וילמד אותנו איך אפשר להיות צודק, להיות חכם, להיות הישגי בחיים מבלי שנתנהג כאחרון הבהמות?



פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.