כן לנגישות, לא לתביעות הסרק

החוק שמחייב בתי עסק להנגיש את שירותיהם ובפרט את אתרי האינטרנט שלהם גורר תביעות רבות מצד צרכנים, גם כאשר לא מדובר בהפרות מהותיות. ביהמ"ש מנסה לעצור את התופעה.

לא כל בעלי האתרים פורעי חוק. יש מי שמנסה לצייר את זה כך
בשנים האחרונות נכנסו לתוקפן תקנות המרחיבות את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומאז הן חלות על המרחב האינטרנטי ולמעשה מחייבים בעלי עסק להנגיש את אתרי האינטרנט שלהם לטובת אנשים עם מוגבלויות.

אין ספק שמדובר בצעד חשוב לטובת ציבור הצרכנים המתמודד עם לקויות שונות אך לפעמים, כמו בחוקים רבים אחרים, הדבר מעודד גם צדדים יפים פחות. על רקע התקנות שנכנסו לתוקף, מוגשות לאחרונה לבתי המשפט יותר ויותר בקשות לתובענות ייצוגיות נגד בתי עסק קטנים שלא הנגישו את אתר האינטרנט שלהם או שביצעו הפרה קלה כחמורה מבחינת תקנות אלו.
 
אולם נראה, כי גם בתי המשפט מתחילים להבין שלא תמיד מדובר בעוול חברתי או צרכני וכי לא פעם יש מי שמנצל את החוק להגנת בעלי המוגבלויות כדי להרוויח כסף קל. והדרך? תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים המתקשים להתמודד.

בית המשפט נכון לעשות צדק עם אנשים עם מוגבלויות, אך לא בכל מחיר
בפסיקה אחרונה של שופטת בית משפט המחוזי מרכז-לוד, יסכה רוטנברג השתמשה בסמכותיה ופסקה פיצוי נמוך ממה שהוסכם בהסדר ההסתלקות בין הצדדים. בקשה לתובענה ייצוגית שהגיש נכה צה"ל נגד חנות למוצרי טבע, חברה קטנה, מאזור השרון על אי הנגשת אתר אינטרנט שלה, לכאורה, תביעה אותה העריך ב-3 מיליון שקלים. השופטת קיבלה את בקשת ההסתלקות שהגישו הצדדים, אך הביעה את דעתה לגבי התובענה הייצוגית בהחלטה שניתנה, בה קבעה כי סכום הפיצוי שיקבל התובע הייצוגי ושכר הטרחה של מייצגו יהיו נמוכים בחצי ממה שסוכם מול החברה הנתבעת. 

הנדון: פירוט ההנגשות של סניפי הרשת
על פי הבקשה לאישור, המבקש הוא נכה צה"ל כתוצאה מתאונת דרכים, שנחשב "אדם עם מוגבלות". לטענתו, חנות הטבע לא עמדה בחובות המוטלות עליה לפי חוק השוויון, לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לעניין פרסום ההנגשות הקיימות בסניפים שלה, באתר האינטרנט שהיא מפעילה. 

הנתבעת הביעה נכונות לתקן את העוולה
טרם הדיון בבקשה הגיעה עו"ד שרית קרן, שייצגה את הנתבעת, להבנה מול מייצגו של התובע, כי החברה תתקן את המחדל לכאורה ותפרסם באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות לגבי כל אחד מהסניפים שהיא מפעילה אילו הנגשות קיימות בהם לטובת אנשים עם מוגבלות. בנוסף, הנתבעת תציין לגבי כל אחד מהסניפים מספר טלפון להתקשרות ובירורים וכן כתובת מייל לשם משלוח הודעות ומענה לאנשים עם מוגבלות בשמיעה, במסגרת שעות העבודה והפעילות שלה.

עורכת הדין שרית קרן (צילום: רווית פרי)עורכת הדין שרית קרן (צילום: רווית פרי)

עוד במסגרת הסכם הפשרה
עוד נקבע בין הצדדים, כי בהתאם לכך יבקש התובע להסתלק מהתביעה וכי בהתאם להבנות ביניהם הנתבעת תשלם פיצוי למבקש בסכום של 2,500 שקלים ושכ"ט לבא כוחו של התובע הייצוגי בסכום של 10 אלף שקלים. 

ראוי לציין, שעו"ד קרן הצליחה להביא את התובע והנתבעת להסכם פשרה חסר תקדים, שכן מדובר בסכום פשרה נמוך מאוד, שטרם נשמע בסוגיות מסוג זה. אולם השופטת לא הסתפקה בכך. 

השופטת רוטנברג קיבלה את בקשת ההסתלקות מהתובענה אך לא קיבלה את ההסכמות לגבי שכר הטרחה והפיצוי. בכך, בחרה השופטת למתוח ביקורת על מי שמנצל את מוסד התובענות הייצוגיות לטובת בקשות סרק. "בבוא בית משפט לשקול בקשת הסתלקות מתוגמלת, עליו לשקול אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, אם בקשת האישור הביאה תועלת לקבוצה, וכן שיקולי רוחב הקשורים במוסד התובענות הייצוגיות", כתבה השופטת בהחלטתה. 

"בין היתר", הוסיפה עוד בהחלטתה, "בצורך לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ולמנוע תובענות סרק. בהתחשב בשיקולים האמורים, אינני מוצאת לאשר את הסכמת הצדדים לעניין היקף הגמול ושכר הטרחה שישולמו למבקש ולבא כוחו, ואני מוצאת להעמידם על מחצית מהסכום שהוסכם". 

תועלת הקבוצה צריכה להיות לנגד עיני התביעה 
לדברי השופטת, אף שלא נשללה טענת התובע לקיומה של עילה לתביעה, ובהתאם להתחייבות החברה לתקן את הפרסום באתר שלה, הושגה תועלת מסוימת לחברי הקבוצה. "יש לזכור כי בהתאם להלכת מרקיט הכלל הוא הסתלקות לא מתוגמלת, והחריג הוא פסיקת תגמול". 

אחרית דבר
מאחר ועו"ד קרן הגיעה להסדר לפיו הנתבעת מתחייבת לפרסם באתר את הסדרי הנגישות, השופטת קבעה כי לא מתקיים עוד אינטרס ציבורי בהמשך ניהול התובענה ואישרה למחוק את הבקשה לאישור.



פורסם במקור

כתיבת תגובה