לא תערוך חקירות יהדות לאזרחים בלי ידיעתם

הסוף לחקירות היהדות היזומות: בג"ץ קבע כי הנהלת בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לא יאספו עוד מידע אישי על אזרחים ולא יטילו ספק ביהדותם, אם אלה לא פנו בעצמם לרשויות בעניין. בכך פסל בית המשפט פרקטיקה שנויה במחלוקת שהתפתחה ברבנות, במסגרתה התקיימו דיונים במעמדם של אנשים בלי ידיעתם אגב בירורי יהדות שנעשו לקרוביהם והושלכו עליהם המסקנות שהתקבלו לגבי הקרובים.

לפני שמונה חודשים כבר אותתו חברי ההרכב, בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, כי בכוונתם לפסול את החקירות היזומות, כאשר הוציאו צו על תנאי המורה למדינה לנסות ולהצדיק את הנחיות בירור היהדות הקיימות ואת ניהול מאגרי המידע בעניין, ולספק הסברים לגבי חוקיותם. בית המשפט העיר אז כי ייתכן שהדבר "פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד חוקתיות של בעל דין בהליך לבירור יהדותו ושל קרובי משפחתו, אשר לא היו צד להליך זה, וזאת ללא כל סמכות שבחוק".

בתחילה ניסו הרבנות ובתי הדין למנוע את התערבות בית המשפט, למשל באמצעות שינוי שיטות אגירת המידע שנאסף באופן שיפחית את הפגיעה בנידונים, ובהמשך הודיעו כי בכוונתם לקדם חוק עוקף בג"ץ שיכשיר את הפרקטיקה הבעייתית, אך בעקבות הביקורת הנוקבת מצד השופטים פנו המשיבים להידברות עם העותרים על מנת לסיים את ההליך ללא התערבות חיצונית. לאחרונה הם הגיעו להסכמה – והבוקר (יום ה') בית המשפט נתן לה תוקף של פסק דין.

על פי המתווה שאושר, לא ניתן יהיה לכפות על אדם לעבור הליך בירור יהדות בניגוד לרצונו או להוסיף את שמו לאותן "רשימות שחורות". כמו כן, שמות משפחה לא יופיעו בפסקי דין העוסקים בעניינם של אזרחים שפנו מיוזמתם לבירור יהדות, על מנת שלא ניתן יהיה לחפשם ולאתרם בהקשר של קרוביהם – אלא אם הדבר נדרש לתשתית העובדתית ולהנמקה לצורך קביעת יהדות בעל הדין. בהחלטה הודגש כי גם במקרה זה לא ניתן יהיה לערוך חיפוש עתידי של שמות או לעשות בהם כל שימוש, והופעתם ישמשו רק לשם ״חיווי ממוחשב״ בעת רישום נישואים של אדם הקשור במשפחה.

עו"ד שרה וינברג, באת כוח העותרים, ברכה על הפסיקה ואמרה: ״מדובר ביום היסטורי, בו הצלחנו להשיב סוף סוף את ההגנה על זכויות הפרט הבסיסיות ביותר של אזרחי מדינת ישראל בשערי בתי הדין. כעת, לאחר מאבק עיקש ורב שנים, במסגרתו נאלצה הרבנות הראשית לתקן לא פחות מארבע פעמים את הנחיותיה, יחדלו הליכי בירור יהדות לשמש בידי הממסד הדתי ככלי פסול לניטור ובילוש אחר יהדותן של משפחות מורחבות שלמות, על לא עוול בכפן".

יו"ר ארגון עתים, הרב שאול פרבר, מסר: "אנו מברכים על ההישג העצום הזה, אשר הביא סוף לחקירות אשר אין להן בסיס בהלכה או במסורת ישראל, והביאו לקרע בעם היהודי. אנו תקווה כי מדובר בצעד ראשון ולא אחרון בהפסקת מגמות הבדלנות והחשדנות בשערי הממסד הדתי". לדבריו, "העולים הם חלק מנס קיבוץ הגלויות וחלק בלתי נפרד מהמארג החברתי של מדינתנו, ולא נאפשר את דחיקתם אל מחוץ לכלל ישראל".

עו"ד אלעד קפלן, שהיה ממגישי העתירה במסגרת ארגון עתים וכיום מנהל את מרכז מנומדין באוניברסיטת בר-אילן, הביע אף הוא סיפוק על ההחלטה, והוסיף: "פסק הדין המוסכם קובע כי הרבנות אינה משטרת יהדות חוקרת. תפקידה אינו ליזום חקירות ולאגור מידע על אזרחי ישראל, אלא לתת שירות לבאים בשעריה. אני מקווה שפסק הדין יעודד את הרבנות לבחון מחדש את המדיניות המחמירה שהיא נוקטת כלפי יוצאי ברית המועצות ולאמץ גישה הלכתית שמבוססת על אמון וקירוב – ולא על חשדנות והרחקה".


פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *