מה בעצם הביא להחלטה לערוך משפט חוזר לרומן זדורוב?

רומן זדורוב במשפטו, בשנת 2014. צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90

לפני כחודשיים, רגע אחרי פרישתו הרשמית מכס השיפוט, הטיל המשנה לנשיאה בדימוס, השופט חנן מלצר, פצצה. 11 שנים לאחר הרשעתו של רומן זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, הוא קיבל באופן חלקי את בקשתו למשפט חוזר. "עריכתו של משפט חוזר בעניינו של המבקש מוצדקת בנסיבות, שכן חזר והתחזק הספק לגבי ההרשעה", כתב מלצר.

מכאן עבר הכדור למגרשה של פרקליטות המדינה, שנדרשה להחליט האם לנהל את המשפט בשנית, או שמא לוותר על כך, החלטה שמשמעותה המעשית זיכויו של זדורוב.  לשם כך מינה פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן צוות שנסמך על ארבעה פרקליטים ממחוזות שונים, בעלי ניסיון רב בניהול תיקי פשע חמור ותיקי רצח. איש מהם לא הכיר את התיק קודם לכן. הם נדרשו לבחון את כל חומר הראיות, ולגבש דעה האם קיים סיכוי סביר להרשעה.

עמית איסמן. צילום: עמוס בן־גרשום דוברות משרד המשפטים

במשך כחמישה שבועות בחן הצוות את זירת הרצח, את הממצאים הפתולוגיים, את חוות הדעת של המומחים במהלך המשפט, את הודאותיו של זדורוב ואת העדויות השונות בתיק. בתחילת השבוע שעבר התקיימה ישיבה ארוכה של הצוות הבוחן, יחד עם צוות הפרקליטים שטיפל בבקשתו של זדורוב למשפט חוזר. הוצפו בה הקשיים שעלו בבחינת חומר הראיות, ואלו הכרוכים בעריכת משפט חוזר 15 שנה לאחר הרצח. בישיבה הבאה והמסכמת שררה תמימות דעים כי קיים סיכוי גבוה להרשעה, ועל כן יש לערוך משפט חוזר. בעקבות זאת הודיע איסמן לבית המשפט המחוזי בנצרת כי "לאחר בחינה כוללת של הראיות, מודיעים בזאת החתומים מטה על דעת פרקליט המדינה, על ניהול משפט חוזר נגד המשיב", כלשון ההודעה שנחתמה על ידי צוות הפרקליטים.

בהתאם לסיקור הנרחב ולעניין הרב בפרשה, שעודנה מסעירה רבים בציבור, איסמן הבהיר שתיק זדורוב ייבחן מחדש בכל שלב. עם זאת, בפרקליטות מזכירים כי ההחלטה לנהל את המשפט שוב מלמדת על עצמה,  שכן לא מגישים כתבי אישום אם לא סבורים שיש סיכוי סביר להרשעה.

על חוט השערה

החלטתו של השופט מלצר התבססה על ראיות חדשות שביקש להציג סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי. מדובר בחווֹת דעת חדשות של מומחים, אשר עסקו בעקבת נעל שהתגלתה על מכסה האסלה בתא שבו, לפי הנטען, בוצע הרצח. על פי חוות הדעת,  העקבה איננה שייכת לזדורוב או למי שנכחו בזירת הרצח לאחר גילוי המעשה. משמעות אפשרית של חוות הדעת היא שעקבה זו הוטבעה בזמן ביצוע הרצח, או בסמוך לו. "גילוי זה איננו עולה בקנה אחד עם גרסת המשיבה (הפרקליטות; א"כ) לפיה העקבה על גבי מכסה האסלה הוטבעה על־ידי 'מחלץ אלמוני' שהגיע לזירה כחמש שעות לאחר הרצח", כתב מלצר. "במצב דברים זה, אם תתקבל עמדת המומחים מטעם המבקש, קיים קושי להצביע על המבקש כמי שביצע את מעשה הרצח (ולכל הפחות, יש בכך כדי להטיל ספק ממשי בגרסה כי הוא ביצע את הרצח)".

בנוסף,  במסגרת התכתבויות עם עו"ד ירום הלוי שקדמו לבקשה למשפט חוזר, הודתה הפרקליטות כי נפלה טעות  באחת מחוות הדעת שהוגשו מטעם המכון לרפואה משפטית במהלך המשפט. כך התברר כי בתא השירותים הסמוך לתא שבו בוצע הרצח, התגלה כתם דם של המנוחה על מתקן נייר הטואלט, בניגוד למה שנאמר מלכתחילה בחוות הדעת, כי אותו כתם דם נמצא בתא שבו התקיים הרצח. "אם יתברר כי נזילת הדם על העקבה נעשתה מיד בסמוך לרצח, הרי שנתון זה (של כתם הדם שנמצא בתא השלישי) עשוי לחזק את התיזה לפיה הרוצח נמלט מן התא השני (בו בוצע הרצח), לאחר שזה נסגר מבפנים – אל התא השלישי והחוצה, ומסלול זה עומד בניגוד למסלול ההימלטות שהמבקש הדגים בשחזור שערך".

עו"ד ירום הלוי. צילום: קוקו

בהשגות ובראיות אלו, קבע מלצר, יש פוטנציאל ממשי לשינוי תוצאות המשפט – לטובת זדורוב.

בקשתו של זדורוב נסמכה גם על שערה שנמצאה בזירת הרצח, הנושאת דנ"א מיטוכונדריאלי שעל פיה, לפי סנגורו, לא ניתן לשלול את שייכותם למעשה של מי שמכונה א"ח וקרובי משפחתו מהציר האימהי. על פי טענתו של א"ח, בת זוגו באותם ימים אולה קרבנצ'נקו שאלה ממנו מכנסיים ולבשה אותם בעת הרצח. בסדרה "צל של אמת", שעסקה ברצח תאיר ראדה ושודרה בערוץ 8 בשנת 2016, א"ח סימן את קרבצ'נקו, שכונתה אז א"ק, כחשודה ברצח. אותה שערה וההקשר האפשרי שלה למכלול הראיות התגלו רק לאחר מתן פסק הדין בערעור, בעקבות טכנולוגיה שפותחה בשנים האחרונות. ביחס לכך קבע מלצר כי בראיה זו לבדה אין כדי לבסס עילה למשפט חוזר. עם  זאת, במסגרת המשפט החוזר ייבחנו גם ממצאים אלו.

חנן מלצר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לצד ההחלטה לקיים משפט חוזר, הודיעו בפרקליטות  לקרבצ'נקו כי התיק נגדה נסגר מחוסר אשמה. אך עו"ד הלוי, שאינו חדל מלטעון כי היא הרוצחת, אינו מתכוון להרפות, ובפרקליטות מתכוננים לאפשרות שקרבצ'נקו תזומן כעדה מטעם ההגנה. השבוע הגישה קרבצ'נקו תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד הלוי, שבה טענה שהוא חשף חוות דעת פסיכיאטרית לגביה ותהתה כיצד היא הגיעה לידיו. על כך הגיב הלוי: "בחסות הפרקליטות, הסוגרת תיק לרוצחת ועוד מחוסר אשמה, חרף התוודותה בכתב כי סיפרה שרצחה את תאיר, ועוד עשרות ראיות שצולבות אותה כרוצחת, נוצר המצב הפנטסטי של היפוך היוצרות. רוצחת הילדה הופכת למאשימה ול'מפחדת' סדרתית, ויורה לכל הכיוונים".

עדויות ממרחק הזמן

השלב הראשון במשפט יחל כבר ביום שני הקרוב בבית המשפט המחוזי בנצרת: דיון בהמשך מעצרו של זדורוב. הפרקליטות תבקש את הארכת מעצרו עד תום ההליכים, בטענה שאדם שהוחלט לנהל נגדו תיק בעבירת רצח, מסוכנותו לא פגה.

"לכאורה השנים שחלפו אינן סיבה להימנע מהמשך המעצר, שהרי יש פה ראיות שהספיקו לכדי הרשעה", אומר השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק, שכיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל־אביב וכיום מרצה באוניברסיטת אריאל. "פעם החוק חייב להחזיק במעצר עד תום ההליכים מי שמואשם ברצח. היום אין כזה חיוב, ודינו של מואשם ברצח הוא מעצר רק אם יש חשש שיחזור על מעשה העבירה, שיימלט מן הדין או יעלים ראיות וישפיע על עדים. כשבאים לקבל החלטה בעניין לוקחים בחשבון האם יש סיכון לציבור והאם יש סיכון לראיות. במקרה הזה אפשר יהיה לטעון  שזדורוב היום אין בו לא סיכון זה ולא סיכון זה. לגבי העלמת ראיות והימלטות מהארץ, אפשר לדאוג שהוא ישהה במעצר בית ויוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. לגבי הסיכון לציבור – הוא אחרי 15 שנות מאסר, אז יכולה להיות מחשבה לשחרר אותו. מצד שני, בכל זאת כמעט כל המואשמים ברצח מוחזקים במעצר עד תום ההליכים. מי שמסוגל לקחת את חייו של האחר יעשה את זה על רקע נסיבה זו או נסיבה אחרת, והסיכון הוא סיכון גם אחרי 15 שנים".

השופט בדימוס עודד מודריק: "בעיניי, הדבר החשוב בקיום המשפט החוזר הוא האפשרות לשקם את אמון הציבור במערכת השפיטה"

השופט בדימוס עודד מודריק. צילום: אבישג שאר- ישוב

השלב הבא הוא הדיון המקדמי, שנקבע לאמצע ספטמבר, ובו יוצגו הנקודות השנויות במחלוקת בין הפרקליטות לסנגורו של זדורוב, וייקבע תאריך לפתיחת שלב ההוכחות.

למעשה, בפרקליטות מתחילים כעת מחדש את ניהול ההליך המשפטי נגד זדורוב, על כל המשמעויות שבדבר. יתקיימו דיוני הוכחות, יוגשו חוות דעת ויוצגו חפצים ומוצגים.  תהיה הכרעת דין, טיעונים לעונש ולבסוף גזר דין.

השופט מודריק מעריך כי המשפט החוזר יימשך חודשים ספורים ויעסוק בעיקר בראיות החדשות. הסיבה לכך, הוא מסביר, נעוצה באתגרים הכבדים שמעורר קיומו של משפט חוזר בחלוף שנים רבות.

"יש כמה וכמה בעיות שעלולות לגרום לתביעה כאב ראש לא קטן. בראש ובראשונה, היום העדים והנאשם יודעים מה נאמר ומה נקבע בפסיקות הקודמות, וזה מאפשר להתארגן אחרת. אם עד נכשל בלשונו בחקירה הנגדית במשפט הראשון, עכשיו תהיה לו הזדמנות לתקן. קושי נוסף הוא שחלק מהעדים כבר אינם בין החיים או שבחלוף זמן רב כל כך הם שכחו את הפרטים, זה לא פשוט לשחזר דברים מזיכרון".

עם זאת, לחלק מהבעיות יש פתרונות משפטיים: "ניתן להגיש עדות של עד שנפטר, שהוא מסר בעודו בחיים. זה דבר שבדרך כלל אי אפשר לעשות, כי אדם שעולה להעיד צריך לעמוד לחקירה נגדית. אלא שזה גם יכול להקים טענה של חוסר ביטחון בעדות כזו שלא נחקרה בחקירה נגדית. יש גם אפשרות לרענן לעדים את זכרונם על סמך העדות הקודמת שלהם או עדויות שמסרו במשטרה.

"הדברים מתאזנים במידה מסוימת בכך שאותן בעיות עלולות להתייצב גם בפני ההגנה. היתרון הכי גדול של הנאשם במצב כזה הוא שכיוון שכל ספק פועל לטובתו – בחלוף הזמן יכולים להתגבר הספקות. לכן, הראיות החדשות הן העיקר. ראשית הן לא השפיעו על ההליכים הקודמים. שנית, הן חדשות גם במובן זה שרק בעת האחרונה נתנו עליהן את הדעת, והדיון עליהם בבית המשפט המחוזי יהיה דיון ראשוני".

רומן זדורוב במשפטו, בשנת 2014. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בפרקליטות מודעים כמובן לבעיות הללו, ונערכים להן. עם קשיי הזמינות של העדים מתכוונים שם להתמודד בעזרת עדים חדשים, אם כי לא בהיקפים דרמטיים. בנוסף, כל החקירה בתיק הוסרטה והוקלטה, ובית המשפט עשוי לקבל את החומרים מהמשפט הקודם.

משפט הציבור

נראה כי העיסוק התקשורתי והציבורי הרב ברצח המזעזע של תאיר ראדה ז"ל, והוויכוח הסוער סביב אשמתו או חפותו של זדורוב, תרמו במידת מה להחלטה לקיים משפט חוזר.

"בעיניי, הדבר הכי חשוב שיש בקיום המשפט החוזר הוא שיש לו אפשרות לשקם במשהו את אמון הציבור במערכת השפיטה", אומר השופט מודריק. "אם היו עושים סקרים בנושא, אני כמעט משוכנע שהרוב המכריע היה אומר שזדורוב חף מפשע. זו תוצאה של אמצעי התקשורת, של פרשנויות וסרטים. כמעט אף אחד לא קרא את פסקי הדין ולא מכיר את מה שהתרחש באמת במשפט, אלא רבים חשופים להצגות חד צדדיות שמתיימרות להיות אובייקטיביות. אם רבים חושבים שזדורוב חף מפשע והוא מורשע ויושב בכלא, זה בוודאי גורם לחוסר אמון במערכת המשפט".

בין אם זדורוב יורשע בשנית ובין אם יזוכה, השופט מודריק סבור כי השיפור באמון הציבור יושג. "מה שלא תהיה התוצאה, גם אם יהיה זיכוי – המערכת השיפוטית זכתה. התקיים הליך שיפוטי והתקבלה הכרעה פעם נוספת. להגיד שכולם ישתכנעו? אני רחוק מלהיות בטוח בזה, אבל אנשים נאורים יבינו שיש מקום לחזק את האמון במערכת השפיטה".



פורסם במקור

כתיבת תגובה