מחיר מופרז על קוטג' וקוקה-קולה? ההכרעה שמתעכבת כבר שנה

נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות השופטת גילו כי 25 אלף תיקים מתנהלים בבתי המשפט מעל שלוש שנים, כאשר גם בפרקליטות ובמשטרה המצב בעייתי. הסחבת פוגעת בכולם: חלשים וחזקים. לפי הבנק העולמי היא מקשה על אכיפת חוזים, וזה לא המחיר היחיד. הנתונים הללו הם הבסיס לפרויקט מיוחד שהושק בגלובס ובמסגרתו ננסה להתמודד עם החסמים והפתרונות. נתקלתם בסחבת? כתבו לנו
 i-can-help@globes.co.il 

מאז המחאה החברתית, המאבק ביוקר המחיה ממשיך להתנהל במישור המשפטי באמצעות עשרות תביעות ייצוגיות. מרבית התביעות מוגשות בעילה של גביית "מחיר לא הוגן" נגד תאגידי הענק, בהם תנובה, החברה למשקאות קלים (קוקה-קולה), שטראוס ועוד. ההחלטה בתיק המרכזי ממתינה להחלטה כבר מזה שנה. זאת למרות שהיא בעלת השפעה על אופן התנהלות המונופולים ועל יוקר המחיה בישראל.

הדיון התקיים בדצמבר 2020, בפני סגן נשיאת בית המשפט העליון ניל הנדל ושופטי העליון ענת ברון ויוסף אלרון, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה קוקה-קולה על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגדה בשל גביית מחיר מופרז על בקבוקי ליטר וחצי.

הכרעה: עד חודש יולי הקרוב

השופט ניל הנדל, העומד בראש ההרכב, צפוי לפרוש באפריל הקרוב. המשמעות היא שההחלטה תינתן עד יולי – 3 חודשים לאחר פרישתו, בהם הוא רשאי להמשיך ולכתוב פסקי דין. ההכרעה צפויה להשפיע על שורת תביעות בסוגיית המחיר המופרז ועל תביעות עתידיות. בהן תיק הקוטג’ של תנובה, פתיתים של אסם וגבינה צהובה הנמכרת במעדניה של תנובה.

עו״ד גרי גורודיצקי ממשרד שבלת / צילום: רפי קוץ

 עו״ד גרי גורודיצקי ממשרד שבלת / צילום: רפי קוץ

עקרוניות ההחלטה וחשיבותה באה לידי ביטוי בדיון שקיים בית המשפט העליון לפני כחודשיים, בערעור על ההליך המשפטי הראשון שנולד בעקבות המחאה החברתית בנוגע למחיר הקוטג’ ויוקר המחיה. זהו גם התיק הראשון בו נפסק כי מונופול גבה מחיר מופרז ותנובה חויבה לשלם 25 מיליון שקל. שנה ושלושה חודשים לקח לבית המשפט העליון לקיים דיון ראשון בערעור, אך הדיון לגופו של הערעור נדחה על-מנת להמתין להכרעה בתביעה נגד קוקה-קולה. השופט אלכס שטיין אף אמר באותו דיון: "לא מצאתי תיק בתחום המשפט האזרחי-מסחרי עם השלכה כה משמעותית". למרות זאת חלפה שנה, והחלטה טרם התקבלה.

השופט יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

 השופט יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

לפי חוק התחרות, מי שמוגדר כמונופול לא יכול למכור ב"מחיר בלתי הוגן" באופן המנצל את כוחו בשוק. השאלה כיצד קובעים מהו אותו "מחיר בלתי הוגן" נמצאת בלב הוויכוח.

לב הסוגיה: מתי מדובר במחיר מופרז?

השאלה שחזרה על עצמה בדיון שהתקיים לפני שנה, מצד ראש ההרכב השופט ניל הנדל, הייתה: "איך נדע מתי מחיר הוא בלתי הוגן?". שאלה זו הופנתה לכל הצדדים בדיון – התובע הייצוגי, חברת קוקה-קולה ונציגת היועץ המשפטי לממשלה.

שופט העליון עופר גרוסקופף פסק, בעת שהיה שופט במחוזי, כי הפער בין מחירי קוקה-קולה למחירי מתחריה מצדיק את ניהול התביעה הייצוגית. הוא קבע כי המחיר המרבי הראוי עבור בקבוק 1.5 ליטר הוא 5.35 שקלים. זאת, בשעה שהמחיר הממוצע ב-2015 היה 6.77 שקלים – פער של 21%.

גרוסקופף קבע לראשונה שני פרמטרים לבחינת מחיר מופרז: כוח שוק משמעותי ומחיר בלתי הוגן. השופט יצר בחינה של "מקבילית כוחות", המשווה בין מידת כוח השוק לבין פער המחיר לצרכנים ובין תמחור מבוסס עלויות. הוא קבע כי לקוקה-קולה יש כוח שוק משמעותי, זאת מאחר שהחברה שומרת על נתח שוק יציב הקרוב ל-90% לאורך השנים, למרות שינויים במחירי המוצרים המתחרים. במקביל נקבע כי היא שומרת על פער קבוע במחיר בקבוקי הקולה של כ-47%. זאת, באופן שמחירי קוקה-קולה לא היו תלוי במחירים של המתחרים. לכן קבע גרוסקופף: "עולה חשש כבד שכוחות השוק אינם מספקים את הפיקוח והריסון הנדרשים להבטיח שהחברה מתבססת על תמחור מבוסס עלויות".

עמדת היועמ"ש והביקורת החריפה

לאור חשיבות ההכרעה, היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו העקרונית, לה שותפה רשות התחרות. לעמדת היועמ"ש, יש להכיר בקיומה העקרוני של עילת מחיר מופרז, אך יש לאשר תביעות בזהירות וריסון וקבע מבחנים רבים וקשים להוכחה. "עצם האפשרות לגבות מחיר גבוה מהמחיר התחרותי הוא השמן המניע את גלגלי התחרות", כתב מנדלבליט. עמדתו זכתה לביקורת, בטענה כי היא תבטל את האכיפה הפרטית בדיני התחרות בישראל, מכיוון שמדובר במבחני סף שאינם ברי-יישום.


פורסם במקור

כתיבת תגובה