מי אחראי לאובדן חיים ונזקי גוף מפגיעת עצים?

אסונות של אובדן חיים ונזקי גוף קשים, כתוצאה מקריסת עצים, מתרחשים מידי שנה בישראל.
הרשויות כהרגלן, מתנערות מאחריות.
מי אחראי לפצות את הקורבנות?
ומי אחראי לנזקי רכוש וגם לפגיעה בכלי רכב?

התמונה מתוך מסע של אתר השטח ביוון ואין לה כל קשר לכתבה

בסקירה זו נביא שתי פסיקות. האחת של שופטת בית המשפט העליון, טובה שטרסברג כהן והשניה של השופט יצחק עמית, בכהנו בבית המשפט המחוזי וכיום שופט בית המשפט העליון.

בחודש אוגוסט 2021 טיילה רופאת שיניים מרחובות, יחד עם כמה מבני משפחתה, סמוך לבית הכנסת העתיק של חב"ד בטבריה. לפתע, קרס עליה עץ דקל. הרופאה נהרגה בו במקום.

כשנה קודם לכן, זמן קצר לאחר שנישאה לבחיר ליבה, שהתה הכלה הצעירה בחצר בית משפחת בעלה, ברחוב הלוחמים בבני ברק. לפתע קרס על רגלה עץ מהגינה הציבורית הסמוכה, פצע אותה קשות ורגלה נקטעה.

כשנה לפני כן, ישב ילד בן תשע על ספסל בפארק השעשועים האתגרי אקשן פארק בדרום. לפתע נפל עליו ענף עץ ופגע בו אנושות. מספר שעות לאחר מכן נקבע מותו של הילד.

תופעות אלה של אובדן חיים ונזקי גוף קשים, כתוצאה מקריסת עצים, מתרחשים מידי שנה בישראל.

התמונה מתוך מסע של אתר השטח בגיאורגיה ואין לה כל קשר לכתבה

הרשויות במקרים אלה, אינם נוטלים כל אחריות לנפילת העצים. האם יש צדק בעמדתן?

שני פסקי דין מנחים עוסקים בסוגיה זו בהקשר לנזקי גוף ומוות. פסקי דין רבים אחרים עוסקים בסוגיה בהקשר לנזקי רכוש. בעיקר של רכבים. בסקירה זו נתמקד בנזקי הגוף. אם כי מהיבט האחריות, אין הבדל בין גוף לרכוש.

פסק הדין הראשון ניתן על ידי השופטת טובה שטרסברג כהן, מבית המשפט העליון.

נערה בת שש עשרה, תלמידת תיכון חקלאי עיינות, נפגעה מגזע עץ חרוב שקרס עליה בחצר בית הספר. כתוצאה מהפגיעה, נכרתה רגלה הימנית. השופטת שטרסברג כהן קבעה, כי בית הספר מופקד על שלום תלמידיו. העץ היה עתיק וניצב במרכז בית הספר. תלמידים רבים חלפו לידו במשך היום. גילו של העץ וענפיו הארוכים והכבדים יצרו סכנת קריסה. על פי הראיות שהובאו לבית המשפט, האמצעים למניעת הסכנה פשוטים וזולים יחסית לנזקי הגוף הנגרמים כתוצאה מאי הפעלת האמצעים.

בפני השופטת הובאו גם נהלי פיקוח והשגחה על עצים שנכתבו על ידי אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב. בבית הספר עיינות לא היה נוהל כזה.

לסיכום קבעה השופטת, "בדיקה וגיזום יכלו להגן מפני האסון שקרה. המטלה המוטלת על ידי כך על בית הספר איננה גדולה מדי, איננה קשה מדי ואיננה יקרה מדי, לעומת הסכנה הנשקפת לתלמידיו".

התמונה מתוך מסע של אתר השטח במרוקו ואין לה כל קשר לכתבה

אל השופטת שטרסברג כהן הצטרפו השופטים דליה דורנר ויעקב טירקל והטילו על תיכון עיינות את מלוא האחריות לנזקיה של התלמידה.

פסק הדין השני ניתן על ידי השופט יצחק עמית, כאשר כיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה. כיום השופט עמית מכהן בבית המשפט העליון.

סטודנטית בת תשע עשרה פסעה לתומה על מדרכה בשדרות רוטשילד בחיפה. היה זה יום גשם סוער. לפתע קרס עליה ענף של עץ אקליפטוס. הנערה נחבלה בכל חלקי גופה והפכה למשותקת בפלג גופה התחתון.

עיריית חיפה התחמקה מאחריות. העץ ממנו נפל הענף היה נטוע בשטח השייך לדיירי הבתים ברחוב, טענו נציגיה, לכן "הדיירים המתגוררים בשדרות רוטשילד אחראים לנפילת הענף".

הראיות שהובאו בפני השופט עמית, הוליכו אותו למסקנה שהעץ היה נטוע בשטח הציבורי שבאחריות העירייה. מכל מקום, הוסיף השופט, אפילו העץ היה נטוע בחצר פרטית, עדיין האחריות מוטלת על העירייה. זאת כי לה הסמכות והחובה לדרוש מבעלי הדירות להסיר משטחם הפרטי מפגעים העלולים לפגוע בציבור הרחב, או להסיר מפגעים אלה בעצמה.

התמונה מתוך מסע של אתר השטח ביוון ואין לה כל קשר לכתבה

אבל, מיהרו נציגי העירייה לטעון, ביום בו נפגעה הסטודנטית שרר מזג אויר סוער שהביא למשבי רוח עזים במיוחד.

לא הבאתם כל ראיה לכך, השיב השופט. להפך, מהראיות עולה כי משבי הרוח לא היו נדירים או חורגים מהצפוי.

ברחבי העיר נטועים אלפי עצים, התעקשו נציגי העירייה, מניעת קריסתם כרוכה במשאבים כספיים ניכרים שאינם בהישג יד בשל אילוצים תקציביים.

גם זאת לא הוכחתם, השיב השופט עמית.

אין באפשרות עובדי העירייה לדעת על מפגעי עצים אם התושבים לא מתלוננים. על כך השיב השופט בציטוט מפי האגרונום מטעם העירייה: "העיריה צריכה ללכת לכל מקום שיש עצי אקליפטוס ששייכים לה או לא שייכים לה… בגלל הידיעה הזאת שהעצים האלה עשויים להישבר אי פעם, בגלל שהם כבדים ונפיצים, היא צריכה להנמיך את קומתם. הייתי מציע לגזום אותם בצורה תכופה, בצורה נכונה".

לסיכום, השופט עמית לא השתכנע מטענות העירייה. הוא אף הביע את מורת רוחו מהתנהלותה: "עולה כי השיטה שנקטה העירייה בנושא זה, הייתה של היעדר שיטה. לא נעשתה בדיקה או בחינה יזומה של עצים, לא נעשתה ביקורת תקופתית, ולא הייתה בקרה או פיקוח של איש מקצוע. הגיזום נעשה אד-הוק על פי קריאות של תושבים או כאשר מי מהעובדים הבחין בעץ או ענף המועדים לפורענות".

בסופו של יום, השופט עמית הטיל על עיריית חיפה אחריות מלאה לנזקי הסטודנטית שנפגעה על לא עוול בכפה מנפילת העץ.

פסקי דין אלה מצביעים על נטיית שופטינו להטיל אחריות מלאה על הגוף המחזיק בשטח שבו נטוע העץ, תהא זו הרשות המקומית, או כל אדם אחר המחזיק בקרקע בו נטוע העץ.

לאתר של עו"ד חיים קליר

התמונה מתוך מסע של אתר השטח בגיאורגיה ואין לה כל קשר לכתבה



פורסם במקור

כתיבת תגובה