מי אחראי לפיצוי על נזקים שנגרמו כתוצאה מההתפרעויות? | חי פה

הרסו לכם את העסק? שרפו לכם את הרכב? ביטלו לכם אירוע בגלל המצב, אחרי שכבר שילמתם עליו?

הכותב, שמואל שטיינר, הוא עו”ד ומגשר, מתמחה בנזיקין וביטוח, העוסק הן בנזקי רכוש והן בנזקי גוף.

באופן כללי, כל נזק שנגרם לרכוש או לגוף כתוצאה מאירוע תאונתי, ככל שקיימת פוליסת ביטוח המכסה את סוג הרכוש או את האירוע, חברת הביטוח מחויבת לפצות בהתאם לתנאי הפוליסה סוגיה והרחבותיה.

יש להבדיל בין נזק ישיר ולבין נזק עקיף

הנזק הישיר הנו ערכו של הרכוש המבוטח ביום קרות המקרה, בהתאם להערכת שמאי מקובלת.
הנזק העקיף מוגדר כנזק תוצאתי וברוב המקרים אין עליו כיסוי ביטוחי. כך למשל, נזק תוצאתי יכול לנבוע כתוצאה מאי הגעה לטיסה יוצאת, כך שהפסדת עסקה שאמור היית להרוויח, אלמלא העיכוב.
כך למשל, גם עוגמת נפש עקב דחיית אירוע החתונה שנקבע.

החרגת מצב מלחמה, פעולות איבה וכיו”ב

רוב פוליסות הביטוח בישראל מחריגות מצבים של נזקים עקב מלחמה, פלישה, פעולת אויב זר, מעשה איבה, או פעולות מסוג פעולות מלחמתיות, בין אם הוכרז מצב לוחמה ובין אם לא הוכרז (כמו למשל המצב המיוחד כעת, שבו מתקיים עימות מוגבל עם החמאס בעזה), מלחמת אזרחים, פעולות חבלה וטרור, מרד, התקוממות צבאית או עממית, מרי, מרידה, מהפכה, החרמה, שלטון צבאי, מצור או מאורעות או גורמים כלשהם המביאים להכרזה או קיום משטר צבאי או מצב של מצור.

מה עלול לגרום לדחיית התביעה?

יחד עם זאת, מדובר במצב משפטי שבו “שלטונות המדינה” כגון משטרת ישראל, משרד הביטחון, מנהל מס רכוש וקרן פיצויים כמוגדר בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ”א-1961, צריכים לקבוע האם הנזקים שנגרמו הם אכן כאלו ורק אישור מאותם הגורמים בכתב, יכול לגרום לדחיית התביעה.

יוער כי ישנן פוליסות ביטוח שלהן הגדרות גורפות ויכולות לכלול סייג של התפרעות או מהומה או שביתה, שבגינן או במהלכן נגרמו הנזקים שאין להם כיסוי ביטוחי.

האם יש מה לעשות? 

להערכתי, כל הנזקים לרכוש שנגרמו כתוצאה מפעולות טילים של החמאס מעזה וכן כל טרור הבלונים ו/או טרור סכינים שבגינם נגרמו נזקים ישירים, אלו יוכרו על ידי מס רכוש.

האם טרור של יחידים, מהומות כמו כאן בחיפה, בערים נוספות כמו בת ים, עכו, נתניה, שבהן יחידים, משני הצדדים, שרפו, השחיתו וגרמו נזקים לרכוש הזולת, יוכרו על ידי חברת הביטוח?
לא בטוח שיש לכם כיסוי ביטוחי וקרוב לוודאי שחברת הביטוח תנסה להתנער מאחריות ולטעון כי מדובר בנזקים שאינם אירוע תאונתי, אלא נגרמו עקב מהומות או עקב המצב פוליטי – מעין מרי אזרחי בזעיר אנפין, ולכן התוצאה אינה מכוסה בכיסוי הביטוחי שיש לכם.

האם האנשים שבהם בוצע “לינץ” שעה שנסעו ברכבם ונגרמו להם נזקי גוף, יוכרו כמי שנפצעו בתאונת דרכים? על פי חוק, הפיצויים לנזקי תאונת דרכים, ככל הנראה, לא יוכרו אלה כנפגעי גוף בתאונת דרכים, כי הרכב היה רק “זירה” לאירוע ולא סיבה או גורם לאירוע התאונתי.

האם יוכלו לתבוע גורם אחר?

לעניות דעתי, ככל שיש להם פוליסות אישיות לנזקי גוף, בוודאי, וככל שאין להם, עדיין ניתן יהיה לתבוע את המשטרה ואת המדינה אשר ידעו על אירועי ההתפרעויות, על המהומות ועל המצב המיוחד ולא הצליחה למנוע אותם, ולפיכך יתכן שבאירועי בת ים, למשל, ניתן לתבוע את המדינה ברשלנות, במיוחד כאשר ישנם עדויות טלוויזיוניות מצולמות, המעידות כי היו שוטרים במקום אולם בכוח לא מספיק, ומכל מקום, לא התערבו להפריד ולמנוע את הנזקים לרכוש ולגוף ולכן אני סבור כי זה בר תביעה.

לסיכום:

הח”מ בדעה כי ניתן להגיש תביעות, הן בפוליסות הביטוח לחבויות של חברת הביטוח ככל שלא הוכרז כי הנזקים מכוסים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ”א-1961, וכן תביעת רשלנות נגד המדינה ולחילופין תביעה למס רכוש.

ככל שהניזוקים יאספו יותר ראיות ויביאו שמאי מטעמם, כבר עכשיו, לתעד את גובה נזקיהם, כך ניתן יהיה לטפל בכך באופן יסודי ומהיר יותר, למיצוי הזכויות.