מכה קשה למאבק במאגר הביומטרי: בג"ץ מחק את העתירות נגדו

בג"ץ מחק היום את העתירות שהגישו פעילים נגד המאגר הביומטרי, כחצי עשור לאחר הגשתן. "העותרים לא הניחו עדיין תשתית עובדתית המצדיקה את הסעד החריג של ביטול חקיקה", כתבו שופטי בג"ץ בהחלטתם. "לעת הזאת דין העתירות להימחק, מבלי לטעת מסמרות באופן סופי בטענות הצדדים ומבלי לסגור את הדלת להגשת עתירה עדכנית ומתאימה בעתיד".

מדובר במכה קשה לאחד המאבקים האזרחיים הממושכים ביותר שידעה הציבוריות הישראלית, שהחל לפני כ-15 שנה. "בית המשפט העליון החליט להמתין עם ההכרעה בנושא המאגר הביומטרי עד אחרי שזה ידלוף", אמר בסרקזם עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות שהוביל את ההליכים המשפטיים נגד הפעלת המאגר. פעילים בתחום הוסיפו: "צריך לחשב מסלול מחדש. כנראה שבעתיד תוגש עתירה דומה, לאחר שייאספו נתונים נוספים בדבר אי-קיומה של הבעיה, ולאחר שנדע יותר על הדליפות הממוסדות מהמאגר הביומטרי".

העתירה שנדחתה עתה הוגשה במרץ 2017, בסמוך להשלמת החקיקה שהפכה את הפעלתו למנדטורית ואחרי 4 שנות פיילוט, ובמרכזה עמדה הדרישה להפסיק לחלוטין את פעילות המאגר. "העתירה שבנדון מבקשת לעצור את המשיבים מלפתח פצצה רבת עוצמה ומסוכנת, שתכליתה להרוג יתושה תיאורטית שאת קיומה אף לא הצליחו להוכיח", נטען בעתירה. "הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות. לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע. יתרה מזאת, המשיבים בחלקם הודו שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו. מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה גם כשהם נמצאים בחזקת מעצמות-על טכנולוגיות… ההחלטה להקים את המאגר חורגת באופן קיצוני מסבירות וממידתיות, ואין לה כל תכלית ראויה או הגיונית".

בהחלטתם מהיום אמרו שופטי בג"ץ ניל הנדל (שפרש לאחרונה מבית המשפט), יצחק עמית ויוסף אלרון שהסוגיה המרכזית שעולה בתיק היא יחסי עלות-תועלת שבהפעלת המאגר. "לשיטת חלק מהעותרים, הקמת המאגר הביומטרי נועדה למנוע בעיה שלא ברור כלל אם היא קיימת או משמעותית: נסיון של עבריינים לזכות בזהות אחרת או נוספת (הרכשה כפולה)", נכתב בהחלטה קצרה מאוד בת כ-4.5 עמודים בלבד. "בד בבד, העותרים סבורים כי הפגיעה בפרטיות שתיגרם אם מידע ידלוף או ייגנב מהמאגר הביומטרי עלולה להיות עצומה. המשיבים, מנגד, חולקים על שני חלקיה של המשוואה. מן הצד האחד, נטען כי יש חשיבות רבה במניעת רכישת זהויות של אחרים בידי גורמים עברייניים, וכי הקמת המאגר הביומטרי היא הדרך הטובה ביותר לעשות כן. מצד שני הוטעם כי אין חשש משמעותי לפגיעה בפרטיות כתוצאה מקיומו של המאגר, הן לנוכח אמצעי ההגנה שננקטו לשם הגנה על המאגר, והן לנוכח אופן שמירת המידע במאגר".

השופטים מסבירים שהחליטו לדחות את העתירה, מכיוון שהעותרים לא הציגו בסיס שמאפשר לקבוע שלא התבצעו מעשי זיוף מהסוג שלשם מניעתם הוקם המאגר. "מיליוני אזרחים עדיין אוחזים כיום בתעודות זהות שאינן ביומטריות, וקשה להעריך אפוא באופן אמפירי ומקיף את טענת העותרים כי אין – ולא צפויים להיות – נסיונות מצד גורמים עברייניים לרכוש זהויות כפולות תוך שימוש באמצעים ביומטריים", הם הוסיפו. "ניתן לצפות שעם המעבר למסמכי זיהוי ביומטריים באופן מלא – ולפי החומר שהוגש הכוונה היא להגיע לתוצאה כזו בשנת 2024 – ניתן יהיה להעריך טוב יותר את החששות והסיכונים שייווצרו בהקשר זה".

בנוגע לחששות מדליפת המאגר פסקו השופטים: "הדוחות השונים שהוגשו מעת לעת תומכים לכאורה דווקא בטענות המשיבים בכל הנוגע לסידורי האבטחה של המאגר הביומטרי, ולמצער אינם מלמדים על התממשות החששות שהעלו העותרים בדבר דליפת מידע מהמאגר. כמובן… גם צד זה של המשוואה עשוי להשתנות בעתיד. נובע כי שאלה היא אם יש בסיס לקבל את העתירות, בהיבט של טענת ה'עלות-תועלת', כפי שהוגשו".

עם זאת, בג"ץ לא דחה את העתירות אלא רק הורה על מחיקתן, תוך שהוא משאיר לעותרים פתח להגיש עתירות חדשות בעתיד. זאת, בין השאר, לאור התפתחויות טכנולוגיות שיכולות להתרחש ושמחייבות "מידה של זהירות בכל הנוגע להכרעה סופית". כן מזכירים השופטים טענות שכבר התיישנו, כמו כאלו הקשורות לפיילוט המאגר, או כאלו שלא בשלה העת להכריע בהן, כמו טענות נגד העברת מידע לגורמי ביטחון; אפשרות שעדיין לא קיימת.

עוד מזכירים השופטים התפתחויות עדכניות, כמו חשיפות על היווצרות מקרית של מאגרים ביומטריים נוספים בניגוד לחוק. "בנסיבות אלה, החלטנו שלא לדחות את טענות העותרים, אלא להורות על מחיקת העתירות, שחלקים משמעותיים מהן ממילא מיצו את עצמם או שאינם רלוונטיים עוד", הם הסבירו. "תוצאה זו פירושה כי לא נסגר הפתח לבחינת ההתפתחויות העתידיות – הן במישור הטכנולוגי והן במישור של קיום הוראות החוק בידי הרשויות הרלוונטיות".

כמה פעילים, שדיברו שלא לייחוס, תלו את ההחלטה הקצרה והלא ממצה בפרישתו לגימלאות של השופט הנדל, שסיים את כהונתו בבית המשפט העליון ב-27 באפריל. לפי החוק, לרשות שופט שפרש עומדים שלושה חודשים לסיים כתיבת פסקי דין, קרי עד ה-27 ביולי. לדבריהם, ההחלטה היא בגדר "ניקוי שולחן" שנבע מלחץ הזמן. "אם הוא היה רוצה לכתוב פסק דין אמיתי הוא היה חייב לשבת על זה עוד כמה חודשים ולעשות עבודה רצינית. כך הוא קיבל אפשרות לזרוק תפוח אדמה לוהט לבא בתור", אמר אחד הפעילים. לדברי פעיל אחר, התוצאה שהתקבלה היא "מביכה", והדבר הנכון לעשות היה להעביר את העתירה להחלטת נשיאת בית המשפט העליון או למנות שופט אחר במקומו, כפי שנעשה בעבר בתיקים אחרים.

קלינגר ביקר בחריפות את החלטת בג"ץ: "לצערנו, לשיטתו של בית המשפט העליון נכון להיום, הסוגיה של פגיעה בפרטיות היא תיאורטית כל עוד לא התממשה הדליפה. בית המשפט העליון מעדיף לא להתערב ולהכנס למחלוקת בנושא הזה, וזאת מסיבותיו שלו. העובדה שבית המשפט בחר למחוק את העתירות ולהזמין את התנועה להגיש את עתירה מחדש בשנת 2024 מראה שהאסטרטגיה עד היום, של להתעכב, גורמת רק לנזק לתושבי ישראל.

"בפועל, אם בית המשפט העליון היה מקבל את העתירה בשנה שהוגשה, ב-2017, אפילו בצורה חלקית ומוציא רק את טביעות האצבע מהמאגר, הרי שהדבר היה חוסך סיכון רב למשלמי המסים וחוסך סיכונים רבים. בית המשפט נתן למחוקק להגרר, לנסות לשנות הסדרים, לייצר מערכות מסוכנות ולהגיע למצב שבו למרות חוות דעת מקצועית של הממונה על היישומים הביומטריים ממשיך להתקיים מאגר טביעות אצבע. בית המשפט סרב לדון בשאלה האם ראוי לתת למשטרה, שבה העבירה של שליפת מאגרי מידע היא עבירה משמעתית נפוצה, גישה למאגר. במקום זה, הוא אומר שעלינו לחכות עד שתווצר הדליפה. כבר היום ברור שהתרחשו דליפות של מידע ביומטרי: רשות האוכלוסין מחזיקה מאגר שלא כדין, וכך היה גם עם 'גוף ממלכתי אחר'. כל אלו לא הסתיימו בכתב אישום, אלא מקבלים נסיונות הכשרה על ידי הרשויות. העניין מצער, ואני מקווה שיבוא לידי ביטוי בקרוב בכנסת החדשה, עם העברת חוק לסגירת המאגר במלואו".

פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שלא היה צד בעתירה, אמר: "פסק הדין הקצר מאכזב, וקשה להשתחרר מהרושם שהשופטים העדיפו לא לצלול לעומק הסוגיה. ההחלטה ממסגרת את סוגיית המאגר הביומטרי כעניין מתגלגל, ולכן שמוקדם עדיין להכריע לגביו. אולם, העובדה שחלים שינויים הם בדיוק הסיבה שבגללה היה מקום לדון בדברים לעומקם, כדי לשפר את המתווה הקיים ולצמצם את הפגיעה בפרטיות. נראה עוד שהשופטים הניחו שהפגיעה בפרטיות שיש במאגר תתממש רק אם המאגר ידלוף. דליפה כזו בוודאי תמחיש את הפגיעה בפרטיות, אבל הפגיעה נוצרת מעצם קיומו של מאגר שאין בו שום צורך. את התכלית של וידוא זהות ואימות זהות ניתן להשיג גם בשמירת מידע ביומטרי על גבי תעודת הזהות, ללא צורך במאגר מרכזי. אין זה עניינה של מדינה דמוקרטית לאסוף מידע ביומטרי על אזרחיה".

אחת העותרים, פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן, הדגישה שבג"ץ לא הכשיר את פעילות המאגר. "בתום חמש עשרה שנים של דיונים, הקמת ועדות, כתיבת דוחות ומאבק ציבורי, בית המשפט מחק היום את העתירה כנגד חוק המאגר הביומטרי, אך לא קבע כי המאגר תקין ובטוח", היא אמרה. "אני גאה במאבק הציבורי והמשפטי שניהלנו חבריי ואני בעניין. בעקבות המאבק הזה טביעות האצבע הפכו לרשות, ולאחרונה המדינה ביקשה לבטל את איסוף טביעות האצבע כפי שדרשנו מלכתחילה.

"במאבק ארוך-השנים הזה, ראינו כיצד בקרות פרלמנטריות ושלטוניות קורסות בצמתים המרכזיים של קביעת האיזונים והפיקוח בנושא המאגר. לצערי, לא הצלחנו לשכנע את המדינה ואת בית המשפט העליון כי עצם קיומו של מאגר ביומטרי, ריכוזי וחובה עם צילומי הפנים הביומטריים של כלל אזרחי ישראל, מהווה פגיעה קשה בפרטיות ומהווה סיכון עצום לביטחון הלאומי והאישי של אזרחי ישראל. הוא היה ונותר פצצת זמן מתקתקת. לא מדובר במידע עלינו, אלא מידע שהוא חלק מזהותנו ומהמאפיינים שלנו. מידע זה ניתן לניצול לרעה הן ברמה האישית היומיומית (למשל זיהוי אנשים או גישה ללא הסכמתם) אך גם ברמה הלאומית. בעידן המידע, השאלה היא לא אם יעשה שימוש לרעה במאגר שכזה, או אם ידלוף, אלא מתי אלה יקרו".



פורסם במקור