מכללת ספיר העניקה חנינה לסטודנט שהורשע בהטרדה מינית – הנציבה למניעת הטרדות ויועצת הנשיא התפטרו 


בזכות תומכי המקום הכתבה הזו פתוחה לציבור ללא תשלום. כדי שנוכל להמשיך לעשות עיתונות איכותית וחופשית, עזרו לנו להגיע ל-3,000 תומכים קבועים.
השקיעו בנו עכשיו


שנת הלימודים האקדמית במכללת ספיר נפתחה בחודש שעבר, בעיצומו של משבר אמון חריף בקרב סטודנטים ואנשי צוות כלפי הנהלת המכללה. הנציבה למניעת הטרדה מינית, ד"ר יעל שנקר, התפטרה זמן קצר לפני פתיחת השנה לאות מחאה על העוול שגרמו לטענת מקורבים לה הנהלת מכללת ספיר ובכירים בה לסטודנטית למשפטים, שהתלוננה על הטרדה מינית. גם יועצת נשיא המכללה לשוויון מגדרי, ד"ר טלי מרגלית, הודיעה כי לא תמשיך בתפקיד, לטענת מקורבים לה לאחר שהבינה שממילא לא היתה לו משמעות.

במהלך שנת הלימודים הקודמת, התלוננה סטודנטית במסלול ללימודי משפטים על הטרדה מינית מצד בן כיתתה שלומי (שם בדוי, פרטיו חסויים במסגרת ההליך). שלומי הורשע בבית הדין המשמעתי של המכללה, ונגזר עליו עונש הכולל בין היתר השעיה מהלימודים ואיסור להתקרב לסטודנטית. למרות ששלומי לא מילא את הוראות פסק הדין, בחרה המכללה להמתיק את עונשו, בלי לשמוע את עמדת המתלוננת. 

סמסטר אביב תשפ"א

בסוף אפריל, בסמסטר ב' של השנה הקודמת, במהלך שיעור זום שבו השתתפו השניים, התקשר שלומי לבת כיתתו. נפגשתי עם כמה חברים מהכיתה, סיפר לה, הם אמרו שכאשר את מקריאה פסק דין בכיתה, זה נשמע כאילו את "יושבת על זין ומקיימת יחסי מין". מכשיר הטלפון של הסטודנטית היה על רמקול, וכך גם הבת שלה שמעה את השיחה.

הסטודנטית פנתה לנציבה למניעת הטרדה מינית במכללה, ד"ר יעל שנקר, והגישה תלונה. לכל אורך ההליכים המשמעתיים, טען שלומי כי פנה למתלוננת ושיתף אותה ברכילות עליה, על מנת שתדע להיזהר ולשמור על עצמה. אלא ששלומי סירב למסור את שמותיהם של מי שלטענתו ריכלו עליה באכזריות. הוא טען שאינו זוכר מי דיבר עליה ולא היה חלק מהשיחה. לדבריו, אף העיר להולכים רכיל שדבריהם רעים ופסולים.

ב-2003 הסטודנט כבר הורחק לצמיתות מהלימודים על ידי בית הדין למשמעת – וחזר. מכללת ספיר | צילום: דוג׳רית, ויקפדיה, CC BY-SA 4.0

לאור סירובו למסור את השמות, הוחלט להעמידו לדין משמעתי בגין הטרדה מינית וניתנה לו הזדמנות אחרונה למסור את השמות בתמורה להקלה מסויימת בהליך. רק אז "נזכר" שלומי ששניים מבני כיתתו היו מי שאמרו את הדברים על המתלוננת. במהלך ההליך המשמעתי לא נעשתה פניה אליהם, אולם לאחרונה התעמתה המתלוננת עם סטודנטית שאת שמה מסר שלומי, וזו הכחישה את הדברים וטענה כי לא התקיים כל מפגש חברתי כפי ששלומי תיאר.  

במהלך בירור התלונה, עלה כי ב-2003 שלומי הורחק לצמיתות מהלימודים במכללה על ידי בית הדין למשמעת. העילה לכך היתה הוצאת מבחן חסוי מהכיתה והתפרעות מול ועדת המשמעת, כשהועמד על כך לדין. למרות זאת, עלה בידו להירשם ללימודים לפני כשנתיים.

במהלך בירור התלונה, עלה כי ב-2003 שלומי הורחק לצמיתות מהלימודים במכללה על ידי בית הדין למשמעת. למרות זאת, הוא נרשם שוב ללימודים

בעקבות הגילוי העמידה אותו המכללה לדין על הטרדה מינית ועל כך שהונה את מוסד הלימודים, כשלא סיפר בעת הראיון האישי שנערך לו כי סולק מהלימודים במוסד לצמיתות.

בדיון על הרשעתו שנערך ביוני, נכח בין היתר דיקן הסטודנטים, אלון גייר, שהיה השופט באותה ועדת משמעת שסילקה את שלומי מהלימודים. באותו שלב גייר לא סבר כי מדובר בהטרדה מינית.

ועדת המשמעת של המכללה החליטה להרשיע את שלומי בפגיעה בכבודה של המתלוננת. היא שללה ממנו את מלגת ההצטיינות שקיבל באותה שנה והרחיקה אותו על תנאי לסמסטר אחד. בנוסף, נאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת, עד לסיום לימודיהם במכללה. 

יעל שנקר | צילום מסך אתר מכללת ספיר

ועדת המשמעת קבעה גם כי במהלך הלימודים תהיה הפרדה פיזית מלאה בין השניים. נאסר על שלומי ללמוד עם המתלוננת קורסי בחירה, להירשם איתה לשיעורי תרגול בקורסי החובה ולהיבחן איתה באותה כיתה, עד לסיום התואר. 

אך במהרה התברר כי שלומי לא מכבד את סנקציות המכללה: ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין התקיים מבחן בקורס חובה. שלומי והמתלוננת אמנם שובצו בכיתות נפרדות, אך להפתעת הסטודנטית, זמן קצר לפני הבחינה הוא נכנס לכיתה, שוחח וצחק עם חלק מהנוכחים. לטענת הפורום הפמיניסטי של בית הספר למשפטים, בצאתו מהכיתה, התקרב שלומי למתלוננת והתנגש בה פיזית עם כתפו. 

ועדת המשמעת קבעה כי תהיה הפרדה פיזית מלאה בין השניים. אך להפתעת הסטודנטית, זמן קצר לפני הבחינה הוא נכנס לכיתה, שוחח וצחק עם חלק מהנוכחים

התקרית הזאת טלטלה את המתלוננת. חבריה לכיתה מספרים כי בכתה בשירותים ללא שליטה, כאשר הם מנסים לנחמה. הסטודנטית אף התקשתה לפתור את המבחן, קיבלה ציון נמוך ונאלצה להיבחן מחדש. "הסתכלתי עליה בזמן הבחינה", מספרת סטודנטית שנכחה במקום, "היא לא היתה מרוכזת. פשוט לא היתה איתנו אלא בתוך חרדה עצומה".

"שלומי הגיע לכיתה שלא שובץ בה במבחן נוסף", אומר סטודנט שלומד עם השניים. "הוא נעמד שם, לתחושתי בזחיחות מסויימת. אולי רצה לשדר 'עסקים כרגיל'. היא אמרה לי אחר כך שזה היה רע עבורה, והיא הרגישה שככה הפגיעה בה נמשכת".

סמסטר קיץ

לאחר שקובלת המכללה, עו"ד ליאורה ארזי, ערערה על קלות העונש שנגזר על הסטודנט, התקיים דיון בערעור בסוף יולי בוועדת המשמעת, ונידון בהרכב של שלושה שופטים. שלומי הגיע לדיון כשברשותו צילומי מסך של המתלוננת משיעורי הזום שהתקיימו מאז ההטרדה. הוא ניסה לטעון שהעובדה שהיא פוקדת את השיעורים ומשתתפת בהם, מוכיחה שלא נגרם לה נזק. ועדת הערעורים סירבה לאפשר לו להציג את צילומי המסך ובחרה להחמיר את עונשו.

הפעם שלומי הורחק מהלימודים לשלושה סמסטרים – סמסטר הקיץ ושנת הלימודים הנוכחית. "החלטנו ברוב קולות שדבריך אל הסטודנטית הם הטרדה מינית לכל דבר ועניין, שכן בדבריך יש במפורש התייחסות מינית מבזה ומשפילה כלפי גופה ומיניותה", קבעה וועדת המשמעת והוסיפה: "סטודנטיות במכללת ספיר צריכות לחוש מוגנות ובטוחות בקמפוס ועלינו החובה לשמור על מרחב ציבורי שמאפשר לאותן סטודנטיות לעמוד באתגרים אינטלקטואלים, ללא הערות מבזות ומשפילות על גופן ומיניותן".

בנוסף ציינה הועדה: "טענותיך והסברך לא יצרו תחושה של חרטה כנה וניסיונותיך לייצר עמימות ביחס לעבירה שביצעת, אף ייצרו אפקט הפוך ועוררו בקרבנו אכזבה מלשונך וסגנונך".

ועדת הערעורים: "טענותיך והסברך לא יצרו תחושה של חרטה כנה וניסיונותיך לייצר עמימות ביחס לעבירה שביצעת, אף ייצרו אפקט הפוך ועוררו בקרבנו אכזבה"

חרף ההרחקה המיידית מהלימודים, הופיע הסטודנט בשיעורי הזום בתחילת סמסטר הקיץ. סטודנטים שנכחו בשיעורים אלה מספרים כי המתלוננת נראתה כשהיא מתקשתה לתפקד בלימודים. "היא החשיכה מסך פעמים רבות", מתאר סטודנט שלמד עם השניים. "בחלק מההרצאות היא לא נכחה. הבליחה רק מדי פעם, פה ושם, לא ידעה מה לעשות ונראתה מבולבלת. גם כשהיתה פותחת את המצלמה נראתה מהוססת. הכרנו אותה לפני המקרה כאישה חזקה, דעתנית ואינטילגנטית. פתאום אי אפשר היה לפספס כמה מבויישת ומושפלת היא מרגישה".

לא רק שהמכללה עצמה עיניים מול הפרותיו של שלומי את תנאי הרחקתו מהמתלוננת – היא גם בחרה להיענות לבקשת החנינה שהגיש. 

לפי תקנון מכללת ספיר, בקשת החנינה לא תשמש כערכאת ערעור נוספת. הדן בבקשה ישקול "האם קיימים שיקולי חסד ורחמים או שיקולים מיוחדים אחרים, המצדיקים את המתקת העונש שהוטל על המבקש, תוך איזונם מול מדיניות המכללה ושיקולי המשמעת שלה". אלא ששלומי ניצל את מעמד החנינה וצירף לבקשתו המלצות מגורמים נוספים, חלקן נגעו לליבת הסוגיה המשפטית שכבר לא היתה אמורה להיות במחלוקת בשלב זה של ההליך.

"הכרנו אותה לפני המקרה כאישה חזקה, דעתנית ואינטילגנטית. פתאום אי אפשר היה לפספס כמה מבוישת ומושפלת היא מרגישה"

אחד הממליצים היה ד"ר רפאל ביטון, מרצה בכיר שגם שלומי וגם המתלוננת למדו אצלו באותה שנה. הוא קבע בהמלצתו כי לא מדובר בהטרדה מינית.

המלצה נוספת היתה מטעם ד"ר אורית קמיר, שאיננה נמנית עם מרצי המכללה. קמיר ניסחה את החוק למניעת הטרדה מינית בשנת 1997, ובשנים האחרונות טענה כי מהפכת המי-טו בישראל הלכה רחוק מדי. קמיר ציינה בהמלצתה כי דבריו של הסטודנט אינם בגדר הטרדה מינית, משום שהוא מסר למתלוננת את מה שנאמר עליה ולא אמר את הדברים בעצמו. פנינו אל קמיר ושאלנו אם בדקה את גרסתו של שלומי לפני כתיבת ההמלצה. לטענתה היא הסתמכה על ההליכים שהתקיימו בבית הדין למשמעת. תגובתה המלאה נמצאת בסוף הכתבה.

פרופ' אורית קמיר
הסתמכה על הליכים בבית הדין למשמעת. פרופ' אורית קמיר | צילום: יניב גולן | סקרלט מוויקיפדיה העברית, CC BY-SA 3.0 File:Orit k0441.jpg

גם דיקן הסטודנטים במכללה, אלון גייר, הצטרף לממליצים על הסטודנט. בהמלצתו תיאר כי הסטודנט משתקם ונמצא בטיפול פסיכולוגי. 

עוד המלצה שצורפה לבקשה היתה של ד"ר שירלי נווה, גם היא מרצה של השניים. המלצתה של נווה נגעה להישגיו של הסטודנט בקורס חובה שלמד אצלה. נווה סברה כי בכוונת הסטודנט להשתמש בהמלצה לצורך קבלה לעבודה או התמחות ולא ידעה כי הוא מצוי בהליך משמעתי הנוגע להתנהגותו הבין אישית, נושא שכלל לא אוזכר בהמלצתה.

באוגוסט חתם המשנה לנשיא, פרופ' ניר קידר, על החנינה. קידר ביטל את ההרשעה בהטרדה מינית והותיר את עוונו של שלומי כלפי המתלוננת בגדר פגיעה בכבודה בלבד. הסטודנט הורשה לחזור ללימודים במכללה החל מהסמסטר הנוכחי ובלבד שילמד בנפרד מהסטודנטית במשך כל התואר. בנוסף, קבע קידר כי הסטודנט יורשה לקבל מהמכללה מלגות, פרסים ומענקים, למעט מלגת ההצטיינות בגין לימודיו בשנה הלימודים הקודמת, שאותה נדרש להחזיר.

למרות שבתקנון המכללה נאמר כי על החלטות בדבר חנינה להיות מנומקות, החלטתו של קידר פורסמה באתר האינטרנט של מוסד הלימודים ללא שום נימוק. זאת לאור שיקולים הנובעים מצנעת הפרט של שלומי, לטענת המכללה.

"מתבקש שאשמיע את קולי"

ב16 לאוגוסט, פנתה הסטודנטית לפרופ' קידר. במכתבה ציינה כי הותשה מההליך שארך חמישה חודשים והתאכזבה מתוצאותיו. למכתב היו מכותבים בכירים במכללה. נוסח מכתבה דלף אל הסטודנטים במוסד והחל להיות מופץ ביניהם. 

"שמרתי על קור רוח כמידת יכולתי, לא שיתפתי את חבריי לספסל הלימודים (ויכולתי לעשות זאת, וזה היה מתבקש), ובעיקר התנהלתי מול מערכת גברית שלא מצאה לנכון לחזק אותי, לשמוע אותי", כתבה.

פרופ' ניר קידר, המשנה לנשיא האוניברסיטה | צילום מסך אתר מכללת ספיר

"לפני ההחלטה על מתן החנינה – לא זומנתי כדי שקולי גם יישמע ובעיני הדבר איננו סביר, שהרי אני חלק מהאירוע החמור… היה מתבקש שאשמיע את קולי. על סמך איזו עילה משכנעת מקבל אדם חנינה? האם אדם שמטריד מינית, להבנתי, ראוי לחסד בגין עזרתו בקהילה או בשל היותו אב חד-הורי? האם גם אני לצורך כך אמורה לשפוך את עולמי האישי כדי לקבל רחמים? האם עלי להציג את תעודת ההוקרה שקיבלתי, ולו רק לפני חודש ברמה מחוזית על פועלי למען החברה, על מנת שהאמירה הנוראית שהגיעה אלי באופן ישיר, תישמע יותר קשה ומטרידה בגוון המיני?".

"לפני ההחלטה על מתן החנינה – לא זומנתי כדי שקולי גם יישמע ובעיני הדבר איננו סביר, שהרי אני חלק מהאירוע החמור… היה מתבקש שאשמיע את קולי"

מכתבה של הסטודנטית גרם לתסיסה במכללה. כאמור, הנציבה למניעת הטרדה מינית התפטרה מתפקידה במחאה ושנת הלימודים נפתחה בלי שהתקן אוייש.  

בינתיים פנו ארבע נשים אל הפורום הפמיניסטי בבית הספר למשפטים במכללה  וטענו כי הוטרדו מינית במכללה. הן ציינו כי אין בכוונתן להתלונן באופן רשמי, לאחר שחזו באופן שבו התנהל ההליך. אחת הנשים טענה כי הוטרדה מינית על ידי שלומי. 

בספטמבר נשלח מכתב מטעם התא הפמיניסטי של הסטודנטיות למשפטים בספיר לגורמים בכירים במכללה, ביניהם פרופ' קידר ונשיא המכללה, פרופ' שי פלדמן. "נוצר רושם שההחלטות מתקבלות 'במחשכים' מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ומבלי שנבחנו ההשלכות הן על המתלוננת והן על תחושת הביטחון שלה ושל כלל הסטודנטיות והסטודנטים במכללה", כתבו.

"נוצר רושם שההחלטות מתקבלות 'במחשכים' מבלי שנבחנו ההשלכות על המתלוננת ועל תחושת הביטחון שלה ושל כלל הסטודנטיות והסטודנטים במכללה"

בנוסף, דרשו מהמכללה לגנות בפומבי את התנהגות הסטודנט ולהרחיקו לא רק מהמתלוננת: "נוכחותו פוגעת עמוקות בתחושת הביטחון של יתר הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים בכיתה. סטודנטיות וסטודנטים במחלקה למשפטים בספיר צריכות וצריכים להרגיש נוח לקחת חלק פעיל בשיעורים המתקיימים בזום או בכיתה, מבלי לחשוש מהערות פוגעניות בעלות אופי מיני ומבלי שיהפכו מושא ללעג או להטרדה על  ידי חבריהם לספסל הלימודים", כתבו.

נשיא מכללת ספיר, שי פלדמן | צילום: יחצ, מכללת ספיר

בעקבות מכתב זה, שבעה מרצות ומרצים מהמכללה פנו להנהלה בדרישה לשקול את מתן החנינה מחדש לסטודנט. גם שתיים מחברות חבר הנאמנים של המכללה, ד"ר אורנית רמתי דביר וחמוטל גורי, פנו להנהלת המכללה בכתב וציינו כי "עולות שאלות קשות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות בעניינו של הסטודנט המטריד". השתיים העלו את הנושא בפגישת חבר הנאמנים האחרונה שהתקיימה בחודש שעבר. בפגישה הוחלט כי יוקם צוות מצומצם מחבר הנאמנים של המכללה, שיבחן את התנהלות המכללה בפרשה.

שנת הלימודים הנוכחית

שנת הלימודים הנוכחית נפתחה כאשר הסטודנטית והסטודנט לומדים במסלולים שונים: שלומי הועבר ללימודים במסלול הבוקר והסטודנטית נותרה במסלול ללימודי ערב. 

"בעקבות מה שנאמר לה, ולאור הליכי המשמעת, היא הלכה והצטמצמה בחודשים האחרונים", אומרת חברתה לכיתה. "הכל הרי התנהל תוך כדי הלימודים: היא למדה למבחנים ובאמצע היתה צריכה לנסוע למכללה – פעם לשיחה כזאת ופעם לשיחה אחרת, פעם לדיון, פעם לערעור. היא היתה חוזרת מאוכזבת, לפעמים עצבנית. בכל פעם שניסתה לשחרר, היתה עוד התקדמות בהליך והיא נדרשה לשים הכל בצד ולהיות שם".

"מאז המקרה, היא פשוט כבויה", אומרת חברתה לכיתה. "מלראות אותה בחצי השנה האחרונה הבנתי עד כמה לפעמים אין הבדל בין הטרדה מינית מילולית לפגיעה פיזית. החוויה שלה, של מה שנאמר לה, היא של חוויה פולשנית ברמות הכי גבוהות. עד עכשיו לא ידעתי שמילים יכולות לגרום לפגיעה כזאת".

פנינו לסטודנט מספר פעמים לקבלת תגובה, אך הוא התעלם מפנייתנו.

פנינו למכללת ספיר בסדרה של שאלות בעקבות המקרה, אך המכללה בחרה לא להתייחס לחלק גדול מהן. בין השאר, שאלנו אם כבר אויש תפקידה בנציבות של ד"ר שנקר שהתפטרה ומה עושה המכללה כדי לשקם את חוסר האמון שנוצר בין סטודנטים להליכי הטיפול בפגיעות מיניות על סוגיהן במכללה, לאחר שהנציבה לשעבר עצמה ויועצת הנשיא לענייני מגדר הביעו חוסר אמון בהם. בנוסף ביקשנו הסבר לשאלה כיצד ייתכן שסטונדט שהורחק מהמכללה לצמיתות לפני שנים רבות – נרשם ללימודים בכל זאת, במיוחד לאור המקרה שהתרחש שנתיים לאחר חזרתו. ביקשנו גם להבין  מי אחראי על אכיפת התנאים והסנקציות שמוטלות על ידי בית הדין למשמעת במכללה על סטודנטים – ומה סמכויות המכללה מול ביזוי ההחלטותיה. 

ממכללת ספיר נמסר: "המכללה האקדמית ספיר פועלת בנחישות על מנת לקיים מרחב בטוח לסטודנטיות ולסטודנטים הלומדים בה. המכללה רואה בחומרה רבה תופעות ואירועים של אלימות והטרדות מיניות ופועלת באופן נחרץ להוקיע ולשרש אותן.

גם המקרה הנדון טופל ברגישות, ביסודיות ובתשומת לב מירבית. תיאור המקרה בכתבה, אינו מדויק כלל ועיקר. בעקבות התפתחויות בפרשה בחודש האחרון נפתח המקרה לטיפול מחדש ונמצא כעת תחת חיסיון ולכן אנו מנועים מלהתייחס לפרטים בשלב זה.

הנציבות למניעת הטרדות מיניות ממשיכה לפעול באופן מלא ומהווה כתובת לכל פנייה. לעניין יועצת הנשיא להוגנות מגדרית, בהתאם להנחיות המועצה להשכלה גבוהה, מונתה לתפקיד חברת סגל בדרגת פרופסור. אשר לשאלה בעניין מקרים נוספים, במכללה לא מכירים את המקרים ולכן לא נוכל להתייחס לכך".

תגובת אורית קמיר: "התבקשתי לכתוב תגובה זו בלי שניתן לי לראות את המאמר שלו אני מגיבה. לכן יתכן שהתגובה אינה מתייחסת לאי דיוקים במאמר שאיני מודעת להם. בית הדין המשמעתי של מכללת ספיר שדן במקרה הנדון קבע את העובדות הבאות: סטודנט במכללה שמע חברים ללימודים לועגים לסטודנטית אחרת בהתייחס למיניותה. הוא חשב שהידידות איתה מחייבת אותו להזהיר את הסטודנטית שחברים לספסל הלימודים מביישים אותה מאחורי גבה. הוא התקשר אליה, וכדי לשמור על דיסקרטיות שאל אם היא לבד על הקו. הסטודנטית ענתה שכן. למעשה השיחה היתה על רמקול ובתה של הסטודנטית, שישבה לצדה, שמעה את הדברים, והזדעקה על ההתייחסות למיניותה של אמה. הסטודנט הצטער על עגמת הנפש שגרם והתנצל.

הסטודנטית התלוננה על הטרדה מינית והמכללה קיימה לסטודנט הליך משמעתי. השופט בהליך המשמעתי קבע בצדק שהתנהגותו של הסטודנט איננה הטרדה מינית על פי החוק: הוא לא ביזה את מיניותה של המתלוננת. עם זאת, השופט קבע שעצם שיתופה של הסטודנטית בדברים בוטים המתייחסים למיניותה פגע בכבודה, ולכן השית על הסטודנט עונשים חמורים. 

התובעת מטעם המכללה ערערה על החלטתו המשפטית של השופט שהתנהגות הסטודנט אינה הטרדה מינית. לקראת הדיון בערעור התבקשתי על ידי הסטודנט לחוות דעה בשאלה משפטית זו, וכך עשיתי, פרו בונו. כתבתי שהשופט צדק בקביעתו המשפטית: ההתנהגות שבית הדין קבע שהתרחשה אכן אינה מוגדרת בחוק כהטרדה מינית. לא הועלתה טענה נגד העובדות שנקבעו בהחלטה המשמעתית, ולכן לא היה מקום להתייחס למסגרת העובדתית אלא רק למשמעות המשפטית של העובדות שנקבעו.

למיטב ידיעתי, שופטי הערעור סרבו לקרוא את חוות הדעת, קיבלו את הערעור, קבעו שדברי הסטודנט כן היוו הטרדה מינית, והחמירו מאוד את עונשו.    

למיטב ידיעתי, בהעדר אפשרויות לערעור נוסף, הסטודנט ביקש חנינה, קיבלה, ועונשו הופחת שוב לעונש החמור המקורי.

כשפנתה אלי מאשה אברבוך מן המקום הכי חם בגיהנום בשיחת גישוש הבעתי באזניה את דעתי שאתר שמטרתו לקדם צדק חברתי אינו צריך לרדוף ולהרוס את חייו של סטודנט קשה יום, שהצטער על התנהגותו והתנצל בכל דרך אפשרית, שאינו בעמדת כוח ולא נשקפת ממנו סכנה. ראוי שאתר כזה יחשוף אנשים בעלי כוח וסמכות המשתמשים בהם לרעה ומנצלים חלשים מהם, ועבריינים פוגעניים החומקים מעונש".



פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.