ממשלת השינוי וזכויות להט"ב: האם יש תקווה לשינוי?

ההסכמים הקואלציוניים עוררו תסכול בקרב חלקים מהציבור הליברלי, לאור העובדה שלמרות שבממשלה שותפות מפלגות שחרטו על דגלן פעילות למען זכויות להט"ב, הממשלה תהיה עסוקה בשימור הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה, והשמועות שחלק מהשותפות הקואליציוניות (רע"ם) התנו את תמיכתן בה בכך שהממשלה לא תעסוק ישירות בנושאים הקשורים לקהילה הגאה.

חשוב לזכור שממשלות ישראל לדורותיהן נשענו לרוב על תמיכתן של המפלגות החרדיות, ובשל הצורך בשימור הקואליציה, חקיקה ראשית לזכויות להט"ב לא קודמה מזה עשורים על ידי אף ממשלה, והצעות חוק הקשורות ללהט"ב נפלו בזו אחר זו על רקע התנגדות הקואליציה. במובן זה, הממשלה המסתמנת לא תהא שונה ממשלות קודמות, שגם בהן היו שותפות מפלגות שחרטו על דגלן קידום זכויות להט"ב.

סביר, לכן, שאין לצפות לשינויים מרחיקי לכת בהקשרים של דת ומדינה (המשפיעים על הסטאטוס האישי בישראל, הנישואים והיבטים משפחתיים אחרים). בנוסף, סבירות גבוהה שמפלגות האופוזיציה, שכוללות את המפלגות החרדיות, הליכוד, הציונות הדתית והרשימה המשותפת, לא יהיו אלו שיעלו הצעות חוק שוויוניות לקהילה הגאה, ויאתגרו את שלמות הקואליציה במבוכה וויכוח האם להצביע בעדן. מנגד, הצעות חוק נגד להט"ב, אם יעלו, יוכלו שלא להיות מקודמות בזכות התנגדות הממשלה ועל רקע הסטאטוס קוו המסתמן בנושאים אלו.

הזדמנות לשינוי?

למרות תסכול מובן זה, הממשלה המסתמנת יכולה להיות מיטיבה לקהילה הגאה. ראשית, כבר עתה עומדים לפתחה של הכנסת שני פסקי דין של בג"ץ הדורשים שינויי נהלים וחקיקה – האחד לאפשר פונדקאות בישראל לא רק לגברים ונשים נשואים, והשני בנוגע לנהלי האימוץ המפלים. שינויים אלו מחויבים ללא קשר למבנה הקואליציה, ועל הכנסת הנוכחית והממשלה הנכנסת לטפל בהם בהוראת בג"ץ.

שנית, למרות שקידום חקיקה לזכויות להט"ב – או התנגדות לה – תופסת כותרות ומעוררת דיון ציבורי, נושאים רבים הקשורים למארג החיים של להט"ב וליכולתם לחיות חיים מלאים, נטולי התעמרות ומקדמי שוויון, נמצאים תחת אחריותם של משרדי הממשלה ואינם דורשים שינויי חקיקה. במובן זה, הממשלה והרכב השרים המסתמן יכולים להוות תקווה לחברי הקהילה הגאה, לארגונים ולמוסדות המסייעים להם.

שינוי מדיניות דרך עבודה מול משרדי הממשלה, למרות שהיא פעילות לטווח ארוך, סיזיפית ופעמים רבות לא נושאת בצידה כותרות במדיה, היא פעמים רבות בעלת השפעה מהותית על חיינו האזרחיים. לכן, איוש תפקידי שרים ממפלגות שתומכות בזכויות הקהילה הגאה במשרדי מפתח כגון חינוך, בריאות, פנים, רווחה, אוצר – הן לא פחות מהזדמנות לשינויים מיטיבים ומהותיים בחיי היום-יום של להט"ב.

רוב השרים המסתמנים לכהן בראש המשרדים הראשיים, יוכלו לסייע לקידום זכויות, שוויון ושינוי נהלים בתחומים שתחת אחריותם, כמו גם להפניית תקציבים לארגונים התומכים ומסייעים ללהט"ב. אפילו ראש ממשלת השינוי הראשון, נפתלי בנט, היה קשוב בתפקידו כשר החינוך לצרכיהם של בני נוער גאים ותרם רבות לארגונים המסייעים לנוער גאה (למרות שמפלגתו מעולם לא חרטה על דגלה קידום זכויות להט"ב).

אחת הסוגיות הקשורות לזכויות להט"ב שעליה יש לתת את הדעת בהרכב הממשלה העתידית, היא הוועדה לבחירת שופטים. כיוון שסביר שגם בעתיד זכויות מהותיות ייאלצו להינתן דרך פסיקות בתי המשפט, להרכב השופטים העתידי (לא רק בבג"ץ; גם בבתי המשפט לענייני משפחה ובמחוזי) עשויה להיות השפעה מכרעת בתחום זה. יש לקוות שבין השופטים שייבחרו יהיו גם כאלו שימשיכו את הקו השיפוטי ברוח כבוד האדם וחירותו, כך שגם פסיקות עתידיות ייטיבו עם הקהילה הגאה.

הכותב הוא מרצה בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב


פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *