משפחה שכזו | כלכליסט

תחום דיני המשפחה והירושה הוא אחד מתחומי המשפט הסוערים והמגוונים ביותר בעולם המשפט. תיקים שמכילים את הרגעים הכי דרמטיים, כואבים ומשמחים בחייהם של אנשים, כאשר הם מלווים בעורכי דין שהופכים ברגע אחד לאנשים המעורבים בסודות הכמוסים ביותר מחייהם האישיים, ופעמים רבות אף הופכים למשענת המרכזית עבורם.

כתוצאה מכך, פורום Duns 100 השנתי של בכירי המשפט בתחום דיני משפחה וירושה שנערך אתמול במלון רויאל ביץ' בתל אביב סיפק דיונים מרתקים הנוגעים בקשת רחבה של עולמות תוכן משפטיים, ״תחום דיני המשפחה הפך להיות משמעותי מאוד בשנים האחרונות, בעיקר לאור התמורות הרבות החלות בו כל העת", אמרה אתמול אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, "עדות לכך ניתן לראות בנתוני דירוגי Duns 100, בהם התחום הפך להיות בין הבולטים ביותר, וזאת בהתאמה לחשיבותו בענף המשפט״.

ואכן, עורכות ועורכי הדין מהתחום נמצאים עם יד על הדופק ומקשיבים לרחשים הבוקעים מהחברה הישראלית. אותן תמורות עליהן דיברה אפרת שגב, באות לידי ביטוי בשינויים תפיסתיים בחברה, למשל כלפי המושג משפחה. אם בעבר תא משפחתי היה מוגדר כתא של אם, אב וילדים בלבד, כיום התא המשפחתי הוא גמיש, שונה, אחר ממה שהיה נהוג להגדירו, וההתפתחות החברתית והסובלנות כלפי תאים משפחתיים מודרניים מכריחה גם את בית המשפט להתערב פעמים רבות ולהכריע במקומות שבהם המחוקק נמנע מלהתערב, או מתערב באיחור ניכר, זמן רב אחרי שהתופעה כבר קיימת בחברה הישראלית. במובן מסוים, עורכות ועורכי הדין מהתחום נאבקים למען מיסוד תופעות שכבר קיימות בשטח, אך לא מקבלות גושפנקא והכרה רשמית, תוך שמדי פעם נקבעים תקדימים משפטיים המשנים את החברה הישראלית, דבר אשר מדגיש עד כמה חשובה עבודת עורכי הדין בתחום דיני המשפחה והירושה.

תחום דיני המשפחה והירושה הוא גם אחד מהענפים המושפע פחות מאופנת המיזוגים במשרדי עורכי הדין, ובפגיעה במשרדים הבינוניים, מאחר ורוב המשרדים בתחום מוגדרים כמעין משרדי בוטיק, כאשר המוניטין של מי שעומד בראשו משפיע רבות על החלטת הלקוחות לגבי איזה משרד עו"ד ייצג אותם.

במהלך הדיון שוחחו עורכי הדין על נושאים כגון: תזכיר חוק המזונות, הצורך בהקמת בית משפט כלכלי לענייני משפחה, ניכור הורי, פומביות הדיונים, הגדלת היקף פרסום פסקי הדין ביוזמת השופטים ועוד.

בכנס השתתפו בכירי התחום כולל עו"ד ומגשרת אורלי מנע שני, מייסדת ובעלים, אורלי מנע שני – משרד עו"ד וגישור, עו"ד ומגשרת איימי בכור, בעלים, איימי בכור בוני משרד עורכי דין, עו"ד אילנית האס ארד, מייסדת ובעלים, אילנית האס ארד משרד עורכי דין וגישור, עו"ד ומגשר ארתור שני, שותף מייסד ומנהל, ארתור שני ושות' – חברת עו"ד, עו"ד דלית יניב-מסר, שותפה מייסדת ובעלים, דלית יניב-מסר משרד עורכי דין, עו"ד, נוטריונית ומגשרת דנית אסף יהודאי, מייסדת ובעלים, דנית אסף יהודאי, משרד עורכי דין, עו"ד זיו בייטל, מייסד ובעלים, זיו בייטל ושות' – חברת עורכי דין, עו"ד, בוררת ומגשרת, חוה קליין, בעלת המשרד, קליין חוה ושות', משרד עורכי דין, עו"ד, נוטריונית ומגשרת, טל איטקין, מייסדת ובעלים, טל איטקין משרד עורכי דין, עו"ד ונוטריון יוסי הרשקוביץ, מייסד ובעלים, יוסי הרשקוביץ ושות' – משרד עורכי דין, עו"ד ומגשר יוסף גביזון, שותף, משה גביזון משרד עורכי דין ונוטוריון, עו"ד יעקב סידי, מייסד ושותף בכיר, סידי משרד עורכי דין, עו"ד ליאת שקלרז, שותפה מייסדת, שקלרז-תירוש, משרד עורכי דין וגישור, עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, שותפה, מ. פירון ושות', עו"ד מאיר בר מוחא, מנכ"ל ובעלים, משרד עורכי דין מאיר בר-מוחא, עו"ד מגי הלפרין, מייסדת ובעלים, מגי הלפרין, משרד עורכי דין, עו"ד ומגשרת, מרב רייכמן-שקד, שותפה, אירית רייכמן ושות' – משרד עורכי דין, עו"ד נאוה פרס, בעלים ומייסדת, נאוה פרס, משרד עורכי דין, עו"ד סיון כהן, בעלים ומייסדת, סיון כהן חברת עורכי דין, עו"ד ומגשרת עדי חן, מנהלת משרד, עדי חן, דיני משפחה וירושה, עו"ד עינבל דקל, מייסדת, עינבל דקל, עורכת דין לדיני משפחה וירושה, עו"ד שרון ליכט פטרן, שותפה מייסדת ומנהלת, ליכט פטרן ושות' משרד עורכי דין, עו"ד שירי קוברסקי, שותפה, א. זינגר ושות', משרד עורכי דין, עו"ד, נוטריונית ומגשרת שירלי שדה , מייסדת ובעלים, שירלי שדה, עורכת דין, מגשרת ונוטריונית, עו"ד ומגשרת, שלי יהב, רות דיין משרד עורכי דין.

1 צפייה בגלריה

פורום דיני משפחה dun's 100פורום דיני משפחה dun's 100

פורום דיני משפחה dun's 100

(צילום: יח"צ)

אחד הנושאים שעלו בדיון היה בית המשפט הכלכלי בתחום דיני המשפחה והירושה, "הרעיון של הקמת בית משפט כלכלי כשלעצמו הוא רעיון מצוין ואף הוכיח את עצמו בתחום המסחרי. יחד עם זאת, בדיני משפחה כל עוד קיים מרוץ סמכויות בין הערכאה הדתית, בית הדין הרבני, לבין הערכאה האזרחית, הלוא היא בית משפט לענייני משפחה, הקמת בית משפט כלכלי עלולה להעמיק את הפערים בין המתדיינים", אמרה עו"ד ומגשרת איימי בכור, בעלים ב'איימי בכור בוני משרד עורכי דין' ״הרי בבית הדין הרבני יושבים דיינים שאין להם השכלה משפטית או כלכלית והבחירה בערכאה יכולה להיות הרת גורל ושווה הרבה מאוד כסף, ולכן, הצד החזק ינסה לתפוס סמכות בבית הדין הרבני ובכך לפגוע בזכויות של הצד השני. יחד עם זאת, אין מנוס מלחפש פתרון לבעיה הקשה שבה לפי המצב היום בית המשפט לענייני משפחה דן בתיקי ענק כלכליים כשאין לו את היכולת או הידע לעשות כן״. עו"ד שלי יהב, ב'רות דיין משרד עורכי דין' סוברת כי קיים צורך חיוני בהקמת בית משפט כלכלי, ״בעניין הצורך בהקמת בית משפט כלכלי חשוב להדגיש שכיום המצב הנוהג הינו שהמומחה שממונה על ידי בית המשפט בתיקים הכלכליים מכריע הלכה למעשה את התיק ורק במקרים חריגים בית המשפט יחרוג מחוות הדעת. כיום המומחים קורסים תחת העומס ולמרבה הצער נופלות טעויות. לכן, הפתרון של הקמת בית משפט כלכלי הוא קריטי ולכל הפחות יש לשקול פתרון בהקשר של קבלת חוות דעת של מומחים נוספים". עו"ד יעקב סידי, מייסד ושותף בכיר ב'סידי משרד עורכי דין' הוסיף כי, "יש למנות בכל בימ"ש למשפחה שופט בעל אוריינטציה כלכלית כשופט מוקד".

נושא פומביות הדיון ושיתוף הציבור במה שקורה בכתלי בית המשפט לענייני משפחה מעורר דיון משמעותי בקרב עורכות ועורכי הדין, עו"ד אילנית האס- ארד, מייסדת ובעלים של 'אילנית האס ארד, משרד עורכי דין וגישור' טוענת ש"אסור בשום פנים ואופן לפתוח את הדיונים בדיני משפחה לציבור, שאחרת נפגע בזכות הבסיסית של המתדיינים לפרטיות, אשר נמצאים בתקופה הכי קשה בחייהם". לעומת זאת, עו"ד סיון כהן, בעלים ומייסדת של 'סיון כהן חברת עורכי דין' מציגה זוויות אחרות בנושא, "הצורך בפרסום פסקי הדין במשפחה לא בא רק עבור הציבור הרחב, אלא גם עבור ציבור עורכי הדין על מנת שתהייה לנו יותר וודאות כשמגיעים אלינו לקוחות ונוכל לתת להם את התמונה והבסיס המשפטי של אותו שופט ספציפי אליו מנותב התיק. כמו כן יש חשיבות גם לעניין ההרתעה. כשאנשים נוקטים בהליכי סרק ומחויבים בהוצאות, ברגע שהציבור הרחב יהיה חשוף לכך אנשים יחשבו פעמיים בטרם הגשת הליכי סרק". גם עו"ד שירי קוברסקי, שותפה, 'א. זינגר ושות', משרד עורכי דין' סוברת כעו"ד סיון כהן, "פסקי דין והחלטות רבות שניתנים בבית המשפט לענייני משפחה אינם מפורסמים ואינם מובאים לידיעת הציבור, כמו גם לעורכי הדין בכלל ועורכי הדין העוסקים בתחום בפרט. כתוצאה מכך, עורכי הדין העוסקים בתחום אינם חשופים למצב המשפטי העדכני בשלמותו. זה גם פוגע ביכולת לבצע מחקרים אקדמיים ובכך גם מונע דיון בסוגיות משפטיות מהותיות ובאופן כללי, מעכב את פיתוח המשפט. צריך לעודד ולהרחיב את היקף הפרסום על מנת שלכל הפחות לעורכי הדין העוסקים בתחום ואנשי האקדמיה יהיה מאגר שלם ומלא הנוגע לפסקי דין והחלטות שניתנים בבית המשפט לענייני משפחה. כל זאת ובלבד שתהא שמירה קפדנית על פרטיות המתדיינים. בדרך של בניית מנגנוני בקרה שפרטים אישיים יוותרו חסויים באופן שלא ניתן יהיה לזהות את הצדדים ו/או ילדיהם, כמו גם כל פרט אחר אשר עלול להביא לזיהויים". עו"ד זיו בייטל, מייסד ובעלים של 'זיו בייטל ושות' חברת עורכי דין' שיתף את נקודת המבט שלו ואמר כי, "אחד העניינים השנויים במחלוקת בתחום המעמד האישי הוא האם לפתוח הדיונים המתנהלים כיום בדלתיים סגורות לקהל הרחב ככל דיון אזרחי אחר שהינו הליך פתוח ופומבי ונתון לביקורת ציבורית. לטעמי מעבר לעקרון הפומביות קיימת זכות לפרטיות בעיקר לאלו שלא יכולים להגן עליהם – הם הילדים. לא משנה באיזה נושא ידונו ההורים , הילדים שהינם הנפגעים הראשיים ולהם ההשלכה הישירה לקורה בבתי המשפט חייבים ליהנות מקצת האינטרסים שלהם ובעיקר הזכות לפרטיות". עו"ד יעקב סידי, מייסד ושותף בכיר ב'סידי משרד עורכי דין' סובר ש"יש לפתוח את שערי ביהמ"ש לענייני משפחה לדלתיים פתוחות למעט בנושא ילדים ואפוטרופסות". עו"ד שירלי שדה, מייסדת ובעלים ב'שירלי שדה עורכת דין מגשרת ונוטריונית' סיכמה ואמרה כי: "בכנס הועלו ודנו בסוגיות בוערות בדיני משפחה שמשפיעים על כמעט כל אזרח בין הנושאים כולל באם יש לפתוח את הדיון בביהמ"ש לענייני משפחה לכלל הציבור? רוב עורכי הדין היו נגד בשל מעורבות הילדים בהליך, אולם הרוב הסכימו כי יש לפרסם יותר פסקי דין לציבור הרחב".

בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, בין הרצון לאחידות לעובדה שקשה לייצר אחידות משפטית בתחום דיני המשפחה והירושה, עומד הרצון של עורכות ועורכי הדין לעשות סדר ב'מרוץ הסמכויות' ובקונפליקט המובנה של מערכת המשפט ובתי הדין בישראל. האם תזכיר חוק המזונות של השר גדעון סער הוא זה שיעשה סדר בבלגן? "החוק הנוכחי יוצר עיוות משמעותי. הכריכה בין דתו של אדם לבין סכום הכסף שעליו לשלם עבור צרכי ילדיו, היא מופרכת מעיקרה. החוק הקיים מביא לתוצאות אבסורדיות, על פיהן אימהות שיש להן ילדים מאבות השייכים לדתות שונות, זכאיות לסכומי מזונות שונים עבור כל ילד. בעיה חמורה נוספת היא שהדין הדתי אינו מותאם לחיים המודרניים", אומרת עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי, שותפה וראש מחלקת דיני משפחה וגירושין ב'משרד מ. פירון ושות' "כך לדוגמא, הדין הדתי אינו מכיר בכך שנשים, לעיתים, עובדות ומשתכרות אפילו יותר מהאבות, ומאידך האבות מטפלים בילדים. כתוצאה מכך, אב שעובד במשרה חלקית ומטפל בילדיו מחצית מהזמן ואף יותר, יחויב על בסיס הדין הדתי לשלם לאם סכומי כסף חודשיים כמזונות עבור הילדים, גם אם היא משתכרת יותר ממנו. הדרך הנכונה, לפתור את הפלונטר המשפטי בנושא מזונות הילדים היא בחקיקה שתחול על כל הערכאות באופן שווה ותחלץ את סוגיית המזונות מהדין הדתי". עו״ד מאיר בר מוחא, מנכ״ל ובעלים ב'צבי יעקובוביץ, משרד עורכי דין ונוטריון' סובר שהתזכיר לא יקדם 'עשיית סדר' בתחום, ״התזכיר נדון לכישלון. המשפט צריך להתאים את עצמו לתרבויות, לחברה, לעם שבו אתה מבקש להכיל את החוקים והסדר. אנחנו חריג לכל העולם. אי אפשר ליצור אחידות, במיוחד עם המנעד הזה בין העמדות במדינת ישראל. צריכים להיות כללי איזונים שיהיו ורסטיליים לגבי כל תיק ותיק. כל משפחה היא עולם בפני עצמו ומערכת בפני עצמה. זה נכון שאנשים יכולים להעלים הכנסות. צריך להיות נוקשים מאוד עם מידע ראשוני. צריך לקיים דיונים פרונטליים תוך חודש, לשמוע את האנשים, להקפיד להעניש ולמצוא את האיזונים. בחקיקה לא צריכה להיות אחידות אלא מנגנון עם שיקול דעת מסוים כדי שהוא יקבע את המזונות באופן מותאם לפי המשפחה״. גם עו"ד ליאת שקלרז הורוביץ, מייסדת ושותפה ב'שקלרז – תירוש, משרד עורכי דין וגישור', סוברת שלא ניתן ליישם אחידות בתיקי משפחה, "הבעיה הכי קשה בהצעת החוק המזונות היא כבר במטרת החוק – שהיא לייצר אחידות. אין אחידות, אף משפחה לא דומה לשנייה. ולכן לייצר טבלה אחידה של הוצאות ילד זאת בעיה". עו"ד יעקב סידי, מייסד ושותף בכיר ב'סידי משרד עורכי דין' חושב שיש לפתור את הבעיה מהשורש, "יש ליצור כללים של פסיקה אחידה בנושא מזונות ילדים בין בימ"ש למשפחה לבתי הדין הרבניים". לעומת זאת, עו״ד ומגשר ארתור שני, שותף, מייסד ומנהל של 'א. זיסמן שני – משפט וגישור – חברת עורכי דין', סובר כי, ״צריך לצמצם כמה שיותר את המעורבות של המחוקק בתיקי משפחה. צריך ללמוד מקהילת הלהט״ב, שמראש עושים הסכמי הורות והסכמי חיים משותפים. במקום לעודד את הכנסת לחוקק חוקי סרק, צריך לעודד את האנשים לחתום על הסכמים מראש שימנעו חיכוכים ומריבות בהמשך״.

אחד הנושאים הכאובים ביותר בעולם דיני המשפחה והירושה הוא ניכור הורי. המודעות אליו יצרה אלמנטים חיוביים, אך לפי עורכות ועורכי הדין, גם כאלה שמסתברים כשליליים, "הבעיה המרכזית בסוגיית הניכור ההורי היא הקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש במושג זה במסגרת ההליכים המשפטיים ובבחינת "זאב זאב". צריך להבחין בין הפרת זמני שהות וסרבנות קשר לבין ניכור הורי. רק אז ניתן יהיה למצות את הדין ולמגר את התופעה מן היסוד", טענה דלית יניב – מסר, שותפה, מייסדת ובעלים ב'דלית יניב – מסר משרד עורכי דין'. לדבריה הצטרף גם עו"ד יוסף גביזון, שותף ב'משה גביזון משרד עורכי דין ונוטריון', "תופעת הניכור ההורי הולכת ומקבלת צורה של "זאב זאב". לא יתכן שכל תיק הופך מיד לניכור הורי. תפקידם של עורכי הדין להנמיך להבות ולא ללבות את האש". עו״ד, נוטריונית ומגשרת דנית אסף יהודאי, מייסדת ובעלים של 'דנית אסף יהודאי, משרד עורכי דין' אמרה כי חלק מהאשמה על השימוש התכוף בניכור הורי, נמצאת על עורכות ועורכי דין שממהרים מדי לשלוף את קלף הניכור ההורי, ״אני חושבת שאנחנו צריכים להפנות אצבע מאשימה כלפינו, עורכי הדין, שכל תיק נהיה תיק ניכור והאינפלציה בשימוש במושג ניכור הורי מורגשת. אנחנו עושים עוול להורים, לפעמים מדובר בסיטואציות אחרות. אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, לאן הבאנו את המושג הזה, הוזלנו אותו״. עו"ד טל איטקין, עו"ד מייסדת ובעלים ב'טל איטקין משרד עורכי דין' ציינה כי מהחוויה שלה יש הבנה רבה יותר לנושא ניכור הורי מצד בית המשפט בחיפה, "בתי המשפט לענייני משפחה בחיפה עוקבים עקב בצד אגודל אחרי נהלי הנשיאה בתיקי ניכור הורי ומובילים הליכים מקדמים לטובת רווחתם של קטינים"

במהלך הכנס העלו עורכות ועורכי הדין נושאים נוספים לדיון, עו"ד עינבל דקל, מייסדת המשרד 'עינבל דקל עורכת דין ודיני משפחה וירושה' דיברה על חוק יחסי הממון וחופש הפעולה שבית המשפט לוקח בעניין זה: "על אף שחוק יחסי ממון קובע במפורש שנכסים וכספים שנצברו לפני הנישואין או נתקבלו במתנה/ ירושה מוחרגים מאיזון, הרי שכיום המצב בפועל אינו כך ולמעשה אזרחי ישראל אינם מקבלים את ההגנה שמקנה להם החוק. בשנתיים האחרונות אנחנו ערים למגמה הולכת ומתרחבת של בתי משפט שקובעים שיתוף ספציפי בנכסים מוחרגים ולמעשה בתי המשפט נוקטים באקטיביזם שיפוטי נרחב וקובעים שדוקטרינת השיתוף הספציפי חלה במורה די נרחבת. אם פעם בני זוג ידעו בוודאות שיש רכוש הוא מחוץ לתחום, הרי שהיום ״שווה״ להם לנסות את מזלם ולתבוע. לעניין הזה יש משמעות גם לעומס שיש על בתי המשפט למשפחה וגם לעניין חוסר הוודאות ששוררת בקרב הציבור". עו"ד עדי חן, מייסדת ובעלים ב'עדי חן, דיני משפחה, צוואות, ירושות ועיזבונות בינלאומיים' דיברה על האלימות המשפטית כנושא שחייבים לקדם ולהסדיר, "אלימות משפטית, לא כלכלית, זהו תחום נוסף שאני מקדמת בימים אלו". עו"ד נאוה פרס, בעלים מייסדת ומנהלת ב'נאוה פרס משרד עורכי דין' שיתפה את דעתה לגבי פסיקת הוצאות בהליך, "אחת הסוגיות שהועלו הייתה שאלת פסיקת הוצאות בהליך. אני הבעתי את דעתי שזהו כלי משפטי ודיוני חשוב וראוי שבתי המשפט יעשו בו שימוש וכך יימנעו בקשות סרק ותגבר היעילות בבתי המשפט". עו"ד אורלי מנע – שני , עו"ד מייסדת ובעלים של 'אורלי מנע שני משרד עורכי דין וגישור' שוחחה על הנושא המקומם של תביעות סרק, "לצד אלימות כלכלית של צד חזק במסגרת הליך גירושין, אנחנו עדים גם להצפת בתי המשפט בתביעות ובקשות סרק, בעיקר ע״י אותם צדדים בעלי ממון שיכולים להרשות לעצמם כלכלית הליכים משפטיים ארוכים, במטרה להתיש את הצד השני. כעורכי דין, אנחנו לא חייבים לשתף פעולה עם התנהלות כזו ויש בידינו את הכוח ואף החובה לעצור את הלקוחות מלדרדר את ההליך ולהאריך אותו ע״י שימת גבול ללקוחות, השקעת אנרגיות בהליכי מו״מ ו/או גישור כדי להביאם להסכם, במקום לשמש שכירי חרב בידם. גם לבתי המשפט יש כוח רב לעצור את התופעה באמצעות מחיקה על הסף של הליכי סרק וחיוב בהוצאות בגין הליכים מיותרים. על בית המשפט לעשות שימוש בכוח זה וכשלקוח ידע שהוא עשוי לשלם מחיר כבד בגין הליך סרק, הוא יחשוב פעמיים אם להגיש אותו, וגם עורכי הדין לא ירוצו להגיש הליכי סרק בשמם, שכן ההפסד עשוי להיזקף לחובתם – ואף עורך דין לא אוהב להפסיד". השופטת בדימוס עו"ד טליה קופלמן פרדו בעלת המשרד ושותפה ב'קופלמן פרדו טליה', אשר לא נכחה בפורום, אך ביקשה להתייחס לנושא ידועים בציבור וציינה: "הגיע העת שיקבעו בפסיקה כללים אחידים לידועים בציבור. הגיע העת שהמחוקק ייתן דעתו להיקף המוסד של הידועים בציבור ועל הפסיקה המשתנה הנוגעת להם בעיקר בתחום הנוגע לענייני הרכוש. כך למשל הדרישה לכוונת שיתוף מוגברת הנשענת על דיני החוזים שאין לה תמיכה בחוק החוזים עצמו. או לעניין המומחים בבית המשפט למשפחה. מומחה שמונה בכל תחום בין אם בענייני ילדים בין אם בענייני רכוש בד"כ חוות דעתו מתקבלת והיכולת להסיט מדעתו לא גבוהה. האם לא הגיע העת לאפשר לצדדים להמציא חוות דעת מטעמם כדי שתשמענה עוד דעות וככל שיידרש יהיה מומחה מטעם בית המשפט, ולא לנטרל מנגנון שיח חשוב זה מלכתחילה?" עו"ד חוה קליין, בעלת המשרד 'קליין חוה ושות' משרד עורכי דין' שוחחה על החשיבות לגלות רגישות ולהיות ערים למצב בו נמצאים הלקוחות והילדים שלהם, "לעורכי הדין למשפחה וגם לשופטים יש אחריות אחרת וכבדה, בדיני נפשות משמעותם חיי היום יום של ילדים ושל ההורים שלהם, אם הורה נשבר- נשבר גם הילד". עו"ד ומגשרת מרב רייכמן – שקד, שותפה ב'אירית רייכמן ושות' – משרד עורכי דין' הצטרפה גם היא לדברים והזכירה לבאי הכנס כי, "השליחות שלנו, כעורכי דין בתחום דיני המשפחה והירושה, לעשות הכל בשביל לחתור להסכמות בין בני המשפחה ולנצל את כל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו והניסיון המקצועי שלנו לצורך כך".



פורסם במקור