נשיאת העליון בדימוס מרים נאור מובאת למנוחות

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, שנפטרה אתמול בגיל 74 מובאת בשעה זו (שלישי) למנוחות בבית העלמין סנהדריה בירושלים. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד לנאור ואמר כי תיזכר כמלכת הצדק ומענקיות המשפט הישראלי. "הסתלקותה בטרם עת מעוררת חלל גדול בעולמנו. אצלכם, המשפחה, נפער חלל בלתי נתפס. היא היתה האם האוהבת של מערכת המשפט".

בנה של נאור, נפתלי, אמר כי הייתה צדיקה ונקיה וטהורה. "זו זכות וגאווה להיות במחיצתך. זכינו באמא שמהווה דוגמה ומופת ליושר ויושרה, צניעות וענווה. אמא שמחברת ומאחדת את המשפחה. זכינו לראות את הזוגיות המופלאה שלך עם אבא. זכינו באמא שהיא מודל למסירות למען המדינה. אין פלא שהיא נפטרה כשנקראה לשירות מילואים למען המדינה. נגעת בנפשו של כל אדם שהכרת. היית מגדלור".

ראש הממשלה נפתלי בנט הניח זר ואמר כי נאור פעלה מתוך תחושת שליחות עמוקה ומתוך אהבה עמוקה למדינת ישראל. "דבריה היו חכמים וברורים – ובנחת הם נשמעו. נחת שביטאה כבוד אל השומע הניצב בדין, צניעות ואהבת האדם. רוחב ידיעותיה ונועם הליכותיה היו שלובים אלו באלו, והפכו אותה לאחת השופטות המשמעותיות של זמננו", אמר ראש הממשלה.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שהחליפה בתפקיד את נאור, אמרה בטקס האשכבה: "אנו, חבר השופטים, התנחמנו בכך שגם אחרי פרישתך תמשיכי לתרום. מי יכול היה לעלות בדעתו שבחלוף ארבע שנים בלבד ניפרד ממך לתמיד. כמה עצוב שאריה אישך, בנייך, ונכדייך נותרים עדיין עם הכאב על חלומות של יחד, שכבר לא יתגשמו. עם זכרונות מתוקים יהיה להם מקום לנחמת מה, לצד הגאווה הגדולה על עשיה שיפוטית. אהבת מאוד את מלאכת השיפוט. איבדתי חברה יקרה ואהובה".

שרת הפנים איילת שקד שכיהנה כשרת המשפטים בתקופת כהונתה של נאור בראשות העליון, ספדה לה בדמעות: "אתגעגע, היא הייתה הסבתא הכי מגניבה. בשבילי היא היתה חברה", אמרה.

מבית משפט השלום ועד לעליון – הדרך של מרים נאור

נאור נולדה בשכונת רחביה שבירושלים בשנת 1947. אימה הייתה לוחמת אצ"ל ואביה לוחם בהגנה. היא שירתה בצבא כמורה חיילת בקריית גת וחלמה להיות פסיכיאטרית. לאחר שירותה הצבאי היא החלה בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה בהצטיינות.

בתום לימודיה שובצה כמתמחה בעריכת דין אצל שופט בית המשפט העליון משה לנדוי. באותה תקופה הבשיל אצלה הרעיון להיות שופטת: "הסיבה העיקרית שבגללה רציתי להיות שופטת היא העצמאות שיש בתפקיד. השופט מחליט לפי הבנתו ומצפונו".

לאחר ההתמחות החלה לעבוד בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים ובהמשך התקדמה לתפקיד סגן בכיר לפרקליט המדינה. במהלך ההתמחות עבדה כמתרגלת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

בשנת 1980 מונתה נאור לראשונה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים. ביום הראשון לכהונתה פסלה עצמה מלדון במשפט של תושבי ימית שהפגינו מול בית ראש הממשלה כיוון שבעלה, אריה נאור, עתיד היה להעיד במשפט.

נאור מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-1989. בתפקיד זה הייתה חלק מהרכב השופטים שהרשיע את השר לשעבר אריה דרעי. מ-2003 היא כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון, ובשנת 2015 נבחרה לתפקיד נשיאת העליון.

נאור כיהנה בתפקיד הנשיאה באחת התקופות הסוערות ביותר לבית המשפט העליון, וחתומה על פסקי דין כמו בענייני המסתננים – מה שהוביל למחלוקת קשה עם שרת המשפטים אז איילת שקד, פתיחת מרכולים בשבת, גיוס בני הישיבות, כהונת נבחרי ציבור הנאשמים בפלילים ועוד שורת נושאים עקרוניים ורגישים, כמו גם פסיקות פליליות ואזרחיות משמעותיות. נאור כיהנה בתפקיד עד לפרישתה בשנת 2017 – בתום 37 שנות שיפוט.

בטקס פרישתה מבית המשפט העליון אמרה: "אין להתייחס לעצמאות השיפוטית כאל דבר מובטח וברור מאליו, עלינו לשמור עליה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".

בשנת 2018 זכתה נאור באות אביר איכות השלטון וב-2019 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

בין פסקי הדין עליהם חתומה, בולטים כמה במיוחד: נאור פסלה את החלטת בית הדין הרבני לפיה אישה חייבת  למול את בנה, דחתה את הערעור שהגיש משה קצב נגד הרשעתו באונס ואף קבעה – ראש עיר שמוגש נגדו כתב אישום חייב להיות מודח מתפקידו.

השופטת בדימוס אספה לאורך השנים פסלי שלישיות של קופים ודובים כשאחד מכסה את עיניו, אחד מכסה את אוזניו ואחד מכסה את פיו. בריאיון לליאת רגב בכאן 11 הסבירה: "בדרך כלל שופט מצליח להרכיב את הפאזל הראייתי, למרות שתיקת הקופים".

נאור התגוררה בירושלים, לפני כמה ימים הודיע ראש העירייה משה ליאון על זכייתה בפרס יקירת העיר, שטרם הספיקה לקבל. היא נישאה לאריה נאור שהיה מזכיר הממשלה בתקופתו של מנחם בגין, היא אמא לשניים וסבתא. 



פורסם במקור

כתיבת תגובה