עלייה בסכומי הפיצויים בשל רשלנות בלידה? הטעיית ציבור | דעה

אחת האמרות הידועות המיוחסות לבנימין ד'יזרעאלי, ראש ממשלת בריטניה במאה ה-19, היא שקיימים מספר סוגי שקרים: שקרים לבנים, שקרים מתועבים, וסטטיסטיקה. בימים אלה פורסם דו"ח של חברת הביטוח הממשלתית "ענבל", המערבב נתונים שונים ומשקף את האמרה דלעיל.

למעלה מ-500 מכתבי התפטרות: מאבק הרופאים המתמחים הגיע לשיאו

על פי הדו"ח, חלה עליה בסכומי הפיצויים ששילמה "ענבל" בשל רשלנות רפואית, בין השנים 2017 ל-2021. נתונים אלה עלולים ליצור רושם שקיימת עלייה כללית בפיצויים בתיקי רשלנות רפואית, אבל לא כך הדבר: מדובר בעליה זמנית, שהייתה צפויה לאור פסקי דין של בית המשפט העליון, שחייבו הגשת תביעות ישנות בגין הולדה בעוולה (תביעות בהם נולד תינוק בעל מום, שאלמלא ההתרשלות הוא כלל לא היה נולד) עד לסוף 2017. כיוון שתקופת ההתיישנות על תביעות אלה קוצרה מ-25 שנים ל-7 שנים בלבד, נוצר צוואר בקבוק של הגשת תביעות, ומכאן נובעת העלייה בסכומי הפיצויים.

האם עליה זו משקפת בהכרח עליה בכמות הרשלנות או בנטייה של בתי משפט לפסוק לטובת הנפגעים? מוטב להתייחס לנתונים בזהירות רבה. לצורך ניתוח הנתונים יש להביא בחשבון את העלייה בכמות האוכלוסייה; בכמות הבדיקות הנעשות (ככל שיש יותר בדיקות, קיים פוטנציאל ליותר תביעות); לעליית השכר במשק – דבר המשפיע באופן ישיר על פיצוי בגין אובדן השתכרות; ולעליית מחירי השירותים הרפואיים, דבר המגדיל את העלויות הרפואיות להם נזקקים הנפגעים.

מכל מקום, מן הראוי להפנות את תשומת הלב לכך, שחלק משמעותי מהתביעות אכן נובע מהריונות ולידות דווקא. לא מדובר מנתון הנובע מכך שגניקולוגים הם רשלנים יותר מרופאים אחרים, אלא הדבר נובע מהתחום שבו הם עוסקים. האוכלוסייה שבה הגניקולוגים מטפלים היא לרוב צעירה, ובדרך כלל בריאה. כתוצאה מכך, הנזקים התפקודיים הנגרמים יכולים להיות גבוהים יותר ולהתפרש על פני שנים רבות.

הקצבאות מהביטוח הלאומי אינן מכסות ולו חלק קטן מהנזק. עניין זה מביא לכך שאין לנפגעים ברירה אלא להגיש תביעה, אחרת הם יוותרו ללא אמצעי מחיה. לאור סכומי הפיצוי הצפויים, קיים גם היגיון שהנפגע ומשפחתו יהיו מוכנים להשקיע עשרות אלפי שקלים בקבלת חוות דעת רפואיות שיבססו את התביעה.

עו''ד ד''ר אסף פוזנר (צילום: יעל אילן)עו"ד ד"ר אסף פוזנר (צילום: יעל אילן)

זאת, בניגוד למשל לנזקים הנגרמים על ידי רופאי שיניים, שגדולים ככל שיהיו, הם עדיין משתקפים באובדן שיניים, דבר שאינו משפיע על כושר ההשתכרות של הנפגע או על העזרה שתינתן לו. במקרים רבים, הנפגע יעדיף להתפשר עם רופא השיניים ולקבל טיפול משקם מאשר להוציא מכיסו כספים לצורך קבלת חוות דעת.

תופעה אחרת ראויה לציון היא שאוכלוסיית הנפגעים בלידה היא בדרך כלל אוכלוסייה בריאה. בתביעות רשלנות רפואית אחרות, האוכלוסייה היא לרוב חולה בבסיס. כאשר מדובר באדם שלא גילו לו סרטן, חישוב הפיצויים מביא בחשבון את העובדה שהסרטן עצמו הוא מכת שמיים. ממילא, בית המשפט מחלק בין הנזק הטבעי (שהרופא אינו אחראי לו) לבין הנזק הנוסף שנגרם בשל הטיפול הרפואי. גם עניין זה מפחית את הפיצויים במידה רבה. 

לסיכומם של דברים, הנתונים שפרסמה חברת ענבל מעניינים אולי לצורך כותרת בעיתון וזריית פאניקה בציבור, ואף איתות לבתי המשפט כאילו הם מגזימים בקביעת פיצויים, אבל לא בטוח שיש להם אחיזה במציאות. במדינת ישראל, בה ריבוי הלידות הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OACD תמיד יהיו תביעות רשלנות, ואני מניח שגם בשנים הרבות נראה תביעות, אבל הגרף יהיה מתון יותר לאור העובדות שהוזכרו קודם.

ד"ר אסף פוזנר הוא מומחה בתביעות רשלנות רפואית ומרצה באוניברסיטה העברית. 



פורסם במקור