על רקע פרשת כרייף: שקיפות "מרכז ההערכה" למועמדים לשיפוט תיבחן

סערת השופטת לשעבר אתי כרייף, שפרשה מתפקידה בעקבות חשיפת יחסיה עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, העניקה לציבור הצצה קטנה לאופן מינוים של שופטים בישראל, בעיקר בשלב הכניסה לערכאות הנמוכות.

בתוכנית "עובדה" שעסקה בפרשה הוצגו התוצאות הנמוכות שקיבלה כרייף ב"מרכז ההערכה למועמדים לשיפוט", ההליך שמנהלת מערכת בתי המשפט ושכל מועמד לשיפוט צריך לעבור.

כרייף, התברר, מונתה לשופטת אף שציונה הממוצע בסוף הקורס עמד על 4.5 מתוך 10 בלבד, שנחשב ל"לא עובר". עם זאת, צוות הפסיכולוגים של המרכז אבחן את כרייף כ"ערכית ומאופקת בהתנהגותה", הגדרות שאינן עולות בקנה אחד עם דמותה הציבורית.

הודעה לקונית שהוציא בתחילת השבוע שר המשפטים גדעון סער, בישרה כי על סדר היום בישיבת הוועדה למינוי שופטים שתתקיים ביום שלישי הקרוב, יעמדו שלושה נושאים העוסקים כולם באותו מרכז הערכה: זכות העיון למועמד בתוצאות מרכז הערכה; מידת הפירוט בחוות הדעת של מרכז ההערכה המועברת לחברי הוועדה לבחירת שופטים; ומשמעויות הציון בקורס.

מאחורי המלל הקצר הזה עומד נושא רגיש. כיום רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע למרכז ההערכה למועמדים לשיפוט. תוצאותיו המלאות של הקורס, המנוהל בידי שופטים מבית המשפט העליון, וכוללות הערכות משפטיות, מקצועיות ופסיכולוגיות, חסויות ונשארות בידי מערכת בתי המשפט.

גם הערכת העמיתים המתקיימת בסוף הקורס, ושהמשתתפים מעניקים בה משוב לחבריהם, נותרת חסויה.

התוצר היחיד שמגיע לידי חברי הוועדה למינוי שופטים הוא טופס הכולל ציון מספרי בכמה תחומים, ובסופו קטע מילולי קצר. החיסיון חל גם כלפי הנבחנים עצמם, שאינם זכאים להתוודע לציונים שקיבלו.

עם זאת, יש מי שיודעים לספר כי חלק מהמועמדים כן מצליחים להשיג את המידע. במקרה של כרייף, למשל, נראה כי הוא הגיע אליה דרך קשריה בלשכת עורכי הדין, שגם נציג מטעמה נוטל חלק בפעילות מרכז ההערכה.

משמעות הדברים היא שחברי הוועדה למינוי שופטים נאלצים למנות מועמדים לפי מידע חלקי. בשעה שהמידע המלא מוחזק בידי מערכת בתי המשפט, וחלקו גלוי לעיתים בפני נציגי לשכת עורכי הדין, הפוליטיקאים החברים בוועדה נאלצים לפעול בערפל כמעט מוחלט.

גם המועמדים שנפסלו אינם מקבלים מידע באשר לנקודות התורפה שלהם ומהם הנושאים שעליהם לשפר אם ירצו לנסות שוב להתקבל לתפקיד בסבבים הבאים – או לחילופין, להבין שלדעת אנשי מרכז ההערכה הם פשוט לא קורצו מהחומר הנכון.

שני הנושאים הראשונים בסדר היום שקבע השר סער מכוונים בדיוק לנקודות הללו – חשיפת גיליון הציונים בפני המועמדים, ובפני חברי הוועדה. אך הנושא השלישי חשוב לא פחות, ואולי אף יותר.

על פניו, מי שלא סיימו את מרכז ההערכה בהצלחה אינם יכולים להתמנות לשופטים. לחלקם נאמר שמומלץ שישובו לקורס בעוד כשנתיים, לאחר שיצברו עוד מיומנות, כשכאמור אין להם מושג באיזה תחום ומישור היא צריכה להיות.

אלא שבפועל, כפי שהודגם פומבית במקרה של כרייף, לא פעם גם מי שלא עברו את הקורס בהצלחה נכנסים לרשימת המועמדים לשיפוט, ולעיתים גם ממונים לתפקיד שופט.

למעשה, גם כעת רשימת המועמדים שהוועדה תבחן את מועמדותם לקראת ישיבת המינויים שאמורה להיערך בתחילת אפריל, כוללת לפחות מועמד אחד שקיבל ציון נכשל באותו מרכז הערכה.

הפגיעה התדמיתית שספג הליך מינוי השופטים בכלל ותפקידו של מרכז ההערכה בפרט, לא נעלמה מעיניהם של ראשי מערכת המשפט. בנאום שנשאה בטקס השבעת השופטים החדשים לפני כשבוע וחצי, הקדישה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, חלק נכבד מדבריה לתיאור מה שהגדירה כ"תהליך מיון ארוך וקפדני". לקראת סיום דבריה הסבירה נשיאת העליון שעשתה כן "משום שאירועים כאלה ואחרים, שזכו לאחרונה להד תקשורתי נרחב והם חריגים ומצערים ביותר, עלולים לצייר תמונה שגויה באשר לתהליך זה" – רמיזה ברורה לפרשת כרייף.

בנאומה תיארה חיות את ההליך שעוברים מועמדים לשיפוט, הכולל ריאיון מקדים, השתתפות במרכז הערכה, ודיון בוועדה למינוי שופטים ועוד.

במערכת המשפט מייחסים חשיבות רבה לתפקידו של מרכז ההערכה, המתקיים כמה פעמים בשנה, ומשקיעים בנושא משאבים לא מעטים. כל מרכז כזה, כפי שמכנים זאת במערכת,  מנוהל בידי שופט מבית המשפט העליון, ולצידו שני שופטים, לעיתים בדימוס, ברמת מחוזי ומעלה, שני פסיכולוגים תעסוקתיים, ונציג של לשכת עורכי הדין. בסך הכול מדובר בצוות של שישה אנשים שאמונים על הערכתם של 12 מתמודדים בלבד, יחס גבוה למדי של בוחנים מול נבחנים.

מרכז ההערכה מתקיים בבית מלון במשך שלושה ימים רצופים בתנאי פנימייה לנבחנים, וברוב המקרים גם הבוחנים נשארים לישון במקום. במהלך הימים הללו נערכות הדמיות בית משפט, דיונים במגוון נושאים בפורומים מצומצמים ונרחבים, מבחני כתיבה של פסקי דין, ראיונות מקצועיים, אבחונים פסיכולוגיים ועוד.

סדר היום של מרכז ההערכה אינטנסיבי ועמוס. השופטים עוברים אותו לצד מטלות השיפוט הרגילות שלהם, ולמעשה מדובר בעבודה בהתנדבות.

בקרב אנשי מערכת המשפט יש מי שמודים שייתכן שיש מקום לשיפור, ואף מצביעים על כך שבמשך השנים נערכו שינויים, ובהם הרחבת צוות הפסיכולוגים, הוספת נציג מטעם לשכת עורכי הדין וצמצום מספר ימי המרכז לצד הקטנת מספר המועמדים. גם באשר להיקף המידע שמועבר לחברי הוועדה יש מי שסבורים שאפשר להרחיב אותו. אולם ככלל, במערכת המשפט רואים את מרכז ההערכה כחלק מוצלח וחיוני במערך מינוי השופטים החדשים.

עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מצביע על כמה בעיות הקיימות לדעתו בהתנהלות מרכז ההערכה. "אני בעד שכאשר נבחרי ציבור צריכים לערוך מינויים, הם ייעזרו בייעוץ מקצועי כמו ועדות איתור ומרכזי הערכה", הוא אומר, "אבל במרכז ההערכה למועמדים לשיפוט יש שלוש בעיות עיקריות.

"הבעיה הראשונה היא שמרכז ההערכה פועל ללא סמכות בחוק, ולמעשה הוקם כ'אקס־טריטוריה' חוקית, אם כי זו הבעיה הכי קטנה. בעיה נוספת היא שתוצאות המרכז הזה לגמרי לא שקופות למתמיינים, שמקבלים רק תשובה כללית של 'מתאים' או 'לא מתאים', ללא כל יכולת לערער על ההערכה או להשתפר לעתיד לבוא.

"הבעיה הגדולה ביותר היא שגם לחברי הוועדה לבחירת שופטים לא ברור מהם הקריטריונים שלפיהם המרכז עובד, כיצד ניתן כל ציון, ועד כמה הציון הזה רלוונטי לכהונתו של השופט. לא רק שהדברים האלה אינם ברורים אלא שנראה שהם בכוונה נעשים במטושטש, שכן מרכז ההערכה משמש למעשה ככלי נוסף בידי הרשות השופטת למסמס מועמדים. גם ככה יש כיום למערכת המשפט כוח רב בתוך הוועדה, ומרכז ההערכה הופך את השליטה הזו למושלמת.

"ציון נמוך אומנם לא מונע מינוי, כפי שראינו אצל כרייף, אבל מועמד עם ציון נמוך שאיש לא יודע על מה ואיך הוא נקבע מגיע בעמדת נחיתות, כך שגם אם הפוליטיקאי חושב שמדובר באדם מאוד מוכשר, יהיה לו קשה להילחם מול מה שנתפס כציון מקצועי. זה מעביר המון כוח לנציגי הרשות השופטת".

"בעיניי כל שיטת בחירת השופטים בישראל היא תקולה ואינה מתאימה למדינה", אומר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), חבר הוועדה לבחירת שופטים, "אבל כל זמן שלא משנים אותה בגלל נסיבות קואליציוניות, אז חייבים לכל הפחות לתקן את הליקויים הבולטים בשיטה הקיימת". רוטמן שלח לאחרונה מכתבים לחבריו לוועדה, ובעיקר לשר המשפטים העומד בראשה, בבקשה לנהל דיון בעניין. "מיומי הראשון בוועדה פניתי כמה וכמה פעמים בבקשה לשר המשפטים ולשאר חברי הוועדה בנוגע למרכז ההערכה ולבעיות המתעוררות בעבודה של הוועדה ושל ועדות המשנה מול מרכז ההערכה. אני מודה לשר המשפטים שקבע דיון בנושא חשוב ודחוף זה, ואני מקווה שתוצאות הדיון ישפרו את אופן מיון השופטים".

במסע הבחירות של תקווה חדשה הבטיח סער להוביל שינוי בהליך בחירת השופטים, ואף דיבר על שימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון. מהלך כזה נראה כרגע רחוק ממימוש, אולם בסביבתו של שר המשפטים רואים בישיבה שתיערך ביום שלישי הבא צעד נוסף לקידומה של אותה שקיפות מובטחת.



פורסם במקור

כתיבת תגובה