פורום DUNS 100 השנתי של בכירי המשפט בתחום דיני המשפחה

עו״ד ארתור שני בפורום דיני משפחות, צילום: אלעד גוטמן 

עו"ד ומגשר ארתור שני, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב בפורום DUN'S 100 לבכירי תחום דני המשפחה: ״על שר המשפטים החדש להסדיר את נושא מיסוד הזוג והנישואים, לתקן את חוק הפונדקאות ולשים סוף להפלייתם של גברים וזוגות להט"בים שמבקשים להיות הורים״.

עו״ד עדי חן בפורום דיני משפחות, צילום: אלעד גוטמן

עו"ד עדי חן על החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה כפי שהיא מנוסחת כיום: "בתיקי גירושין רבים הצד החזק, בד"כ הגבר, משתלט על הכספים והנכסים המשותפים, מרוקן את חשבון הבנק וחוסם כרטיסי אשראי. כך נוצר מצב שצד אחד מחזיק בכל הכספים ולצד השני אין אמצעים כלכליים שמאפשרים לו לממן את ההליכים המשפטיים כדי שיוכל לקבל את חלקו ברכוש המשותף. לרוב זו תהיה האישה המגיעה למאבק המשפטי מוחלשת ומרוששת. קוראים לזה 'אלימות כלכלית במשפחה׳״.

סמנכ״לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, אפרת שגב, צילום: ניב קנטור

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "בשנת 2020 התגרשו בבתי הדין הרבניים בישראל 11,076 זוגות – לעומת 11,451 בשנה שעברה, ירידה של 3% בשיעור המתגרשים. מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי בתיקי הגירושין שנפתחו ב-2020 מסתמנת ירידה (בשיעור של 7%) – 3,852 תיקים בהשוואה ל-4,158 תיקים שנפתחו בשנת 2019".


במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב נערך פורום DUN'S 100 השנתי של בכירי המשפט בתחום דיני המשפחה, בהנחיית הפרשן הבכיר לענייני משפט, ברוך קרא. 

במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: התנהלות השופטים בבתי המשפט, נוהל ניכור ההורים החדש מול השופטים, האלימות הכלכלית בתיקי הגירושין, חוסר העקביות בפסיקות הדין בין שופטים ועוד.


מבין המשתתפים בפורום: אורית דרור, עו"ד מייסדת ובעלים, אורית דרור הראל משרד אורית משרד עורכי דין ונוטריונים, איתן קוהלי, מייסד ובעלים, איתן קוהלי משרד עורכי דין, ארתור שני, שותף מייסד ובעלי, א.זיסמן שני משפט וגישור חברת עורכי דין, דלית יניב מסר, שותפה מייסדת ובעלים, דלית יניב מסר משרד עורכי דין, דנית אסף יהודאי, מייסדת ובעלים,דנית אסף יהודאי משרד עורכי דין, זהר רון, עו"ד מגשרת בוררת נוטריונית,זהר רון עו"ד בוררות מגשרת ונוטריונית, זיו בייטל, מייסד ובעלים, זיו בייטל, זיו בייטל משרד עורכי דין, טל איטקין, מייסד ובעלים,טל איטקין משרד עורכי דין, טליה פרדו, בעלת המשרד ושותפה, קופלמן פרדו טליה משאד עורכי דין, יהודית מייזלס, מייסדת ובעלים, יהודית מייזלס משרד עורכי דין, יוסי הרשקוביץ, מייסד ובעלים, יוסי הרשקוביץ,מייסד ובעלים, יוסי הרשקוביץ ושות' משרד עורכי דין, יעקב בלס, שותף מייסד, יעקב בלס משרד עורכי דין ונוטריון, לורי גייזלר, בעלים ומנהלת, גייזלר משרד עורכי דין, ליאן קהת, מייסדת ובעלים, ליאן קהת משרד עורכי דין נוטריון, ליאת זך, מייסדת ובעלים, ליאת זך משרד עורכי דין, לירון אייזנטל, עורכת דין, איימי בכור בוני משרד עורכי דין, מאיר בר מוחא, מנכ"ל ובעלים,בר מוחא עורך דין , מגי הלפרין,מייסדת ובעלים,מגי הלפרין משרד עורכי דין, נאווה פרס,בעלים מייסדת ומנהלת, נאווה פרס משרד עורכי דין, סיון כהן, בעלים ומייסדת,סיון כהן חברת עורכי דין, עדי חן, בעלת המשרד, עדי חן דיני משפחה וירושה, עינת טירר, עורכת דין, א. טירר עורך דין ונוטרין, צפית דיבון קצובר, עו,"ד ומגשרת, דיבון ושות' משרד עורכי דין, רוברט ליכט פטרן, עו"ד שותף מייסד ומנהל, ליכט פטרן ושות' משרד עורכי דין, רונן דליהו, מייסד המשרד, ד"ק דליהו רונן ושות' משרד עורכי דין, רועי סידי, שותף בכיר, סידי משרד עורכי דין, שירי מלכה, בעלת המשרד, שירי מלכה משרד עורכי דין, שלומי באשי, עורך דין ובעלים, שלומי באשי משרד עורכי דין, שלי יהב, עורכת דין, רות דיין משרד עורכי דיין, שירה שואף דגן, בעלים ומייסדת, שירה שואף דגן עורך דין ומגשרת ושרון ליכט פטרן, עו"ד שותפה מייסדת ומנהלת, ליכט פטרן ושות' משרד עורכי דין.

עו"ד עדי חן מזהירה: "נישול האישה הבוגדת מזכויותיה הוא מדרון חלקלק העלול לדרדר אותנו לתקופות אפלות״. בני הזוג היו נשואים במשך 31 שנים במהלכן הקימו בית ומשפחה. הבית שבנו בני הזוג ביחד לפני עשרות שנים, הגם שנבנה על מגרש שירש הבעל לפני הנישואין, הוא מפעל חיים משותף ולאישה "זכויות קנויות" על מפעל חיים זה, והמגרש הוא חלק מאותו מפעל חיים. הבעל בעצמו טוען  שהוא  נבגד על ידי אשתו רק בחודשים האחרונים של נישואיהם. אין בכך כדי לבטל ולמחוק זכויות האישה שנצברו במהלך עשרות שנות נישואים ואין לשלול אותן בדיעבד ולאחר שהפכו לזכויות מוקנות. על בית המשפט להגן על האישה וזכויותיה גם אם בגדה בבעלה בחודשים האחרונים לנישואיה".


עו"ד ומגשר ארתור שני, שותף מנהל ובעלים ב-א' זיסמן שני – משפט וגישור – חברת עו"ד, מגשרים ונוטריון, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב: ״על שר המשפטים החדש להסדיר את נושא מיסוד הזוג והנישואים, לתקן את חוק הפונדקאות ולשים סוף להפלייתם של גברים וזוגות להט"בים שמבקשים להיות הורים. חובת ההוכחה היא על הממשלה החדשה ובעיקר על השר. גדעון סער פעל בעבר למען הקהילה בהיותו שר הפנים, וכעת מצופה ממנו להמשיך לפעול ביתר שאת. על סער לפעול במהירות כדי  לאפשר אישור הסכמי הורות מראש בבתי המשפט לענייני משפחה, כדי לעודד הורות משותפת והסדרת רישום הורות של ההורה הלא גנטי, הן אצל נשים והן אצל גברים. המצב שבו הורים לא גנטים  נאלצים להוציא על רישום עשרות ומאות אלפי שקלים הוא בלתי נסבל״.


עו״ד רועי סידי, שותף בכיר בסיד משרד עורכי דין על חוסר היעילות בבתי המשפט: ״יש הרגשה בקרב מדיינים ואצל לא מעט עורכי דין שהמערכת לא זזה. לא יכול להיות שבבתי משפט מסויימים המערכת קובעת דיונים כל שבעה חודשים, ויותר מזה כשיש שופטים שפשוט לא מגיעים להחלטות. שופטים שלא יודעים לנהל את התיקים שלהם פשוט קורסים. לכל בית משפט צריך להיות מנכ״ל מקצועי שיפקח על תפקוד המערכת ועל כך שמתקבלות החלטות. בתחום שלנו הפיתרון צריך להיות כמה שיותר מהר, אחרת מגיעים למצבים שמשפחות וילדים נשארים ללא מזונות״.


עו״ד רונן דליהו, מייסד ד״ר דליהו רונן ושות׳, על הציפיות משר המשפטים בממשלה החדשה: ״לשר המשפטים החדש יש שלוש משימות חשובות- בכל מה שקשור במזונות צריך לסיים את החקיקה של חוק המזונות הטריטוריאלי כדי ליישר קו עם כלל הציבור על פסיקת המזונות. החקיקה בנושא אלימות כלכלית היא לא מספיק מפורטת, לא נוקטת בסנקציות ולא נותנת סמכויות. בנושא האימוץ על שולחן השר יש אינסוף המלצות ואף אחד לא מקדם את זה. יש ילדים שנמצאים שם במערכת וסובלים״.


עו"ד עדי חן על האומץ השיפוטי של מספר שופטים: "ישנם שופטים שתיקנו את העיוות והעוול באופן יצירתי, לאחר שהורו לבן הזוג בעל האמצעים להעביר תשלום  חד פעמי גבוה על חשבון החלק של הצד החלש ברכוש המשותף. הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה אמורה לטפל בבריונות הזו, אך בניסוחה כיום אין סעד להעברת תשלום חד-פעמי, וחבל. זה הסעד הנחוץ לנפגע האלימות הכלכלית במשפחה. רק סעד כזה יכול להביא לשוויון מהותי בין הצדדים ויאפשר לקורבן האלימות לדאוג לעצמו לייצוג הולם שימצה את זכויותיו".


עו״ד שלומי באשי, על יעילות השימוש בחוק ודמות השופט היום: ״חוק לא יכול לפתור כל דבר. יש איזשהו מרחב שאנחנו לא יכולים לסגור אותו ברמת חוק וכנראה שפסקי דין תמיד יהיו דינמיים וזה בסדר.


שופטים היום מפחדים להיות יותר אגרסייבים ולנהל את האולם בעקבות שיימינג ודברים דומים לזה. כשלקוח כותב מכתב תלונה לשופט הם צריכים להתמודד עם זה לבד ואין להם גב מהמערכת״. 


עו״ד עינת טירר, א. טירר עו״ד ונטריון על התנהלות השופטים בבתי המשפט: ״שופטים היום לא מחזיקים אולם. יש הרבה אולמות בהם נמצאים שופטים שלא קראו את התיקים ופשוט באים לא מוכנים. צריכה להיות סלקציה יותר קשה במינויים וקודם כל שופט צריך להיות עם אישיות אסרטיבית. בתי הדין רצים קדימה, אחרי שהם חטפו ביקורות על שמרניות, הם משקיעים, מתקתקים החלטות וחושבים איך ציבור המדיינים יתפוס אותם״.


עו״ד זיו בייטל, מייסד ובעלים זיו בייטל משרד עו״ד, על חוסר העקביות בקבלת ההחלטות בבתי המשפט: ״יש פה חוסר סטבליות בהחלטות, לא יכול להיות שבגלל שאנחנו סוג של ג׳ונגל כל שופט הוא מלך. צריך שתהיה קצת יותר סטבליות שיפוטית. בבית הדין הרבני מקבלים פסקי דין רבניים קבועים יותר. שם יש את כל תשומת הלב ויש דיינים שמחפשים לעבוד ולעשות צדק.״


עו״ד מגי הלפרין על פיזור האחריות של השופטים על גורמים מקצועיים בתיקים: ״כיום ישנם יותר מדי גורמים מקצועיים מעורבים בתיקי דיני המשפחה. השופטים זורקים את הסמכות שלהם על כל הגורמים האלה ונמנעים מלקבל החלטות בעצמם כשבסוף זהו תפקידם. אכן נקבעים דיונים תוך 14 יום, אבל בפועל לא מתקבלות החלטות ותופעת הניכור ההורי רק מתגברת. הפיתרון לבעיה הזו היא שהשופטים יתחילו לקבל החלטות ולא יזרקו את האחריות״. 


עו״ד שירי מלכה על תופעת הניכור ההורי: ״90 אחוז מהתיקים שמגיעים אליי בנושא ניכור הורי, הטיפול בהם הוא בחרדת קודש. בניגוד למה שנאמר פה, המערכת לא ישנה בלילה ומקבלת החלטות משעה לשעה בתיקם האלה כי מבינה את חשיבות הדברים. הנוהל עשה שינוי מאוד גדול ומשמעותי בתחום הזה ואנחנו צריכים ללמוד להשתמש בכלים שנתנו לנו. חשוב להשתמש בנוהל הזה רק כשצריך ולא להוזיל אותו. גם אנחנו חוטאים בשיח יותר אגרסיבי ויכולים לגרום נזק ללקוחות שלנו״. 


פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.