פסיקת בג"צ חרגה מסמכותו של בית המשפט העליון

עו"ד אלישי בן יצחק26.05.21 14:06  ט"ו בסיון תשפא

פסיקת בג"צ חרגה מסמכותו של בית המשפט העליון

  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בג"ץ בכובעו כרשות מכוננת

בפסק דין שיצא משולחנו של בג"ץ לפני מס' ימים (23.5.2021). פסק הדין נסוב על בטלותו של חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה), אשר נכנס לתוקפו ביום 24.8.2020 וכלל הוראות ביחס לתקציב המדינה לשנת הכספים 2020.

אחת השאלות המרכזיות שעמדו בליבת פסק הדין היתה סוגיית השימוש לרעה בסמכות המכוננת. כלומר האם הכנסת בתיקון לחוק היסוד עשתה שימוש לרעה בסמכות המסורה לה כרשות מכוננת, ואם כך הוא הרי שיש להורות על ביטול התיקון לחוק היסוד. נקדים ונזכיר, וגם אין חולק על כך שבמדינת ישראל הרשות המחוקקת והרשות המכוננת חד הן ושני כובעים אלו מונחים על ראשה של הכנסת, שבסמכותה לעגן את עקרונות וערכי היסוד של מדינת ישראל.

הרב מאיר מזוז נגד נשיאת בית המשפט העליון "אל תהיי חיה" (מתוך חשבון היוטיוב של מוסדות כיסא רחמים)

עוד באותו נושא

סערת פסיקת בג"צ | סמוטריץ': "לא לציית"


78

העתירה נידונה בהרכב של 9 שופטים דן. וההחלטה התקבלה ברוב על ידי נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת אסתר חיות, והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, וג'ורג' קרא על עמדה זו חלקו השופטים נועם סולברג, דוד מינץ, ויוסף אלרון, שסברו שיש לדחות את העתירה על הסף.

חשין: אסור לבית המשפט לכונן חוקה דרך פסיקה

בפסק דינה של כב' הנשיאה חיות, היא עומדת על הקשיים הטמונים בכינונה של חוקה, וכך היא משמיעה  לנו: "מלאכת הקביעה מהי 'מאטריה' חוקתית אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן חוקות הן מגוונות מעצם טבען ותוכנן נקבע במידה רבה בזיקה לקשר החברתי שבמסגרתו הן מכוננות". האפשרות המוענקת לכל חברה לקבוע את כללי המשחק שלה, ולעצב לעצמה את המודל החוקתי הראוי והמתאים לה הוא זה שצריך להנחות את הרשות המכוננת. אילו היה מתכון אחיד לחוקה, הרי שהיינו נדרשים לאתר את הנוסח המוצע לחוקה דמוקרטית ולהדביקו אל ספר החוקים הישראלי.

ולא היא, חוקה צריכה לבטא את קול העם, את ההסכמה החברתית. כך למשל מזכיר לנו, במקום אחר, השופט שמגר: "הסמכות ליצור חוקה היא בידי העם. קביעה זו נובעת מן האימוץ של התפיסה כי הריבונות שוכנת בעם. החקיקה החוקתית היא פרי החלטתו של העם באמצעות נציגותו…הכנסת הריבונית". חוקה אינה אך מסמך פורמלי, הם אינם רק משפט, הם תוצר של חוויה לאומית, תרבותית והם משקפים ניסיון לאומי ומאמץ חברתי. פסיקת בית המשפט לא רק שחוטאת להגדרה המהותית של החוקה אלא, ולפי עמדתה של פרופ' גביזון יש בפסק הדין לשמש בדיוק ההיפך, ובלשונה "בתהליך הנוכחי החוקה הופכת למסמך מפלג ומתסיס, במקום שתהיה בסיס למחויבות משותפת של כל חלקי החברה".

ראוי להזכיר את דבריו של השופט חשין בשאלת סמכותו של בג"ץ בהתערבות בחקיקת חוקה: "אתנגד בכל כוחי כי נכיר סמכות לכנסת לחקוק חוקה על דרך פסיקה של בית המשפט".

בית המשפט משחק במגרש הפוליטי

וכל כך למה מדוע לא נפקיד את מלאכת חקיקת החוקה בידי בית המשפט. על כך משיב כבו' השופט אלרון, אחד משופטי המיעוט, את המובן כל לכל סטודנט שנה א' בפקולטה למשפטים, באומרו: "העתירות שלפנינו מבקשות להביא את בית המשפט אל תוך "המגרש הפוליטי", לגרום לו להתערב בניהול משברים קואליציוניים ובפשרות הנרקמות אגב כך, ולצורך כך אף להתחקות אחר מניעיהם של חברי הכנסת ובכל זאת, ללא תשתית ברורה לכך בחוק, בחוק יסוד או בעקרונות שיטת המשפט הישראלית". עוד מוסיף השופט אלרון וקובע: "סמכות הפיקוח המוקנית לבית המשפט, מעניקה בידיו כח רב – ומטבע הדברים, עליו לנהוג בו בתבונה ובזהירות שמא ייטול לידיו את סמכויותיהן של הרשויות האחרות".

בסוגיית הבעייתיות בכניסת בית המשפט אל סוגיות פוליטיות, תשובות רבות לה, כאן נסתפק בעובדה שהתשובות בשיח הפוליטי אינן תשובות בינאריות של הכל או כלום, שחור או לבן, ולכן המאפיין העיקרי בהכרעות ציבוריות היא היעדר תשובה מוחלטת.

בעבודתו של שופט קיים מושג של 'שיקול דעת שיפוטי'. כאשר נדרש פרופ' מנחם מאוטנר לשאלה כיצד מופעל שיקול הדעת השיפוטי הוא מניח כי: "האופן שבו מופעל שיקול הדעת הזה על ידי שופטים מושפע משני גורמים עיקריים: האישות, נטיות האופי, ניסיון החיים וההשקפות של השופט בעל כוח ההחלטה; התרבות הפוליטית, והתרבות בכללותה, שבתוכן השופט פועל. משמע לתרבות שבה שופט פועל השפעה חשובה על תוכן ההחלטות שהוא מקבל. למשל, שופט יתקשה לצאת בפסק דינו נגד אמונות שחוגים נרחבים בחברה מחזיקים בהן בצורה חזקה".

 

פסיקת בית המשפט עוררה שוב ויכוח שניטש בשאלת יחסי הכוחות בין הרשויות במדינת ישראל, מורגלים אנו למתח הקיים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. פסיקת בית המשפט בעניין התקציב מכניס בית המשפט העליון את ראשו אל עבודת הכנסת בכובעה כרשות מכוננת, כגוף שלו הסמכות להשלים את המפעל של חוקי היסוד אל מסמך אחד מכונן אחד 'החוקה הישראלית'. בפסק הדין צעד נוסף עשה בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ למיצובו כרשות המכוננת החדשה של מדינת ישראל.

יהיה זה נכון לחתום את דברינו בדבריו של הרב קוק אשר הזהיר מפני סכנת המדרון החלקלק: "יש עושר שנוטל את הכבוד האמיתי מבעליו, כיון שמסיר ליבו משלימות האמיתי כי ירום לבבו".

==

אלישי בן יצחק הוא עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו



פורסם במקור

כתיבת תגובה