צריך לקוות שאסתר חיות צפתה בראיון עם מייסד "טלגראס" עמוס סילבר

גיא פלג מראיין את עמוס דב סילבר, חדשות סוף השבוע, קשת 12

הקנאביס המגיע לשולחני (ברישיון, ברישיון) לא מובא אליי, אני מניח, ממחסני השירות הפיראטי “טלגראס". מניסיוני, אגב, אני יכול להעיד שקנאביס רפואי עובד. ועוד איך עובד. למזלי, אני יכול להעיד שנזקקתי לירוק-הירוק הזה כשכבר הפך להיות חוקי ולא נקראתי לפגישות בפינות רחוב חשוכות ולגמרי לא חוקיות כדי להשיג את הצמח הפלאי מפיג הכאבים. את אלה שכן נזקקו לו – בהם חולים קשים – הפכה מדינת ישראל במשך שנים לעבריינים הצורכים “סם מסוכן", רק כי ל־120 מחוקקיה לא היה האומץ או החשק להזיז את הישבן.

עמוס דב סילבר, מי שהקים את טלגראס, היה למלאך הגואל של מי שמדינת ישראל הייתה פחדנית מכדי לסייע להם. מדינת ישראל, במקום לפתור את הבעיה הבוערת, שילחה בעקבות סילבר את המשטרה כדי ללוכדו ולהביאו למשפט. צריך לשפשף את העיניים ואת האוזניים למראה ולמשמע המאמצים הכבירים שהשקיעה המדינה, שכללו שיגור אנשי משטרה לחו"ל, כדי ללכוד ולהביא ארצה את עמוס דב סילבר האכזר.

קשה להאמין פי כמה וכמה שסילבר ישב מאז לא פחות משלוש וחצי שנים תמימות במעצר, יותר מ־100 ישיבות בית משפט נערכו בעניינו וההליך המשפטי מצוי עדיין רק בשלב המקדמי. לאחרונה שוחרר סילבר למעצר בית. במכונית הנוסעת לביתו ראיין אותו העיתונאי גיא פלג.

כשלעצמו, סילבר הוא קליינט מעט מוזר, ופלג ריחף סביבו בשיחה לא לגמרי בעלת מיקוד שלא פתחה בפני האיש – החף מפשע עדיין למי ששכח – את האפשרות לבטא את זעמו על התמשכות הזמן החריגה בכל קנה מידה שפוי שבה נרקב במעצר ועל פחדנותה של המדינה. פלג, שאנן ושבע רצון כנראה מעצם השגת הראיון, לא הוביל את סילבר אל שדות הזעם הראויים במקרה זה. חבל מאוד. ועם זאת, צריך לקוות שאולי אסתר חיות צפתה בכתבה ועכשיו היא מתקשרת בזעם לשופטים שתחת אחריותה החזיקו נאשם שלוש וחצי שנים במעצר. מערכת המשפט של חיות ללא ספק זקוקה לניעור חזק מאוד.

לראות או לוותר: שלוש וחצי שנים? לראות כדי להיבהל.



פורסם במקור