קלמן: כך הצליח חבר כנסת אחד לגייס משרד ממשלתי לטובתו האישית

יום השבעת הממשלה, לפני מעט פחות משבועיים, מיקד תשומת לב חריגה בחבר כנסת אחד, סעיד אלחרומי, איש הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם). אלחרומי, בדואי תושב שגב שלום שבנגב, היה בסופו של היום המותח ההוא חבר הקואליציה היחיד שנמנע בהצבעה על כינון הממשלה ובחר שלא לתמוך בה.

לאלחרומי יש עמדה ברורה נגד הריסת הבנייה הבלתי חוקית בנגב, ובמובן הזה הוא מייצג נאמנה של הקו הבדואי. הסוגיה הזו עלתה לסדר היום הציבורי אחרי שנחשפו ההסכמים הקואליציוניים, ונתגלו הסעיפים המבטיחים לרע"ם הקפאת הריסות בתנאים מסוימים. היא סקרנה עוד יותר אחרי שפאיז אבו סהיבאן, ראש עיריית רהט וחבר הנהגת רע"ם, אמר בראיון לגלי ישראל: "יש הסכמים לא חתומים מתחת לשולחן. אני אופטימי שלא יהרסו, וייתנו מענה ולא הריסות. אני לא יכול לפרט, אבל יש הבנות".

הישוב שגב שלום  (צילום: רויטרס)הישוב שגב שלום (צילום: רויטרס)

בשבועות האחרונים נטען שהבעיה הגדולה של ח"כ אלחרומי נוגעת להריסות ביישוב ביר הדאג', שם הוא נהנה מתמיכה רחבה. אנחנו נתמקד כאן בסיפור אחר לגמרי, בגזרה אחרת לגמרי, ובמתחם שלאלחרומי יש בו עניין אישי ומשפחתי גדול במיוחד.

זה סיפור על חבר כנסת אחד שהצליח לגייס משרד ממשלתי – עם השר, עם המנכ"ל ועם אנשי המקצוע – לטובת הפסקת הליך משפטי שמנהלת מדינת ישראל נגד בני משפחתו. זו פרשה שמלמדת מה קורה כשהאינטרסים הפרטיים והציבוריים מתערבבים, וכשאין איש בכל שרשרת המזון שיודע להרים דגל אדום ולהבהיר שמשהו כאן איננו תקין.

פרס גדול לפולשים

לפני כשנתיים אושרה תוכנית המתאר החדשה של המועצה המקומית שגב שלום, כשבמערבה מתוכננת שכונה חדשה וגדולה. השכונה הזו אמורה להעניק פתרונות דיור לכ־15 אלף בדואים, אלא שכבר מתחילת הדרך היה ברור שיש איתה בעיה קטנה, משום שעל מנת שניתן יהיה לפתח אותה, יש צורך להזיז ממקומם בדואים שפלשו אל השטחים המתוכננים לבנייה. בין הפולשים – כך בדיוק רואה אותם רשות מקרקעי ישראל – נמצאים גם בני משפחתו הקרובים של ח"כ סעיד אלחרומי, כשבחלק מהזמן גם חבר הכנסת בעצמו מתגורר בשטח הפלישה.

כדי לקדם את התוכנית, הגיעו נציגי המדינה אל הבדואים המתגוררים בשטח, הציגו בפניהם צווים ודרשו מהם להתפנות בתוך 30 יום. חשוב להבין כבר בנקודה הזו, שאיש מאלה שמיועדים לפינוי לא נזרק לרחוב. נהפוך הוא. כל בדואי שיעבור אל השכונה החדשה מהפזורה הלא חוקית אמור ליהנות מפרס גדול בדמות מגרש של חצי דונם לבנייה, חינם אין כסף, בתוספת פיצוי של עד רבע מיליון שקלים על הבנייה הבלתי חוקית שבנה במהלך השנים, ושכעת ייאלץ להרוס.

חזרה לשטח. התושבים שקיבלו את הצווים בחרו שלא להתייחס אליהם, ולהמשיך בחייהם כאילו לא קרה דבר. בשלב מסוים, משלא נותרה ברירה אחרת, פנתה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבית המשפט והגישה תביעות לפינוי ולסילוק יד נגד הפולשים.

מי הם הפולשים? אחת מהם, לדוגמה, היא סלאמה חרומי, אמו של ח"כ סעיד אלחרומי. כתב התביעה מייחס לה פלישה לשטח של 6.6 דונם, שעליו הקימה יחד עם אחרים מבנים שונים ונטעה עצים. השטח הזה, כמו האחרים שיפורטו בהמשך, יושב ממש על תוואי הפיתוח של השכונה החדשה. "מלבד הפסול הבסיסי שבאחזקת קרקעות המדינה שלא כדין", נכתב בכתב התביעה נגד אמו של חבר הכנסת, "הנתבעת למעשה מונעת את האפשרות לפתח את השכונה החדשה ביישוב לטובת כלל הציבור".

הגברת חרומי, מתברר לפי המפות, יושבת על שטח שמיועד לסלילת כביש לטובת הציבור שיתגורר בשכונה, וכן על שטח שמיועדים לקום בו מבני מגורים. ביולי 2019 היא קיבלה מכתב דרישה לסילוק יד ולפינוי המקרקעין, ונדרשה לצאת מהשטח ולעבור למגורים זמניים במגרש שיועד לה בתכנון החדש, שם יתאפשר לה לבנות בית קבע חוקי למהדרין בתוך 18 חודשים. כשהגברת חרומי התעלמה, לא נותרה למדינה הברירה אלא לפנות לבית המשפט. השבוע אישר לי ח"כ סעיד אלחרומי שלעתים הוא מתגורר בשגב שלום עצמה, ולעתים הוא מתגורר בבית אמו, בשטח שאליו מתייחסת המדינה כאל פלישה בלתי חוקית ומייעדת אותו להריסה.

אמו של חבר הכנסת מרע"ם אינה הנתבעת היחידה מהמשפחה. מסלם חרומי, אחיו של סעיד, הוא בן אחר שלה. בכתב התביעה שהוגש נגדו מתוארת פלישה שלו ושל משפחתו אל 35 דונם. האח לא נמצא לבד בשטח הזה. הוא מתגורר בו יחד עם 29 ילדיו, עם אשתו, עם שני בניו הנשואים, אחייניו של חבר הכנסת, עם נשותיהם ועם ילדיהם. הללו, הסבירה המדינה בכתב התביעה שהגישה נגדם, ה"קשורים בקשרי משפחה זה עם זה", פלשו אל השטח, הקימו בו מבנים, נטעו בו עצים, ועושים בו שימוש בלא היתר.

בשטח הזה, כך לפי כתב התביעה, יש "מבנים בלתי חוקיים, שחלקם משמשים למגורים ו/או כמחסנים ו/או כחדר כושר ו/או כמכלאת בעלי חיים ו/או כמטבח ו/או לשימושים אחרים". כמו כן, יש במקום "בעלי חיים, פאנלים סולאריים, ונטועים בו עצים". גם השטח הזה מתוכנן לבנייה, למגורים ולסלילת צירי תנועה. גם אותו אי אפשר יהיה לפתח עד שהפולשים יואילו בטובם להתפנות.

כתב תביעה נוסף מתייחס אל סאלם אלחרומי, עוד אח של חבר הכנסת, ול־14 אחרים, כולם, כך לפי המדינה, "קשורים בקשרי משפחה זה לזה". היקף המתחם שאליו פלשו עומד על 19.2 דונמים.

משיכה וביטול

את מה שהתנהל בהליך המשפטי עצמו נסכם במילים ספורות. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה. בית המשפט פסק נגדם והורה לפנות אותם. לאחר שערערו על ההחלטה והסבירו מדוע לא הספיקו לשכור עורך דין ולהתגונן משפטית, בוטל פסק הדין וההליך החל מהתחלה. בימים אלו אנחנו בעיצומו. אלא שיותר מההליך עצמו, שכאמור עודנו מתנהל, מרתק לראות את מה שהתרחש מאחורי הקלעים. חלק מהעובדות שיתוארו כאן לקוחות מתצהיר שהגיש ח"כ אלחרומי לבית המשפט, בניסיון לשכנע את השופטת לבטל את פסק הדין שהורה על הריסת המבנים.

אלחרומי מפרט בתצהיר הזה באריכות את מאמציו למנוע את ההריסות, את שתדלנותו הפוליטית בעניין, ואת שלל הגורמים המקצועיים והפוליטיים שהפעיל כדי לעצור את ההריסה, ורק דבר אחד הוא בחר שלא לגלות לבית המשפט. שאותם אנשים, שהוא מנסה לשכנע את בית המשפט עד כמה הם מסכנים ועד כמה אסור להרוס את בתיהם, אינם סתם אזרחים שהוא מסייע להם כשליח ציבור, אלא בני המשפחה הכי קרובים אליו.

"הנני חבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת", הציג את עצמו בפני בית המשפט, "ואני מכהן כיו"ר ועדת המשנה לשיפור מצב האוכלוסייה הבדואית בדרום, אשר הוקמה בידי ועדת הפנים של הכנסת, ואני מוסר תצהיר זה בתמיכה לבקשות לביטול פסקי דין אשר ניתנו במעמד צד אחד לפינוי המבקשים מאזור השכונה המערבית בשגב שלום". כאמור, אף מילה על כך ש"המבקשים" הם אמא שלו, האחים שלו והאחיינים שלו. אף מילה על כך שהוא עצמו מתגורר לפרקים במבנים המיועדים להריסה.

לסעיד אלחרומי יש כוח, שאין לסתם אזרח שהמדינה מגישה תביעה בגין בנייה בלתי חוקית או בגין פלישה לשטחי ציבור רחבים נגד אמא שלו או נגד אח שלו. סעיד אלחרומי הוא חבר כנסת. ככזה, הוא פנה אל השר עמיר פרץ, שמעבר לתפקידו כשר הכלכלה, מונה במאי 2020 גם לאחראי על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים – וביקש ממנו סיוע. "מיד (עם מינויו של פרץ לשר – ק"ל) יצרתי עמו קשר והתחלנו בהידברות לפתרון עניין הפינוי של המבקשים תושבי האזור נשוא כתבי התביעה", כתב אלחרומי בתצהירו. "בהידברות זו עם השר היה מעורב גם מנכ"ל משרד הכלכלה מר דוד לפלר".

עמיר פרץ  (צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90)עמיר פרץ (צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90)

מאמציו של אלחרומי מול השר ומנכ"לו נשאו פרי. "במהלך החודשים יולי־אוגוסט הגענו אני ומנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה והצוות שלו לסיכום כי משרד הכלכלה, באמצעות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יפעלו ויבקשו ביטול תביעות הפינוי, על מנת להתחיל בהליך הידברות בשיתוף פעיל של התושבים לפתרון כלל הסוגיות שעל הפרק". חשוב להזכיר כאן שוב, על רקע ההתגייסות החריגה של פרץ ומשרדו לטובת אלחרומי, שבני משפחתו של אלחרומי לא פלשו לשטח נידח על הר טרשים קירח שלא מעניין איש. ההיצמדות שלהם לשטח עוצרת עד היום הזה את האפשרות לפתח את המקום ולבנות עליו לטובת רבים אחרים.

משרד הכלכלה, כאמור, החליט להתגייס לסייע לאלחרומי. בשלב הראשון שלח המנכ"ל לפלר מכתב אל מנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון, תחת הכותרת "צווי פינוי בשגב שלום מערב – משיכה וביטול". ממש כך. מדובר, ראוי להדגיש, בהתערבות בהליך משפטי שהיה בעיצומו, ובתיק שהתנהל באותם ימים ממש בבית המשפט נגד משפחת אלחרומי ואחרים. "בשגב שלום מערב קיימת הזדמנות להסדרת התיישבות של אלפי תושבים בהסכמה ובתיאום עם נציגי התושבים במקום", כתב לפלר.

"בחודשים האחרונים חולקו צווי פינוי שיפוטיים לתושבים על ידי מינהל מקרקעי ישראל והם מטופלים על ידי פרקליטות מחוז דרום. קידום תכנון מתואם במקום, מסייע להתקדמות בהסדרה ומייתר את צווי הפינוי. בימים אלה התחלנו בהליך של הידברות עם סיכוי לא קטן למציאת פתרון מוסכם. לפיכך, אודה אם תנחה את הפרקליטות במחוז דרום למשוך את בקשות הפינוי שהוגשו לבית משפט השלום בבאר שבע".

לפלר, שכיהן בעבר כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום, ידע שההיסטוריה מלמדת שלהידברות כזו יש סיכוי אפסי, ומעבר לכך, שהפולשים מונעים את פיתוחה של השכונה שהוא בתפקידו הקודם אישר. "אני מודע לעובדה שמהלכים קודמים של הידברות לא הניבו תוצאות, אולם מאמין שהפעם נוכל להצליח, לא מעט בזכות האווירה הטובה שנוצרה בעקבות המהלכים הקודמים שהובלנו יחד", כתב ושלח העתק גם אל סעיד אלחרומי.

שאלתי השבוע את עדיאל שמרון, המנכ"ל הקודם של רשות מקרקעי ישראל, כיצד התייחס למכתב הזה. "אני לא זוכר את ההליך הספציפי לפרטיו", השיב, "אבל הליך משפטי מהסוג הזה לא מעוכב בלי תיאום עם הפרקליטות, ובלי הליך מסודר, וגם זה רק בנסיבות מיוחדות".

מסכת של מגעים

חודשים ספורים אחרי הפנייה של אלחרומי לשר עמיר פרץ, החליטה הכנסת על הקמת ועדת משנה של ועדת הפנים, שתפעל "לשיפור מצבה של האוכלוסייה הבדואית בדרום". בסוף אוקטובר הוזמן לישיבה הראשונה השר פרץ. ליו"ר הוועדה סעיד אלחרומי היו כמה מילים טובות לומר לשר. "לפני שאני נותן לו את רשות הדיבור, אני חייב לציין שמאז שהשר עמיר פרץ התמנה כאחראי על האוכלוסייה הבדואית, על הרשות להסדרת ההתיישבות, נושבת רוח חדשה בנגב", פרגן. "דיברנו המון בנושא הזה. בחודשים האחרונים מתפתח שיח בין ההנהגה המקומית לבין משרד הכלכלה".

עברו ימים ספורים – ומשהו בלתי מתוכנן התרחש. לאחר שבני משפחתו של אלחרומי לא הגישו כתב הגנה, פסק בית המשפט, בהיעדרם, שעליהם להתפנות. הללו מיהרו לשכור עורכי דין ולפנות לבית המשפט, בבקשה שיבטל את פסק הדין ויאפשר דיון מחודש בטענותיהם, והצטיידו לשם כך, כאמור, בתצהירו של ח"כ אלחרומי.

אלחרומי, כפי שנכתב לעיל, פירט בתצהירו לבית המשפט את תפקידיו הציבוריים, ואת הסיבות שבגינן, לטעמו, יש לבטל את ההחלטה להרוס את הבתים, אבל בחר שלא לגלות לבית המשפט, ולו במילה אחת, על הקשר המשפחתי הקרוב שיש לו אל הנתבעים. "אני מוסר תצהיר זה בתמיכה לבקשות לביטול פסקי דין אשר ניתנו במעמד צד אחד לפינוי המבקשים מאזור השכונה המערבית בשגב שלום", כתב.

התצהיר הזה מלמד כמה גורמים פוליטיים ומקצועיים הצליח אלחרומי לרתום למאבק המשפחתי שלו, במטרה למנוע את הריסת בתיהם של אמו, של אחיו ושל אחייניו, ועד כמה איש מכל הגורמים הללו לא חשב שיש בעיה עם ההתנהלות הזו. "נושא הבקשות הינו ידוע לי באופן אישי", כתב.

"בתוקף תפקידי הציבורי כחבר כנסת קיימתי קשר במהלך חודש אפריל ומאי השנה עם המבקשים, יחד עם שאר תושבי האזור נשוא התביעות… אזכיר כי עוד בטרם הגשת התביעות ולאחר חלוקת מכתבי ההתראה לתושבים, ניהלתי שיחה עם פקיד ברשות מקרקעי ישראל וקיבלתי ממנו את הרושם כי לא יינקטו הליכים משפטיים וכי תהיה הידברות עם התושבים. במסגרת מעורבותי קיימתי הידברות עם הממונים על מנת לנסות ולמנוע או לבטל את ההליכים המשפטיים".

אלחרומי פירט, כאמור, את מסכת מגעיו עם השר עמיר פרץ ועם מנכ"ל משרדו דוד לפלר, ואף סיפר, נוכח ההתגייסות המרשימה הזו ונוכח ההבטחות שקיבל, עד כמה גדולה הייתה הפתעתו כשבית המשפט פסק כפי שפסק.

"באמצע אוקטובר, ולאחר הסיכום והמכתב הנ"ל (של המנכ"ל לפלר אל מנכ"ל רמ"י – ק"ל), הופתעתי לקבל הודעה מחלק מהתושבים כי הם קיבלו פסקי דין לפינויים, אשר התקבלו במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה. לאחר היוודע ההחלטה בדבר פסקי הדין, חזרתי שוב לשר פרץ ולמנכ"ל משרדו, ואלה הבהירו לי כי הם לא מודעים לנושא פסק הדין וכי הם ימשיכו לפעול להסדרת המצב בהידברות עם כל הגורמים בנושא".

אלחרומי דיווח עוד לבית המשפט, שהוא סיכם עם פרץ ולפלר על מאמץ למנוע את "הפינוי המיותר" של התושבים, ועל ההחלטה שאלה קיבלו לבצע בתוכנית "שינויים והתאמות כנדרש…". את התצהיר – שוב, מבלי לספר מאיפה הוא מכיר את הנתבעים – סיכם כך: "אין ספק כי הפינוי יגרום סבל רב לכלל התושבים, כולל ילדים נשים וזקנים, וישאירם ללא קורת גג ללא כל הצדקה".

פורום מכובד

שבוע אחרי שהגיש את התצהיר הזה הצליח אלחרומי לארגן עוד פגישה יוצאת דופן בלשכת שר הכלכלה. פרוטוקול הפגישה הזו מעיד גם הוא על רוחב החבורה שהצליח חבר הכנסת הנמרץ לארגן כדי לדון בפרויקט הזה ובהריסה של מבני המגורים של משפחתו. מדובר בפרוטוקול רשמי, עם לוגו של מדינת ישראל ושל משרד הכלכלה, הנושא את הכותרת "סיכום פגישה מיום 29 בדצמבר 2020 – התנעת מו"מ על שגב שלום מערב".

חוץ מאלחרומי ישבו בפגישה הזו – שהוקדשה כל כולה להריסה המתוכננת במתחם שבו גרים בני משפחתו – מנכ"ל משרד הכלכלה דוד לפלר, נציגי רשות הבדואים, נציג לשכת התכנון, יועצו של השר עמיר פרץ ושני יועציו של המנכ"ל.

"ח"כ אלחרומי הציג את השגותיו לתוכנית 'רובע מערב – הרחבת שגב שלום' אשר אושרה בחודש מאי 2019 על ידי הוועדה המחוזית דרום", נכתב בפרוטוקול. "…ח"כ אלחרומי ביקש שוב עצירה של צווי האכיפה על הבנייה… הוגשה בקשה של עדאלה לרמ"י לביטול הצווים בהסכמה. מנכ"ל משרד הכלכלה תומך בבקשה לדחיית מועד מימוש הצווים לאור התקדמות המו"מ מול ח"כ אלחרומי, המייצג את התושבים. המנכ"ל מבקש שרשות הבדואים יעבירו לרמ"י את עמדתם לביטול הצווים".

האם יש סיכוי שאזרח מן המניין, שאיננו חבר כנסת ושאין לו קשרים, יצליח להביא לכינוסו של פורום מכובד שכזה, כדי למנוע הריסה של בנייה בלתי חוקית של אמא שלו ופלישה בלתי חוקית של אח שלו לעשרות דונמים של שטחי מדינה? האם יכול להיות שחבורה כזו של פקידים בכירים תשב עם חבר הכנסת ותדון איתו בעניינים הפרטיים של המשפחה שלו, ואיש מהם לא ירים את היד ויעיר שמשהו באירוע הזה לא מרגיש לו ראוי?

לישיבה הזו, שבה לא נכחו משום מה נציגי רשות מקרקעי ישראל, המנהלים את ההליכים בבית המשפט ואחראים על קרקעות המדינה, היה סיכום חד וברור.

"…המנכ"ל הורה לרשות הבדואים, לאור זה שהתחיל מו"מ, למסור לרמ"י את תמיכתם בביטול הצווים… רשות הבדואים תזמן את ח"כ אלחרומי ונציגי התושבים ואת נציג לשכת התכנון לישיבת תכנון מקצועית בכדי לבחון את השינויים המבוקשים בתוכנית של רובע מערב".

בימים אלה, כאמור, נמצאת הסוגיה הזו על שולחנו של בית המשפט. לנו נשאר רק לבחון, כעת, כשאלחרומי איננו עוד סתם חבר כנסת, אלא חבר קואליציה שאצבעו חשובה, מה יעלה בגורלו של ההליך הזה, ואם ממשלת בנט־לפיד תגבה את רשויות החוק כשאלה יבקשו להרוס את הבנייה הבלתי חוקית של משפחת אלחרומי, ולפנות את בני משפחתו של חבר הכנסת מהשטח שאליו פלשו.

"אין לי מה להוסיף מעבר למה שכתבתי בתצהיר", השיב השבוע ח"כ סעיד אלחרומי לפנייתי. "לא רק המשפחה שלי מתגוררת במקום. יושבות שם גם הרבה משפחות נוספות. אני מטפל בסוגיה הזו כמו שאני מטפל במקומות אחרים שלא קשורים למשפחה שלי. לא אתן עוד פרטים בהקשר הזה, משום שהעניין נמצא על שולחנו של בית המשפט".

למה בתצהיר לבית המשפט, שבו ביקשת למנוע את ההריסה, סיפרת שאתה עומד בראש ועדת הכנסת העוסקת בשיפור מצבם של הבדואים, ולא גילית שיש לך נגיעה אישית להריסות האלה, שאלתי. "זה תצהיר כללי", השיב, "אנחנו לא נכנסנו לפרטים של התושבים עצמם, מי זה ומי זה, בלי קשר לשייכות למשפחה זו או אחרת".

מטעמו של עמיר פרץ נמסר: "במהלך קמפיין הבחירות הציג עמיר פרץ – גם בבחירות השניות כיו"ר רשימת העבודה־גשר, וגם בשלישיות כיו"ר העבודה־גשר־מרצ – את ההתחייבויות לחברה הערבית, והמרכזית שבהן הייתה שינוי חוק קמיניץ והסדרת מדיניות האכיפה. במהלך השנה האחרונה פעל פרץ ליישום מדיניות זו תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים – רמ"י, משרדי האוצר והמשפטים ומנהלת הבדואים, תוך תיאום עם ראשי הציבור בחברה הבדואית, וכמובן ח"כ אלחרומי, שבלט כגורם ממתן ומרגיע. לכן, כל ניסיון לקשור פעילות זו למהלכים פוליטיים כלשהם הוא ניסיון שאין לו כל קשר עם המציאות".

מנכ"ל משרד הכלכלה דוד לפלר מסר בתגובה: "תוכנית שכונת שגב מערב אושרה על ידי הוועדה המחוזית דרום לפני כשנתיים. כשהטיפול בנושא התיישבות הבדואים עבר למשרד הכלכלה, התברר לי שאין הסכמה של התושבים במקום, ולכן התוכנית לא יצאה אל הפועל. לאור זאת קיימנו מספר דיונים בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים וח"כ אלחרומי, נציג האוכלוסייה הבדואית בנגב ונציג מוסכם על תושבי המקום. במהלך הדיונים דובר על עריכת מספר שינויים בתוכנית לפי הצעות ח"כ אלחרומי, שבכוחם להשיג הסכמה עם התושבים ובכך להביא למימוש התוכנית".

האב והבן

ועוד סוגיה אחת לפני סיום. השר עמיר פרץ פרש מהחיים הפוליטיים, ובימים הקרובים תאשר הממשלה למנות במקומו, כאחראי על הרשות להסדרת הבדואים, את השר מאיר כהן, איש "יש עתיד". השר כהן יצטרך להיפגש עם גורמי המקצוע ולגבש מדיניות. אליו יבוא אלחרומי הבא, או אולי אפילו אלחרומי עצמו, כשיבקש למנוע הריסה כזו או אחרת, כפי שביקש מעמיר פרץ. בהבדל אחד קטן.

אם לפרץ ולאלחרומי היו יחסים טובים סתם ככה, מאיר כהן ואלחרומי הם שותפים פוליטיים באותה קואליציה שברירית. המפלגות שלהם – יש עתיד מזה, ורע"ם מזה – חתמו אך לפני שבועיים על הסכם שמבטיח את הארכת ההקפאה של חוק קמיניץ, את הקפאת הריסת הבתים שנבנו בנגב לפני 2021 ועוד ועוד.

מה יעשה השר כהן כשאלחרומי יבקש ממנו עזרה, כפי שביקש מפרץ? את זה אנחנו כמובן לא יודעים עדיין. מה שאנחנו כן יודעים – אחרי שסקרנו את הבעיות של אלחרומי עם ההריסות של המשפחה שלו בשגב שלום, ואת הדאגה שלו מההריסות אצל התומכים שלו בביר הדאג' – זה שהאחראי מטעם רשות הבדואים על היישובים הללו הוא יפתח כהן, בנו של השר הממונה מאיר כהן.

כהן הבן הוא מנהל מרחב בכיר ברשות הבדואים, ומהימים הקרובים אבא שלו יהיה ממונה על הרשות שבה הוא משמש בתפקידו. איך ניגוד העניינים הזה הולך לעבוד בפועל? – שאלתי את השר כהן, וזו תשובתו: "ראשית, נמתין עד לאישור הממשלה בדבר העברת הטיפול בהתיישבות הבדואית למשרד העבודה והרווחה. בנוגע לניגוד העניינים, הנושא בבחינה של הגורמים המשפטיים, והשר יפעל אך ורק בהתאם להחלטות גורמים אלה – הכל בשקיפות מלאה".

[email protected]



פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *