שחרורו של ביל קוסבי ממאסר הוא תקלה טכנית, לא אמירה מהותית

מי היה מאמין, אמצע 2021 ואת הכותרות בעיתונות הבינלאומית כובש ביל קוסבי. זו הפעם השנייה שקוסבי, שהפסיק להיות פופולרי מתישהו במהלך שנות התשעים, פורץ מחדש לתודעה הבינלאומית – ובשתיהן הנסיבות לא היו חיוביות במיוחד. אך יש הבדל משמעותי, אם נגנוב משפט של קארל מרקס: פעם ראשונה טרגדיה, פעם שנייה פארסה.

הפעם הראשונה שקוסבי חזר לחיינו במחצית השנייה של העשור הקודם, זה היה בשיא כוחה של תנועת מי-טו. האשמות קשות מצד מספר גדול מדי ומזעזע של נשים צפו אחת אחרי השנייה נגד הקומיקאי-שחקן-פעיל חברתי, ואחרי האישומים נמשכים הלבבות. באווירה שבכל מקרה הייתה כה טעונה נגד גברים בעלי כוח שניצלו את מעמדם, כל העולם כולו הזדעק נגד קוסבי וחרץ את גזר דינו עוד הרבה לפני שהחוקרים הגיעו לזירה – ככל הנראה בצדק גמור.

אולם האלמנט הפלילי של המאבק בקוסבי בכל זאת ובאופן טבעי תפס חלק משמעותי מהסיקור. הציבור לא רק רצה לחשוף אותו כמפלצת זדונית, אלא לזרוק אותו מאחורי סורג ובריח כדי שירגיש אפילו טיפה מהסבל שהוא גרם. החקירות התקדמו, קוסבי הורשע, וב-2018 הוא נכנס לכלא והיה נראה שהמאבק נגמר.

אבל החיים לא באמת כאלה קלים. בחדשות שהרעישו את העולם, קוסבי שוחרר ממאסר בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון של פנסילבניה: מתברר שבהרשעותיו על תקיפה ואונס ב-2004, התובעים בתיק חזרו בהם מהבטחה ישנה שלא להעמיד אותו לדין על אותו אירוע.

זה נראה כמו אבסורד מוחלט. הרי כולם כבר יודעים שקוסבי פושע, וכולם מבינים איזה נזק אדיר הוא עשה. ופתאום בה בית משפט ומכריע שבעצם הוא לא אשם? איך אפשר לאחות את הקרע הזה? איך אפשר להמשיך להאמין עוד בשופטים שפסיקה כזו, שסותרת בבירור את המציאות הידועה לכל, יוצאת מתחת ידם?

אך ייתכן שהלקח מהחדשות האלה הוא בדיוק זה: לא רק באמריקה, אלא גם כאן בישראל ובכל מקום בעולם, אנחנו מוכרחים להבין שישנו הבדל גדול בין צדק קוסמי לצדק משפטי. ברור שהאידיאל הוא שתוצאותיו של כל תיק בבית המשפט יתאימו כמה שאפשר לצדק האמיתי, אם אפשר לקרוא לו כזה. שמי שפושע ילך לכלא, מי שחף מפשע יזוכה וכל אחד יקבל בדיוק את גזר הדין שמתאים לו. אולם בעולם האמיתי נדיר שזה אכן מה שקורה.

הצדק שמבקשים בבית המשפט הוא צדק מלאכותי. הוא בנוי על חוקים והגדרות, על נהלים ועל מסורות ישנות. בבית המשפט לא משנה מה עשית, אלא מה אפשר להוכיח שעשית, והאם האופן בו הוכיחו את מה שעשית תאם את הכללים. מי שחושבים שמערכת המשפט היא זו שקובעת אמת אוניברסלית לא מבינים לא את המערכת ולא את האמת.

עד סוף ימיו וללא קשר להחלטת בית המשפט, ביל קוסבי צריך להיות מנודה מהחיים הציבוריים. הוא צריך להיות מנודה כי במשפט דעת הקהל הוא נמצא אשם שוב ושוב. שחרורו ממאסר הוא לא יותר מתקלה טכנית.



פורסם במקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *