תל שקמונה • אביר טמפלרי אחד מול עיריית חיפה | זהו סיפורו המדהים | חי פה

כתבתם של ג’יזאל גאנם ושירה סלוצקין

עו”ד תומא הלון, חבר במסדר האבירים הטמפלרי העולמי (ארגון התנדבותי למען הקהילה), יצא למסע לשימור תל שקמונה והנגשתו לציבור כנכס ארכיאולוגי תיירותי. הלון, תושב עספיא, מסביר כי ההזנחה של המקום פוגעת ברגשותיו ופוגעת באינטרס הציבורי הנוצרי, החיפאי והישראלי. מולו עומדים מספר גופים המתקשים להגיב בחיוב לבקשה להצלת התל: עיריית חיפה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
עו”ד הלון פועל באמצעים משפטיים ומחזיק בידיו החלטה של בית המשפט העליון, המורה לגופים אלה לשתף פעולה ביניהם להגנת התל. למרות זאת, כפי שתיווכחו מיד, גופים אלו יחדיו אינם מקיימים את החלטת בית המשפט. הנה סיפורו המדהים של ההליך המשפטי.

עו”ד תומא הלון מסביר על חשיבות תל שקמונה לנצרות ולתיירות

(צילום ג’יזאל גאנם שירה סלוצקין)


אביר אחד מול עיריית חיפה

הלון עוסק רבות בתרומה לקהילה. היות שהוא משתייך למסדר הטמפלרי, הוענק לו התואר “אביר טמפלרי” בטקס מרגש, שהתקיים ביום 14/12/2019 בירושלים, בנוכחות כ-30 אבירים טמפלרים מרחבי העולם.

טקס הענקת תואר אביר טמפלרי לעו”ד תומא הלון


“מסע צלב” לשימור תל שקמונה

הלון יצא ל”מסע צלב” פרטי, להצלת תל שקמונה. בשנת 2017 הוא הכיר מקרוב את סיפור התל ומאז הוא פועל בדרך המוכרת לו (ההליך המשפטי), על מנת לכפות על שלושת הגופים הקשורים לנושא, את חובתם לשימור התל ואף לטיפוחו. הלון הגיש עתירה מינהלית נגד עיריית חיפה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. העתירה התבררה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית דין לעניינים מינהליים ובפסיקה שניתנה בשנת 2019, הורה כב’ השופט מנחם רניאל על שימור האתר וגידורו.

עיריית חיפה עירערה על הפסיקה לבית הדין העליון, בשבתו כבית דין לערעורים, בבקשה לביטול הצו והפסידה (שוב) בעתירה, במעמד שלושה שופטים.

ביוני 2020 ניתן פסק הדין הבא:
הצדדים הגיעו להסכמה לפיה עיריית חיפה (המערערת) תגדר על חשבונה ערכים מרכזיים באתר – את הכנסייה ובית ארבעת המרחבים בתיאום עם רשות הטבע והגנים (המשיבה 3) ולפי הנחיות רשות העתיקות (המשיבה 2). בנוסף, הצדדים יפנו למשרד הממשלתי רלוונטי בבקשה לגיוס תקציבים שיאפשרו את שימור האתר לפי הפרוגרמה.


“העירייה לא מקיימת את פסק הדין של בית המשפט העליון”

הלון מספר לחי פה כי להפתעתו, עיריית חיפה לא קיימה את פסיקת בית המשפט העליון. בתאריך 1/8/21, פרצה שרפת קוצים בתל שקמונה, עליה דיווחנו, כהרגלנו, בכתבה הבאה:

כתבות נוספות בחי פֹּה – חדשות חיפה:

עו”ד הלון עותר שוב למחוזי

עו”ד הלון, אשר עוקב אחר אתר חי פה, ראה את הדיווח על השרפה ונחלץ שוב להליך המשפטי. התיק נותר פתוח למעקב את כב’ השופט מנחם רניאל, בבית המשפט המחוזי בחיפה וכך הגיש עו”ד הלון שוב את העתירה הבאה, אשר נועדה לכפות על עיריית חיפה לקיים את החלטות בית המשפט העליון. בעתירתו צירף הלון את התמונות שפרסמנו כאן בחי פה


אודות תל שקמונה

אתר תל שקמונה מכיל הריסות היסטוריות בהן פסיפס בעל צבעים עדינים מהתקופה הביזנטית. בין ההריסות, מסביר הלון, קיימת גם כנסיה שגילה כ-800 שנים. למרבה הצער, אדם שלא יודע כי במקום נמצאות ההריסות עלול לחלוף על פניהם. אין שילוט, אין פיקוח, יש רק גדר תיל שניתן לטפס מעליה בקלות ופורצים אותה לרוב. עו”ד הלון, שגילה את המקום ואת ההקשר ההיסטורי שלו לנצרות, קורא לעיריית חיפה להתעורר ולהגן על המקום ההיסטורי הזה.

הריסות עתיקות בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
הריסות עתיקות בתל שקמונה (צילום: ג’יזאל גאנם)

תל שקמונה והרקע ההיסטורי שלו

תל שקמונה הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, מדרום לשכונת בת גלים בצמוד לפארק הכט. שטחו של התל כשמונה דונם.

מקור שמו אינו ידוע, אולם מקובל לחשוב שהוא נגזר מעץ השקמה, או מעץ התות השחור שהובא לאזור מאירן ופירותיו נקראים סיקמינה ביוונית. סברה נוספת לשם קובעת כי ייתכן שהאתר נקרא על שמו של האל שׁוּקָמוּנָה, האל הראשי של הכשים ששלטו בבבל במאות ה-12-16 לפנה”ס.

בתל שקמונה ניתן למצוא רצפת פסיפס מרשימה ועתיקה מהמאה ה-5 לספירה ובית קברות הכולל 22 מערכות קבורה חצובות על צלע הכרמל. 21 ממערכות אלו מתוארכות לתקופה הרומית והביזנטית ואחת מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת.

פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג’יזאל גאנם)

המקום אף מוזכר בכתביו של יוסף בן מתיתיהו שבחר לקרוא לו בשמו היווני סיקמינוס, שם הוא מספר על תולדות הלחימה במקום בין תלמי התשיעי מלך מצרים לבין אלכסנדר ינאי שצר באותה תקופה על עכו. בנוסף, תל שקמונה מוזכר בתלמוד הבבלי בקרב נוסעים נוצריים. ממקורות אלו ניתן להתרשם מהקהילה היהודית הגדולה ששגשגה במקום לצד אוכלוסייה נוצרית. הנוסע הנוצרי אנטונינוס מפלאקנטיה אף מציין את שיקמונה כעיר של יהודים.

חלק מממצאי מהאתר מוצגים לציבור במוזיאון הימי הלאומי בחיפה. סמוך לתל שוכן כיום המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה של החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל.

עו”ד תומא הלון, מספר לחי פה – תאגיד החדשות:

מדובר באתר היסטורי עם רצפות פסיפס של כנסייה ביזנטית עתיקה מהמאה ה-5 לספירה. באזור גם נמצא בית קברות ומקומות היסטוריים נוספים שנוגעים לנצרות וליהדות. זה בעצם מקום בו ההיסטוריה המשותפת שלנו נפגשת שם.

בשנת 2017 הייתי במקום במקרה והוא היה מוזנח מדי. הגשתי עתירה נגד עיריית חיפה בבית המשפט המחוזי, והשופט רניאל נתן פסק דין שחייב את עיריית חיפה לטפל באתר ולשמר אותו. בנוסף קבע השופט שעל העירייה לגייס את המשאבים ולהקצותם כדי לשמור על המקום. כלומר, היה פסק דין שחייב את עיריית חיפה בזמנו לטפל במקום.

פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
פסיפס שמתפרק בתל שקמונה (צילום: ג’יזאל גאנם)

עו”ד תומא הלון מציין בתסכול:

עד עכשיו ומאז שהתקבל פסק דין בפשרה בעליון לא נעשה שום שינוי או הטבה במצב המקום. בנוסף פרצה שריפה במקום ב-01/08/21 בשל הזנחת המקום.
פניתי לגורמים הרלוונטים שוב אבל כל אחד מפיל את האחריות אחד על השני. מדובר פה על משהו שעד עכשיו לא התנהל כמו שצריך, ולכן הגשתי עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי על מנת לקדם את נושא שיקום תל שקמונה לפני שכבר לא יהיה מה להציל יותר.
אני שייך למיעוט הנוצרי. יש כאן במנזר וכנסייה, מדובר באתר ארכיאולוגי שהוא היחידי והאחרון מסוגו בחיפה. יש כמות אדירה של תיירים שעוברים בדרך. במקום לטפח ולעשות אותו מקום עלייה לרגל, במקום לעשות מקום תיירותי כמו בשאר המקומות בארץ המקום עומד מוזנח.

פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג’יזאל גאנם)

מרשות העתיקות נמסר לחי פה – תאגיד החדשות:

רשות העתיקות מייחסת חשיבות רבה לתל שקמונה, אתר המספר את סיפורם של מי שחיו באזור לאורך אלפי שנים. למרות זאת, הרשות אינה אמונה על תחזוקת האתר. האתר המדובר הינו אתר הנמצא באחריות עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים.
בשנת 2018 הגיש עו”ד תומא הלון עתירה בקשר לאתר. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ביוני 2020 נקבע כי על העירייה לגדר חלקים מרכזיים באתר. בנוסף נקבע כי על העירייה, רט”ג ורשות העתיקות לפנות לשם קבלת תקציבים נוספים עבור שימור האתר.
עד כה העירייה לא גידרה את האזור. ביחס לשימור האתר אפשר לומר שהתוכנית המוצעת ממתינה לאישור ראשת העיר חיפה.

דוברות רט”ג מסרה לחי פה – תאגיד החדשות:

בית המשפט העליון קבע כי על עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות לפעול לאיתור תקציב מגורמים רלוונטיים לשיקום האתר. נערכה פגישה משותפת של שלושת הגופים כדי לייצר מהלך משותף. מכיוון שלא היתה התקדמות משותפת עד כה, רשות הטבע והגנים מצידה פנתה לקרן רלוונטית לבחינת הנושא. לעניין הגופים האחרים יש לפנות אליהם בנושא. בתוך כך יצויין כי במסגרת קורס שימור שהועבר ביצעה רשות הטבע והגנים פרויקט שימור חלקי באתר.


פורסם במקור

כתיבת תגובה