אווירה מיוחדת ביותר אופפת את תלמידי הישיבה הקטנה בצפת בשבועות האחרונים (עם תחילת זמן הקיץ) בהם מציינים 30 שנה למאורעות ה”שנה שמלך המשיח נגלה בה” – שנת תנש”א, במטרה לעורר וללבות את אש החיות בענייני הגאולה ולהביא בפועל ממש להתגשמותה.
בהמשך לשטורעם הגדול סביב מאורעות התקופה ובפרט בלימוד ענייני גאולה ומשיח – תוך הקמת מערך חדשני של שיעורי גאולה ומשיח בישיבה, החל שטורעם כללי אודות המענות המעודדים של כ”ק אד”ש מה”מ בתחילת קיץ תנש”א סביב פרסום זהות משיח וההחתמות על קבלת המלכות, כאשר במרכז עומדים ה’פסקי דינים’ על היות כ”ק אד”ש המלך המשיח (מב’ אייר, ומאסרו חג השבועות תנש”א).
בעקבות ה’פסק דין’ המיוחד מח’ סיון תנש”א (אסרו חג) בו פסקו הרבנים – שהגיעו להסתופף בצל המלך בחג השבועות – אשר כ”ק אד”ש הינו “בחזקת משיח” ע”פ הלכה, ובעקבות המענות המעודדים שיצאו מן הקודש על הקראת הפס”ד בקברי רבותינו נשיאנו (סוף סיון תנש”א) ובקברי צדיקים אחרים (בה’ מנ”א וכדו’), וההתייחסות המיוחדת של כ”ק אד”ש מה”מ לפס”ד זה בשיחת ש”פ משפטים תשנ”ב אשר העיד ש”חדר בגדרי העולם”.
יצאה קבוצה מתלמידי הישיבה (על חשבון זמנם הפרטי) למסע להקראת הפס”ד ולבקשת ההתגלות המושלמת בקברי צדיקים בבית העלמין בצפת.
תחילה עברו התמימים דרך קברו של הוו”ח עוסק בצ”צ רב פעלים בעל מידות וכו‘ ישראל אריה לייב אחיו של כ”ק אד”ש מה”מ, ומשם המשיכו לקברו של הרב החסיד ר’ מנחם מענדל בנו של כ”ק אדמו”ר מהר”ש. לאחמ”כ המשיכו לקברו של האריז”ל (אשר על הקראת פס”ד זה בקברו התקבל המענה בה’ מנ”א תנש”א: “ויה”ר שיפעלו כ”ז פעולתם וכו’ והזמ”ג וכו’ אזכיר עה”צ”). ולאחמ”כ סיימו בקברו של רבי יוסף קארו (ה’בית יוסף’).
בחזרה למשכן הישיבה מתוך שירת “יחי” עוצמתית, גבר והתעצם מרגע לרגע הביטחון הגמור בהתגלות הרבי שליט”א מלך המשיח.
פורסם במקור