07 מאי 2023
לפני:
כב’ השופטת שרון שביט כפתורי
נציג ציבור (עובדים) מר אריק מאיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר גבריאל קינן
התובע
רפאל בוקרה
ע”י ב”כ: עו”ד אסף ברק
–
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע”י ב”כ: עו”ד גלי בסון
פסק דין
לפנינו תביעת התובע להכיר באירוע לבבי בו לקה ביום 26.11.19 כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995 (להלן – החוק).
רקע עובדתי
התובע, יליד 1965, עבד בתקופה הרלבנטית כשומר בחברת “דרור אבטחה ושמירה” (להלן – חברת האבטחה) בגן הלאומי הר גריזים, אשר מופעל על ידי רשות הטבע והגנים (להלן – האתר).
בנוסף, התובע מפעיל חווה לגידול דגים למאכל בצמוד לביתו.
ביום 11.12.19, הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין אירוע לבבי חריג, שלטענתו נגרם כתוצאה מעבודתו. ביום 30.4.20 , דחה הנתבע את התביעה מהנימוק שעל פי בירור שערך, לא ארע לתובע אירוע תאונתי, כמשמעותו בחוק, תוך כדי ועקב עבודתו/משלח ידו ואשר הביא להתפתחות מחלת התובע. עוד ציין הנתבע, כי מאמץ/מתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת אירוע תאונתי. כך גם, מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע הנטען. המדובר במחלה טבעית, והשפעת העבודה, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.
התובע הגיש בתמיכה לתביעתו תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן תצהיר מטעם בת זוגתו, גב’ מיכל בוקרה (להלן – גב’ בוקרה).
למען שלמות התמונה, נציין כי בכתב התביעה המפורט שהוגש על ידי התובע לאחר שקיבל ייצוג משפטי , טען התובע כי האירוע הלבבי נגרם לו גם בשל מאמץ פיזי חריג שביצע זמן קצר לפני הארוע הלבבי, עת הרים מיכל מים שמשקלו כ-300 ק”ג אשר היה מונח באופן שאינו יציב על ערימת אבנים.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
עיקר טענות הצדדים
לטענת התובע, האירוע הלבבי שחווה אירע על רקע שני אירועים חריגים בעבודתו. האירוע הראשון: יומיים לפני האירוע הלבבי, מנהל האתר בו התובע עובד כשומר, הורה ל ו לסחוב שקי חול במהלך הסיורים הרגליים שהוא עורך באתר. התובע התרגז מאוד על מנהל האתר והסביר לו שהוא עובד כשומר ולא כסבל ולכן סירב לבצע את ההנחיה. מנהל האתר הודיע לתובע כי הוא יפנה בתלונה למנהלו הישיר של התובע בחברת האבטחה, מה שגרם לתובע מתח שכן חשש שעלולים לפטר אותו בגלל שסירב להוראת מנהל האתר. התובע הוסיף כי עוד קודם לכן היו מספר ארועי התנכלות כלפיו בעבודה באתר.
האירוע השני: מאמץ פיזי שביצע בבוקר יום האירוע הלבבי במסגרת עיסוקו כמפעיל חווה לגידול דגי מאכל. בטרם יצא לעבודתו כשומר , הבחין התובע שאחד ממיכלי המים מונח באופן שאינו יציב על ערימת אבנים. גודל המיכל כמטר על מטר ומשקלו כ- 300 ק”ג (המיכל היה מלא כשליש מקיבולו). התובע קרא לאשתו, הרים מעט מצד אחד את המיכל ואשתו סידרה את האבנים ואז הניח את המיכל חזרה על ערימת האבנים המסודרת. לאחר מספר דקות יצא מביתו כדי לנסוע לעבודה אך חש חולשה ולכן חזר הביתה לנוח וניגש ל מרפאה, משם הובהל לבית החולים, נותח ואושפז.
התובע מציין כי הוא לא נחקר כלל על ידי הנתבע על האמור בסעיפים 5-8 לתצהירו ומכאן יש להניח כי הנתבע אינו חולק על גרסת התובע. עוד מציין התובע כי עברית אינה שפת האם שלו ובתמימות לא הזכיר בטופס התביעה שהגיש לנתבע את המאמץ הפיזי שקדם לאירוע הלבבי.
התובע מוסיף וטוען כי טענת הנתבע במהלך ישיבת ההוכחות, לפיה עבודת התובע כעצמאי אינה מבוטחת בביטוח נפגעי עבודה – הינה הרחבת חזית , כאשר לא ניתנה לתובע הזדמנות להתמודד עם הטענה ולנסות להפריכה. בכך, לטענתו, נפגעה זכותו הדיונית והמהותית של התובע. כמו כן, הודעת הנתבע לתובע מחודש 1/2009 אינה יכולה להוות ראיה מכרעת למעמדו הביטוחי של התובע במועד קרות התאונה בחודש 11/2019 ו ממילא טענת הנתבע בעניין זה לא הוגדרה כאחת הפלוגתאות במסגרת תובענה זו.
לטענת הנתבע, לתובע לא אירע אירוע חריג ביום 26.11.19, תוך כדי ועקב עבודתו וכי פגיעתו נבעה ממצב תחלואתי טבעי. בנוסף, התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי אירע לו “אירוע חריג” הנדרש כתנאי הכרחי ומקדמי לצורך הכרה באוטם כ”תאונה”. לתובע לא אירע אירו ע חריג/מיוחד בעבודתו כשומר שכיר. בכל הנוגע להיותו עצמאי, הרי שהתובע אינו מבוטח, מאחר ואינו עונה להגדרת “עובד” כאמור בחוק.
התובע מוגדר כעצמאי שאינו עונה להגדרה, כפי שיידע אותו הנתבע עוד בשנת 2009 (נ/4). התובע לא פעל על מנת לשנות הגדרתו ולעדכן את הנתבע בשינוי כלשהו בהיקף עבודתו כעצמאי ו/או הכנסותיו. בטופס התביעה (נ/1) קשר התובע את מצבו הרפואי לעומס בעבודתו כשומר. במסגרת דיון ההוכחות טען התובע כי יכול להיות שהאירוע הלבבי הנטען התרחש בעקבות פעולה שעשה במסגרת עבודתו עצמאי, אשר כאמור בגינה התובע אינו מבוטח, מאחר ואינו עונה להגדרה. מתח מתמשך אינו יכול להוות אירוע חריג.
המסגרת המשפטית
תנאי הכרחי להכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה, הוא שהגורם לכך היה “אירוע חריג” (עב”ל 465/97 זאב און – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו); דב”ע נו/0-11 נורית חזאם – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) פד”י לו 75; עב”ל (ארצי) 51252-09-11 ורד לוי – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) (25.8.13)).
על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בעבודתו, בסמוך לפני קרות האוטם, אשר גרם לו לדחק נפשי (מסוג התרגזות או התרגשות) בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן (עב”ל (ארצי) 208/09 יהושע לב – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (13.2.11) ועב”ל (ארצי) 27065-05-15 מישה ציונוב -המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (21.2.16)).
מתח מתמשך בעבודה, אפילו משתרע הוא על פני ימים או שבועות, אינו עולה כדי ‘אירוע חריג’. עם זאת, יכול ו’אירוע חריג’ יוכר גם על רקע של מתח מתמשך, מקום בו בסמוך לפני האירוע נוצר ‘שיא’ או ‘עליית מדרגה’ חריגים באותו מתח מתמשך, והם שייחשבו כ’אירוע חריג’ (בל (ארצי) 42735-08-13 שלום רפפורט – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (18.1.15)).
ככלל, אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג ודי בהוכחה המלמדת במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג (עב”ל (ארצי) 306/03 נדב אושרי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (6.4.06)).
חריגות האירוע תבחן באופן סובייקטיבי, ביחס למבוטח הספציפי, קרי באיזה אופן השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח מסוים ולא כיצד ראוי היה כי האירוע ישפיע עליו. בחינה סובייקטיבית כזו מצריכה גם היא עיגון בראיות אובייקטיביות ואין די באמירה של המבוטח עצמו כדי להוכיח קיומו של אירוע חריג (עב”ל (ארצי) 34697-06-12 אלי פסח לאופולד -המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (11.2.14)).
דיון והכרעה
לאחר שעיינו במסמכים שבתיק, שקלנו את טענות הצדדים ואת עדות התובע אשר נשמעה בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע להידחות כבר בשלב זה, שכן התובע לא עמד בנטל להניח תשתית עובדתית לקרות אירוע חריג בעבודה, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי. ונפרט.
לגבי האירוע בעבודת התובע כשומר יומיים לפני קרות האירוע הלבבי , הרי שגרסת התובע בכתב התביעה ו בתצהירו מובילה למסקנה, כי לא אירע כל אירוע חריג בין התובע למנהל האתר אלא לכל היותר, התובע התעצבן על כך שנתבקש לבצע מטלה שאינה במסגרת תפקידו כשומר.
בהתאם לתשובות התובע במכתבו לנתבע (נ/2), לא היה ויכוח ו/או צעקות או אפילו הרמת קול. מנהלו הישיר של התובע מחברת האבטחה אף תמך בהחלטתו התובע שלא לבצע את הוראת מנהל האתר והודיע לו במפורש שאינו מסכים לכך, ובכך ניטרל את חששו של התובע מפיטורים בשל סירובו לבקשה. התובע מציין בנ/2 מספר פעמים כי היה במתח מתמשך וכלשונו ” הייתי בסטרס כל הזמן בגלל העבודה” וגם “הייתי בסטרס תמידי”.
גם בתיאורה של הגב’ בוקרה את האירוע בעבוד ת התובע, במסגרת תצהירה לא מצאנו עדות להתרגזות יוצאת דופן. יתרה מכך, גם היא, כמו התובע, ציינה שלאורך כל עבודתו בהר גריזים התובע היה לא רגוע ועצבני מהעבודה.
כמו כן, במסמכים הרפואיים, התובע לא ציין כלל את האירוע בעבודה שהתרחש לדידו כיומיים לפני קרות האירוע הלבבי ובנסיבות העניין יש לזקוף את הדבר לחובתו.
בנוסף, התובע לא הביא לעדות את מעסיקו או מנהל האתר.
לאור כל האמור, אנו קובעים שלא אירע לתובע כל אירוע חריג בעבודתו כשומר.
בהתייחס לאירוע השני לו טוען התובע אשר אירע לו בביתו לפני שיצא לעבודתו כשומר, הרי שמדובר באירוע שהתובע לא ציין כלל בטופס התביעה (נ/1) לנתבע ואף לא לאחר מכן במכתבים ששלח לנתבע ( נ/2 ו- נ/3). רק לאחר שקיבל ייצוג משפטי טען התובע לקשר סיבתי בין הרמת מיכל המים לאירוע הלבבי שאירע לו ביום 26.11.19.
כך גם, לאור המסמכים שהוגשו על ידי הנתבע (נ/4 ו- נ/5), הובהר כי התובע הינו עובד עצמאי שאינו עונה להגדרה הקבועה בחוק ואינו מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי. משכך, אין בסיס לטענה כי אירוע הרמת מיכל המים קרה לתובע תוך כדי ועקב העבודה, ו לפיכך יש לדחות את תביעתו.
לא נעלם מעינינו כי בטופס התביעה (נ/1) סימן התובע שהינו שכיר בלבד וכי בכתב התביעה ובתצהיר התובע אינו טוען שהוא עצמאי כי אם “מפעיל חוות גידול דגים למאכל בצמוד לביתו”. בעדותו בפנינו הודה התובע כי מעיסוקו בחוות הדגים אין לו הכנסות אלא רק הוצאות ועד עכשיו לא היו הכנסות (עמ’ 13 לפרוטוקול שורות 3-9).
אין בידינו לקבל את טענת התובע להרחבת חזית ופגיעה בזכותו הדיוני והמהותית, מאחר והטענה לאי ביטוחו של התובע כעצמאי בענף נפגעי עבודה הועלתה על ידי הנתבע במהלך חקירתו הנגדית של התובע במסגרתה אף והוצגו לתובע ולבא כוחו מסמכים לרבות מכתב אשר נשלח לתובע עוד בשנת 2009 וצילום מסך ממחלקת גל”ש של הנתבע (גבייה מלא שכירים – ש.ש.כ.) מיום 31.5.22 (נ/5) לפיו עד היום התובע מוכר כעצמאי אשר אינו עונה להגדרה. התובע עיין בו וגם בא כוחו ולא התנגד להגשת המסמכים, לא ביקש שהות לעיין בהם ולברר את פשרם ובא כוחו של התובע אף ויתר על חקירה חוזרת של התובע.
בכל מקרה, העובדה שהתובע העיד כי האירוע הלבבי, אירע בעקבות הרמת מיכל מים, במסגרת עיסוקו בחוות הדגים, מאיינת את טענתו כי נפגע בעבודתו. עובדות אלו נטענו מפי התובע ולפיכך אין בסיס לטענתו כי מדובר בהרחבת חזית וכי לא נתנה לו הזדמנות להתגונן.
נוכח האמור, ומאחר שניתנה לתובע הזדמנות להתמודד עם הטענה ולנסות להפריכה, והוא ויתר על כך, מצאנו שלא נפגעה זכותו הדיונית והמהותית של התובע וטענתו להרחבת חזית נדחית.
נבהיר כי נטל ההוכחה ביחס לטענה כי התובע היה ביום הקובע עצמאי הזכאי לגמלה מוטל על כתפי התובע (ר’ דב”ע (ארצי) 0-317/נו משה יהלום נ’ המוסד לביטוח לאומי (3.7.97 )). בענייננו התובע לא הרים נטל זה ולא טען כל טענה פוזיטיבית שבמועד התאונה היה רשום כעצמאי אצל הנתבע או לחילופין עשה את המוטל עליו על מנת להירשם כעצמאי .
בטרם נחתום את פסק הדין ולמעלה מן הצורך נעיר כי לא שוכנענו שלצורך הרמת מיכל המים נדרש מהתובע מאמץ גופני יוצא דופן אשר הינו חריג למאמץ הרגיל שלו. התובע העיד שעוסק בגידול חוות דגים מזה שנ ים ולא הוכח שמדובר במאמץ חריג שהתובע לא מורגל בו, שעה שזה עיסוקו. התובע אף תיאר בתצהירו שהרים מעט מצד אחד את המיכל (כלומר צדו האחר היה שעון על הקרקע) וכך גם תיארה הגב’ בוקרה את האירוע.
סוף דבר
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל – התביעה נדחית.
כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ט”ז אייר תשפ”ג, (07 מאי 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
אריק מאיר, עובדים
שרון שביט כפתורי, שופטת
גבריאל קינן, מעסיקים