בפני
כבוד ה שופטת פנינה נויבירט
בעניין:
המאשימה
מדינת ישראל
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
ע”י ב”כ עוה”ד מיכל אזולאי
נגד
הנאשם
עמד אבו ג’נאם (עציר)
ע”י ב”כ עוה”ד עיסא אבו אלהווא
גזר דין
רקע כללי
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בהתאם להסדר הטיעון בעבירות הבאות: במסגרת אישום מס’ 1 – בעבירה של סיוע להיזק מיוחד – עבירה לפי סעיף 453(ב)(1) בצירוף סעיפים 452, 29 ו- 31 לחוק העונשין התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין “). במסגרת אישום מס’ 2 – בעבירה של נסיון היזק מיוחד – עבירה לפי סעיף 453(ב)(1) בצירוף סעיפים 452, 25 ו- 29 לחוק העונשין . במסגרת אישום מס’ 3 – בעבירה של מעשה פזיזות ממניע גזעני – עבירה לפי סעיף 338(א)(3) בצירוף סעיפים 29 ו-144ו לחוק העונשין, וכן בעבירה של נסיון היזק בזדון ממניע גזעני – עבירה לפי סעיף 452 בצירוף סעיפים 25, 29 ו-144ו לחוק העונשין . במסגרת אישום מס’ 4 – עבירה של נסיון הצתה – עבירה לפי סעיף 448(א) רישא בצירוף סעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין, עבירה של ייצור נשק – עבירה לפי סעיף 143(ב2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, עבירה של נסיון היזק בזדון ממניע גזעני – עבירה לפי סעיף 452 בצירוף סעיפים 25, 29 ו-144ו לחוק העונשין . במסגרת אישום מס’ 5 – בעבירה של התפרעות – עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, וכן בעבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 275א לחוק העונשין . במסגרת אישום מס’ 6 – בעבירה של קשירת קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
עיקרי החלק הכללי של כתב האישום המתוקן – במועד שאינו ידוע במדויק, קשר הנאשם קשר , יחד עם מעורבים נוספים , לבצע, מתוך מניע גזעני, לאומני ואידיאולוגי, פעולות נגד כוחות הביטחון ונגד בית החושן – בית מגורים בשכונת א-טור , בו מתגוררות משפחות יהודיות.
עיקר עובדות האישום הראשון – החל מביום 13.4.21, במהלך חודש הרמדאן 2021, התרחשו בארץ, ובייחוד בירושלים, התפרעויות ותקיפות, שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודים, מתוך מניע גזעני, וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני נגד כוחות המשטרה והביטחון. ביום 2.4.21 גמלה בליבם של הנאשם, וכן של שני אחרים – החלטה לפגוע במצלמות אבטחה של מש רד המשפטים. בהמשך לכך, הגיעו הנאשם והאחרים למקום. שני האחרים יידו אבנים לעבר המצלמות, בעוד הנאשם תצפת על מנת להזהירם מפני הגעת כוחות הביטחון. במעשיו אלה סייע הנאשם לפגוע במזיד בנכס שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור.
עיקר עובדות האישום השני – בהמשך לאמור לעיל, ביום 2 4.4.21, גמלה בליבם של הנאשם, וכן ארבעה אחרים, בהם אחד מהמעורבים במקרה מושא האישום הראשון, החלטה לפגוע בעמודי מצלמות של המשטרה בשכונת א-טור בירושלים. הנאשם והאחרים הגיעו לשכונת א-טור. אחד מהמעורבים התחיל לנסר באמצעות מסור חשמלי עמוד מצלמות של המשטרה, ואילו הנאשם ושאר החבורה תצפתו על מנת להזהירו מפני הגעת כוחות הביטחון. במעשיו אלה ניסה הנאשם לפגוע בצוותא ובמזיד בנכס שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור.
עיקר עובדות האישום השלישי – בחודש ינואר 2022, במועד שאינו ידוע במדויק, לקח הנאשם מ אחר, שהיה מעורב במקרה מושא האישום השני, זיקוקים, וזאת לצורך ירי לעבר בית החושן, בשל מוצאם היהודי של תושבי הבית. הנאשם ואחר, שהיה מעורב גם במקרים מושא האישום הראשון והשני , הלכו כשהם חבושים בכובע ובמסכה לעבר בית החושן. הנאשם ירה זיקוקים לעבר בית החושן ממרחק 25 מטר. חלק מהזיקוקים פגעו בקירות הבית. האחר יידה אבנים לעבר בית החושן. כל זאת עשו הנאשם והאחר בשל מוצאם היהודי של תושבי הבית. במעשיו אלה, עשה הנאשם בצוותא מעשה באש או בחומר לקיח בדרך נמהרת, וניסה לפגוע בנכס במזיד ושלא כדין, והכל ממניע של גזענות.
עיקר עובדות האישום הרביעי – ביום 29.3.22, או בסמוך לכך, בשעת לילה, נפגש הנאשם עם ארבעה אחרים, בהם אחד מהמעורבים במקר ים מושא האישום הראשון , השני והשלישי. זאת לאחר שגמלה בליבם החלטה להשליך בקבוקי תבערה לעבר בית החושן, בשל מוצאם היהודי של תושבי הבית. לצורך כך, הצטיידה החבורה בבקבוק של ליטר וחצי בנזין, אותו סיפק הנאשם. לאחר מכן הלכו הנאשם והחבורה בסמוך לבית החושן, שם הכינו האחרים בקבוקי תבערה, ואילו הנאשם ואחד המעורבים תצפתו על בית החושן על מנת להזהיר את יתר החבורה מפני הגעת כוחות הביטחון. בהמשך, שלושת המעורבים הנוספים השליכו כל אחד בקבוק תבערה לעבר בית החושן ממרחק של כעשרים מטרים מהבניין. במעשיו אלה, ניסה הנאשם בצוותא לשלח אש במזיד בדבר לא לו, ייצר נזק בצוותא, וכן ניסה להזיק לנכס בזדון, והכל ממניע גזעני.
עיקר עובדות האישום החמישי – בתחילת חודש הרמדאן באפריל 2022, בשעת לילה, ישב הנאשם עם חמישה אחרים, בהם שלושה מהמעורבים במקרה מושא האישום הרביעי, בבית קפה איברהים שבשכונת א-טור בירושלים. לאחר שעבר ברחוב כלי רכב משטרתי (להלן: “הגי’פ המשטרתי”), קרא נאשם לחבורה לזרוק אבנים ולירות זיקוקים לעבר הג’יפ המשטרתי. החבורה עטתה רעלות פנים ויצאה החוצה. הנאשם יידה שלוש אבנים לעבר הג’יפ המשטרתי ממרחק של כעשרה מטרים. שאר החבורה יידתה אבנים וזיקוקים לעבר הגי’פ המשטרתי . במעשיו אלה השתתף הנאשם בהתפרעות וכן יידה אבנים לעבר כלי רכב משטרתי במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק, או להכשילו בכך.
עיקר עובדות האישום השישי – כחודשיים עובר לחודש הרמדאן 2022, החליטו הנאשם ואחר, שהיה מעורב במקר ים מושא האישום השני והשלישי, לרכוש זיקוקים לצורך שימוש נגד כוחות הביטחון במהלך עימותים בהר הבית ברמדאן. לצורך כך אספו הנאשם ו האחר כסף מצעירים לשם רכישת זיקוקים. הנאשם אסף סך של 1,600 ₪ הוסיף סך של 400 ₪ מכספו האישי , והעביר את הכסף לאחר, על מנת שזה ירכוש את הזיקוקים. במעשיו אלה, קשר הנאשם קשר להתפרעות, וכן לירות חפץ לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך בצוותא חדא.
לא הושגו במסגרת הסדר הטיעון הסכמות לעניין העונש.
תסקיר שירות המבחן
בתסקיר שערך שירות המבחן למבוגרים מיום 14.2.2023, כנדרש על פי דין, תוארו נסיבות חייו של הנאשם, משפחתו, יחסו אל העבירות שביצע והתמודדותו עם תנאי המעצר.
הנאשם, בן 22 ורווק, התגורר עד למעצרו בשכונת א-טור בירושלים. הנאשם סיים 8 שנות לימוד, התקשה מבחינה לימודית, הפסיק את לימודיו ויצא לעבוד. בהיותו כבן 15 החל לעבוד בשיפוצים עם בני משפחה, שבבעלותם חברה לשיפוצים. אז חבר לקבוצת שוליים בשכונה בה גר, עמה ביצע את העבירות בהן הורשע. בהמשך, עבד בעבודות מזדמנות. טרם מעצרו עבד בשטיפת רכבים בירושלים. הנאשם לא הורשע בפלילים. אך בעברו נפתחו לו תיקים פליליים בשנים 2014, 2015 ו- 2021, בעבירות לאומניות, שנסגרו מחוסר ראיות.
בתסקיר תוארה משפחת הנאשם כמשפחה בה גורמי תמיכה משמעותיים ועמדה מכבדת כלפי החוק וגורמי אכיפת החוק. אחיו הבכור של הנאשם היה מעורב בעבר בעבירות דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם, בגינן ריצה מאסר בפועל למשך שנה.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להכיר בחומרת העבירות שביצע, נוטה לצמצם ממידת אחריותו לביצוען ולהשליך את האחריות לביצוען על גורמים חיצוניים ועל שותפיו למעשה. ביחס לאישום הראשון והשני הכחיש הנאשם את ביצוע העבירות. ביחס ליתר האישומים, טען כי נגרר אחרי האנשים להם חבר וביצע העבירות על מנת להעלות את דימויו העצמי והגברי בעיניהם. הנאשם שלל כי פעל מתוך מניע אידיאולוגי או לאומני. הנאשם התכחש לבעיית האלימות עמה הוא מתמודד ושלל הצורך בהשתלבות בטיפול.
הנאשם ביטא מצוקה וקושי רגשי להתמודד עם תנאי מעצרו. שירות המבחן התרשם, כי מעצרו היווה גורם משמעותי ומרתיע עבורו.
שירות המבחן מנה בעניינו של הנאשם את גורמי הסיכון הבאים: חומרת העבירות, נסיבות ביצוען והישנותן, קשייו של הנאשם להכיר בחומרת ביצוע העבירות ונטייתו לצמצם ממידת אחריותו לביצוען , וכן להשליך האחריות לביצוען על גורמים אחרים, התחברות הנאשם עם חבורות בשכונת מגוריו בעלות אידאולוגיה לאומנית ונטייתו למרוד בהוריו ולא לקבל סמכות . עוד עמד שירות המבחן על יכולת נמוכה של הסתגלות ויציבות במסגרות לימודים ותעסוקה, ועל מאפייני אישיות בעייתיים, הכוללים כוחות ובשלות נמוכים, קשיים בקבלת סמכות וגבולות, תלות רגשית באחרים וקושי להבחין בין צרכיו לבין צרכיהם, דימוי עצמי נמוך, צורך בהעלאת דימוי עצמי וגברי בעיני סביבתו, קושי בוויסות רגשי, התנהגות אימפולסיבית ואי הכרה בצורך בהשתלבות בטיפול. שירות המבחן מנה את גורמי הסיכוי הבאים: גילו הצעיר של הנאשם והיעדר הרשעה בעבר בפלילים, מעצרו היווה גורם משמעותי ומרתיע עבורו, עמדתם המכבדת של הוריו כלפי גורמי אכיפת החוק והממסד ורצונם לסייע בשיקומו של הנאשם. במכלול השיקולים, העריך שירות המבחן כי רמת הסיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד גבוהה. שירות המבחן המליץ על עונש מוחשי ומציב גבול.
ראיות לעונש
המאשימה לא הגיש ה ראיות לעונש.
מטעם הנאשם העיד אביו, מר מחמוד אבו ג’נאם. האב ביטא התנגדות למעשי הנאשם, הבהיר כי משפחתו אוהבת לחיות בשלום עם יהודים ונוצרים, עמד על הבעייתיות שבשכונת מגוריה של המשפחה, ועל השפעותיה על הנאשם. בנוסף, העידה אמו של הנאשם, הגב’ אמל אבו ג’נאם . אמו של הנאשם הביעה הסתייגותה ממעשי הנאשם. עמדה על קשייו של הנאשם שלא התמיד בלימודיו ובמסגרות תעסוקתיות, על השלכותיהם על מצבו הרגשי, ועל היגררותו אחר חבריו. הוריו של הנאשם ביטאו התרשמותם מחרטת הנאשם על מעשיו.
עיקר טיעוני ב”כ הצדדים
ב”כ המאשימה עמדה על אופי האישומים בהם הורשע הנאשם, שעניינם פעולות נגד כוחות הביטחון ונגד תושבי בית החושן. היא טענה כי יש לראות את מכלול האירועים ככאלו שאירעו בתקופת מבצע שומר החומות, שאמנם החל ביום 10.5.21, אך ההתפרעויות האלימות בירושלים החלו קודם לכן, בתקופת הרמדאן, והן שגררו התפרעויות ברחבי הארץ, וגרמו להבערת השטח. ב”כ המאשימה ביקשה כי בית המשפט ייתן דגש לתקופה הרגישה שבמהלכה בוצעו העבירות מושא האישומים הראשון והשני, וכן לכך שמדובר באישומים שבוצעו בצוותא, עם אחרים, מתוך מניע לאומני אידיאולוגי מובהק. היא גם עמדה על השלכות הפגיעה במצלמות, שנועדו בין היתר לתעד אירועי אלימות. לעניין האישום 3, עמדה ב”כ המאשימה על כך שהזיקוקים שירה הנאשם פגעו בבית החושן בקירות הבית, וכן על כך שהמעורב הנוסף יידה באותו אירוע אבנים לעבר הבית. היא הרחיבה אודות פוטנציאל הנזק הגבוה במקרה זה.
באשר לאישום 4 – טענה ב”כ המאשימה ל הסלמה של פגיעה בתושבי בית החושן. ב”כ המאשימה הבהירה כי האישום הרביעי הוא החמור ביותר המיוחס לנאשם. היא עמדה על כך שהאירוע תוכנן היטב על ידי החבורה שהתכנסה בצוותא לשם כך, כאשר המניע היחיד למעשי החבורה הוא היות תושבי הבית ממוצא יהודי. ב”כ המאשימה ציינה כי התכנון בא לידי ביטוי בחבירה ובהצטיידות בבקבוק של ליטר וחצי בנזין, אותו סיפק הנאשם. היא הבהירה, כי גם לו לא היו מיודים בקבוקי תבערה לעבר בית החושן, הרי שעצם אספקת הבנזין והכנת בקבוקי התבערה עולה כדי עבירה של ייצור נשק, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 9.16 – מדיניות הענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה (להלן: “הנחיית פרקליט המדינה”). ב”כ המאשימה ציינה, כי על אף שהנאשם לא יידה בפועל בקבוקי תבערה, כי אם תצפת, הרי שמדובר באירוע שבוצע בצוותא, כאשר כל המעורבים הובילו לקרות האירוע ולגרימת העבירות. ב”כ המאשימה עמדה על השלכותיה של התקיפה על תושבי בית החושן – משפחות עם ילדים, שביתן נתון תדיר ליידוי אבנים, ירי זיקוקים ובקבוקי תבערה . היא הבהירה, כי אמנם במסגרת כתב אישום זה לא פורטה תמונת הנזק. היא הפנתה לכתב אישום שהוגש בעניינו של מעורב אחר, שמעורבותו במקרה מושא האישום הרביעי דומה למעורבות הנאשם בו. באותו כתב אישום פורטה תמונת הנזק. ב”כ המאשימה טענה, כי בעניין זה זכה הנאשם “מן ההפקר”, שכן במועד הגשת כתב האישום בעניינו לא היתה תמונת הנזק ידועה עדיין, וכי בשל טעות לא נחקר הנאשם בעניין תמונת הנזק ולא יוחס לו הנזק. ב”כ המאשימה טענה, כי המאשימה נושאת בהשלכות תקלה זו, והפחיתה את המתחם לה היא טוענת בעטיה.
בעניין האישום החמישי, ביקשה ב”כ המאשימה כי יינתן דגש לכך שמדובר באירוע שהתרחש בתקופת הרמדאן, לחלקו המרכזי של הנאשם באירוע , שאירע ביוזמתו, וכן לפוטנציאל הנזק. בעניין האישום השישי, טענה ב”כ המאשימה, כי אמנם מדובר בקשירת קשר לפשע שלא יצא לפועל, מחמת מעצרו של הנאשם. אך למעשה מדובר היה בתכנון לרכישת זיקוקים לצורך שימוש נגד כוחות הביטחון בהר הבית, מקום רגיש ונפיץ ביותר.
ב”כ המאשימה פירטה את הערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשי הנאשם – הגנה על שלום הציבור, שמירה על הסדר הציבורי, הגנה על שלמות הגוף ושמירת החיים, שמירת שלמות גופם וביטחונם של כוחות הביטחון. כמו כן ציינה ב”כ המאשימה, כי מדובר בשישה אירועים שהתרחשו במשך שנה אחת בלבד. היא טענה כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מהאישומים, שכן מדובר באירועים שונים כלפי גורמים שונים, בדרכי פעולה שונות, כדלקמן: באישום מס’ 1 – בין 2 חודשים עד 5 חודשים , שיכול שירוצו בעבודות שירות. באישום מס’ 2 – בין 5 חודשי מאסר בפועל ל- 10 חודשי מאסר בפועל. באישום מס’ 3 – בין 12 חודשי מאסר בפועל ל- 24 חודשי מאסר בפועל. באישום מס’ 4 – בין שלוש שנים וחצי ל- שבע שנים ( בשים לב להנחיית פרקליט המדינה). באישום מס’ 5 – בין 5 חודשי מאסר בפועל ל- 12 חודשי מאסר בפועל. באישום מס’ 6 – בין 5 חודשי מאסר בפועל עד 10 חודשי מאסר בפועל.
ב”כ המאשימה עמדה על גילו הצעיר של הנאשם, ועל היותו נעדר עבר פלילי. אך בשל ריבוי האירועים בהם הורשע, טענה כי אין לומר כי מדובר במעידה חד פעמית. עוד ציינה ב”כ המאשימה, כי הנאשם הודה במעשים וחסך בזמן שיפוטי. ברם כעולה מהתסקיר, הנאשם לא קיבל אחריות על מעשיו, הכחיש את ביצוע חלק מהעבירות, והשליך האחריות למעשים על גורמים חיצוניים, בהם שותפיו ולמעשה. היא עמדה על כך ששירות המבחן העריך את רמת הסיכון של הנאשם כגבוהה, והמליץ על עונש מוחשי ומציב גבולות.
על רקע האמור, טענה ב”כ המאשימה, כי יש למקם הנאשם מעט מתחת לאמצע המתחם, ותוך חפיפה מסויימת בין העונשים שהתבקשו במסגרת האישומים השונים . היא עתרה לעונש כולל של 6 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי , קנס ופיצוי ליושבי בית החושן ביחס לאישום השלישי.
ב”כ הנאשם דחה את טענות ב”כ המאשימה כי אירועי כתב האישום נוגעים למבצע שומר החומות. הוא טען כי מבצע שומר החומות אינו קשור למעשי הנאשם, וכי לא בכדי שמבצע שומר החומות נפקד מכתב האישום. ב”כ הנאשם טען, כי אין די בכך שחלק מהאירועים התרחשו בתקופת הרמדאן.
עוד טען ב”כ הנאשם, כי המאשימה הפנתה למתחמי ענישה הנסמכים על פסיקות בתי משפט במחוז שונה, בנסיבות שונות וביחס לאירועים חמורים יותר.
ב”כ הנאשם טען, כי יש לראות במכלול המעשים מושא כתב האישום משום אירוע אחד, בשים לב לכך שהמקרים התרחשו באותה התקופה, כי קיימים ביניהם “זהות מסוימת” וקשר הדוק.
ב”כ הנאשם עמד על כך שהנאשם נעדר עבר פלילי או ביטחוני וכי זו הסתבכותו הראשונה עם החוק. הוא ציין, כי חלקו של הנאשם מינורי ביחס לחלקם של יתר חברי החבורה, כי הנאשם נמצא ” במעגל החיצוני” של כלל העבירות , וכי לא נטל חלק מהותי בביצוע העבירות. מרבית האישומים מתייחסים לעבירות נסיון או סיוע. באישומים מס’ 1 ו 2 חלקו של הנאשם הסתכם בתצפות , ולא נגרם נזק בשל המקרה באישום מס’ 1. באישום מס’ 3 – הנאשם ירה זיקוקים ממרחק גדול, כך שפוטנציאל הפגיעה אפסי. באישום מס’ 4 , החמור מבין האישומים, הסתכם חלקו של הנאשם בהבאת הדלק, מבלי לקחת חלק פעיל במעשה, ומבלי להכין את בקבוקי התבערה. באישום מס’ 5 – מדובר ביידוי אבנים ממרחק גדול . אישום מס’ 6 נסוב על רכיש ת הזיקוקים בלבד, מבלי שהנאשם היה מעורב בביצוע ממשי של האירועים.
ב”כ הנאשם הבהיר, כי הנאשם לא יזם ולא חילק הוראות, כי אם תצפת עבור אחרים בלבד, בשל בעיות בדימוי עצמי, רגשי נחיתות והתנהגות ילדותית, כמפורט בתסקיר שירות המבחן. עוד הבהיר, כי הנאשם לא פעל כחלק מארגון חבלני או השתייכות לקבוצה מסויימת, וכי מדובר בילד מוזנח עם חוסר יכולת לקיים קשרים. כמו כן עמד ב”כ הנאשם על כך שלא נגרם נזק בשל האירועים.
ב”כ הנאשם עמד על הרקע של הנאשם, היותו בן למשפחה ברוכת ילדים, בה ההורים שומרי חוק ונעדרי עבר פלילי. הנאשם לא הצליח להתמיד בלימודיו ובמסגרת תעסוקתית. בשל הזנחה והיעדר תעסוקה בחר לחבור לאנשים הלא נכונים, המצויים בשכונת מגוריו, אשר על אתגריה הרחיב. ב”כ הנאשם הפנה למאפייני הנאשם, כפי שפורטו בתסקיר, כמו גם להתרשמות שירות המבחן שמעצרו היווה עבורו גורם משמעותי ומרתיע.
עוד ציין ב”כ הנאשם את גילו הצעיר של הנאשם, וכן ציין כי הנאשם הפנים את חומרת המעשה, לקח אחריות על מעשיו והורתע על ידי מעצרו .
ב”כ הנאשם טען, כי מתחמי הענישה להם טענה המאשימה גבוהים משמעותית מהראוי. הוא טען למתחמי עונש, כדלקמן: באישום מס’ 1 ומס’ 2 – בין מאסר על תנאי עד למאסר של שלושה חודשים שיכול שירוצו בעבודות שירות. באישום מס’ 4 – בין 5 חודשים עד 12 חודשי מאסר בפועל . מעבר לכך, טען ב”כ הנאשם כי המתחם להתפרעות ויידוי אבנים נע בין 3 חודשים לשבעה חודשים שיכול שירוצו בעבודות שירות, וכי עבירות קשירת קשר הן עבירות ברירת קנס, וכי הדברים נכונים אף במקרה דנן, בעניין קשירת קשר לביצוע פשע, שכן הקשר לא הושלם. על רקע האמור, עתר ב”כ הנאשם למתחם עונש כולל שבין 16 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ולמיקום הנאשם ברף התחתון של המתחם .
דברו האחרון של הנאשם
הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר (פרוטוקול מיום 21.3.23 עמ’ 20, שורה 2) :
“אני מצטער מאוד, אני בן אדם לא יציב, ואני מתחרט על המעשים.
קביעת מתחם העונש ההולם
בהתאם להוראות סעיף 40ג יחד עם סעיף 40יג לחוק העונשין, בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל “אירוע” שבגינו הורשע הנאשם, ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.
כתב האישום שלפניי אוחז, כאמור, שישה אישומים. ב”כ המאשימה עתרה לקביעה כי מדובר בשישה “אירועים”, כמשמעות המונח “אירוע” בהוראות סעיף 40יג לחוק העונשין. זאת מאחר שמדובר באירועים שונים כלפי גורמים שונים ובדרכי פעולה שונות. מנגד, טען ב”כ הנאשם, כי יש לראות במכלול המעשים מושא כתב האישום משום אירוע אחד, בשים לב לכך שהמקרים התרחשו באותה התקופה, ונוכח קיומו של “קשר הדוק” בין המקרים, כדבריו.
הגדרת “אירוע” נקבעת על פי מבחן ה”קשר ההדוק”, המתמקד בשאלה האם מדובר בעבירות שהיוו חלק מתכנית עבריינית אחת או חלק ממהלך עברייני אחד, והאם העבירות בוצעו, בין השאר, ב”סמיכות זמנים” (ר’ דעת הרוב בע”פ 4910/13 ג’אבר נ’ מדינת ישראל ( פורסם במאגרים 29.10.2014) והפסיקה מאוחרת שאמצה את האמור בו).
מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי העבירות בוצעו בסמיכות זמנים, כאשר כל ששת המקרים מושא האישומים השונים התרחשו במהלך שנה אח ת, וכשבמרבית האירועים מעורבים מי מבין חברי אותה החבורה. עם זאת אופי המעשים ודפוסי הפעולה שונים בחלק מהאישומים. בהתאם, יש לראות באישום הראשון ובאישום השני משום אירוע אחד, בהתחשב בסמיכות הזמנים (פחות משבועיים בין מקרה למקרה), תכלית המעשים ( פגיעה במצלמות אבטחה של משרד המשפטים או בעמודי מצלמות של המשטרה), זהות המעורבים ומעורבותו של הנאשם בכל אחד מהמקרים – כמתצפת. יש לראות באישום השלישי ובאישום הרביעי משום אירוע אחד, בהתחשב בסמיכות הזמנים (כחודשיים בין מקרה למקרה), תכלית המעשים (פגיעה בבית החושן), זהות המעורבים ודפוסי הפעולה הדומים. כמו כן יש לראות באישום החמישי ובאישום השישי משום אירוע אחד, בהתחשב בסמיכות הזמנים (כחודשיים בין מקרה למקרה) ואופי המעשים.
קביעת מתחם העונש ההולם לכל אירוע תיעשה בהתאם לעיקרון המנחה בענישה – הוא עקרון ההלימה – תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות המפורטות בהוראות סעיף 40ט לחוק העונשין.
מעשיו של הנאשם הציבו סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ופגעו בערכים החברתיים של הגנה על שלום הפרט ובטחונו, הגנה על שלמות הגוף, וכן של הגנה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק. מעשים אלה זרו תחושת חוסר ביטחון, אימה ופחד בקרב הציבור. במקרה דנן, מדובר בפגיעה מתמשכת בערכים המוגנים, המצויה ברף הגבוה.
חומרה יתירה יש לייחס לעבירות כאשר ביסודן מניע גזעני, לאומני ואידיאולוגי. מעשים שכאלה מחייבים, ככלל, דחייתם של שיקולי ענישה אחרים, בהם נסיבות אישיות ושיקולי שיקום, מפ ני הצורך בהרתעת היחיד והרבים ובהגנה על הציבור (ע”פ 901/22 מדינת ישראל נ’ מוחמד אסווד, פסקה 8 (פורסם במאגרים 24.02.2022), להלן: “עניין אסווד”); ע”פ 1116/21 דיאאלדין בדר נ’ מדינת ישראל , בפסקה 11 (פורסם במאגרים 30.06.2021); ע”פ 3793/18 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם במאגרים 03.05.2020 )).
ככל שהדברים נוגעים לאישומים השלישי, הרביעי והשישי – בשורה של פסקי דין עמדו בתי המשפט על הסכנה הגלומה בייצור בקבוקי תבערה וכן בשימוש בבקבוקי תבערה ובירי זיקוקים, ועל ההכרח בהחמרת הענישה בנוגע לעבירות אלה, בפרט כאשר הייצור והשימוש בבקבוקי תבערה נעשה על רקע גזעני ולאומני כאמור ( ע”פ 292/22 מדינת ישראל נ’ מוחמד חליל (פורסם במאגרים 29.05.2022) ; בש”פ 5688/12 עודה ע. אלהדי נ’ מדינת ישראל ( פורסם במאגרים 08.08.2012) . על רקע האמור, ניכרת מגמת ענישה הולכת ומחמירה בגין עבירות אלה (ע”פ 3511/17 מדינת ישראל נ’ עומר אבו ריא (פורסם במאגרים 17.09.2017 , להלן: “עניין אבו ריא”)); ע”פ 5300/16 מדינת ישראל נ’ נגאר (פורסם במאגרים 8.01.17)).
אף ראוי לעמוד על חומרתה של עבירת ההצתה, בהתחשב בזמינות האמצעים להצתת אש, בקלות פעולת ההצתה, ומנגד – בפוטנציאל ההרסני הטמון בהצתה, כמו גם נוכח המסר העברייני האלים העולה מביצועה של עבירה זו – זריית אימה ופחד, ופגיעה בתחושת הביטחון האישי של הציבור ( ע”פ 4311/12 מילאד סורי נ’ מדינת ישראל (פורסם במאגרים 08.11.2012) ; ת”פ (מחוזי נצ’) 31994-10-12 מדינת ישראל נ’ מהראן עיסא (פורסם במאגרים 25.04.2013) ; ע”פ 5074/10 מואמן מרדאווי נ’ מדינת ישראל ( פורסם במאגרים 19.09.2012) ). חומרה יתירה יש לייחס לניסיון הצתה המבוצע על רקע לאומני – אידיאולוגי, באמצעות בקבוקי תבערה, שכן מעשים אלה שקולים לשימוש בנשק חם ( עניין אבו ריא, בפסקה 10; ע”פ 6861/16 פלוני נ’ מדינת ישראל, בפסקה 6 ( פורסם במאגרים 15.02.2017) ; ע”פ 1414/15 מדינת ישראל נ’ אלון אבוש פדר ( פורסם במאגרים 15.04.2015) ). אמנם במקרה שלפני עסקינן בנסיון הצתה ולא בהצתה בפועל, אך הסיכון טמון גם במעשה זה.
מעבר לכך, ככל שהדברים נוגעים לאישום החמישי ולאישום השישי – יש לעמוד על חומרת עבירות של התפרעויות המונים, בהן היה מעורב הנאשם. ביחס להתפרעויות אלה, ובפרט בשל החשש מפוטנציאל סחיפת המון רב ויציאתן מכלל שליטה, נקבע בהלכה פסוקה, כי יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ומרסנת (עניין אסווד, בפסקה 8; ע”פ 3982/22 מדינת ישראל נ’ מוחמד חג’וג’ ( פורסם במאגרים 27.10.2022) ).
בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב לא רק בחומרת העבירות כשלעצמן, אלא גם בחומרת הנסיבות שבהן בוצעו. במקרה שלפני, מתקיימות מספר נסיבות חומרה מצטברות בביצוע העבירות. הנאשם הורשע בריבוי מקרים, שבוצעו על פני תקופה קצרה יחסית, בצוותא עם אחרים. אבחן את הנסיבות לחומרא ולקולא בכ”א מהאישומים:
באישום הראשון ובאישום השני – פעל הנאשם עם אחרים לפגיעה ב מצלמות שנועדו לשמור על בטחון הציבור, בשני מקרים שונים ובסמיכות זמנים. זאת בעיתוי רגיש במיוחד, במהלך חודש הרמדאן 2021, בתקופה בה התרחשו בארץ, ובייחוד בירושלים, הפרות סדר משמעותיות, שכללו התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני נגד כוחות המשטרה והביטחון. לקולא, יש להתחשב בהיקף מעורבותו של הנאשם בשני מקרים אלה, כמתצפת , ולא כמי שלקח חלק פעיל בעצם מעשה הפגיעה .
באישום השלישי ובאישום הרביעי – הנאשם היה מעורב, ביחד עם אחרים, בפגיעה שיטתית בתושבי בית החושן – משפחות יהודיות, בשני מקרים שונים ובסמיכות זמנים. הנאשם לקח חלק בתכנון המעשים ונערך להם מראש. באישום השלישי, יזם הנאשם את זריקת הזיקוקים, לקחם מאחר והלך, ביחד עם מעורב נוסף, לבית החושן – כשהשניים חבושים בכובע ובמסכה. באישום הרביעי, סיפק הנאשם את הבנזין לשם הכנת בקבוקי התבערה בידי האחרים , על מנת שאלו ייודו אל עבר בית החושן.
ירי הזיקוקים של הנאשם אל עבר בית החושן במקרה מושא האישום השלישי גרם לפגיעה בקירות הבית. על אף היעדר ראיות לנזקים נוספים, ניתן לשער את השלכותיו של יידוי תדיר של זיקוקים ובקבוקי תבערה על נפשם של בני בית המגורים – משפחות על ילדיהן . מעבר לכך, ראוי לעמוד על פוטנציאל הנזק העצום שעשוי היה להיגרם בכל אחד מהמקרים.
באישום החמישי – הנאשם לקח חלק, ביחד עם אחרים, במעשה התפרעות, כאשר הוא היה הגורם היוזם והמבצע של המעשה. הנאשם הוא שקרא לחבורה לזרוק אבנים ולירות זיקוקים אל עבר הג’יפ המשטרתי, והוא שיידה אבנים אל עבר הג’יפ בפועל. כן יש ליתן הדעת לעיתוי ביצוע העבירות, בתחילת חודש הרמדאן 2022, במועד רגיש וטעון, ולפוטנציאל הנזק הגדול הטמון במעשים.
באישום השישי – הנאשם קשר קשר, ביחד עם אחרים, לביצוע פשע. הנאשם היה מעורב ביוזמה לרכישת הזיקוקים ובאיסוף הכספים לשם כך, ואף תרם מכספו האישי לתכלית זו. אמנם זריקת הזיקוקים לא יצאה אל הפועל, מחמת מעצרו של הנאשם. אך מדובר היה בתכנון ובהיערכות לירי זיקוקים לעבר כוחות הביטחון במקום רגיש במיוחד – הר הבית .
אשר למדיניות הענישה הנהוגה, ב”כ הצדדים הגישו אסופת פסיקה בעלת מנעד רחב של עונשים, כל מקרה ונסיבותיו המיוחדות.
ב”כ המאשימה הפנתה לפסקי הדין הבאים:
ת”פ (שלום חי’) 30979-05-21 מדינת ישראל נ’ וארד מנצור (פורסם במאגרים 08.08.2022) – הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של ניסיון להיזק בזדון , לפי סעיפים 452, 25 לחוק העונשין; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274 (1), (2), 25, 29 לחוק העונשין; והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין. במהלך מבצע “שומר החומות”, התקהלו עשרות סמוך לתחנת המשטרה בשפרעם, הציתו פחי אשפה בסמוך לתחנת המשטרה, והבעירו חפצים, באמצעותם חסמו ציר תנועה. בנוסף, יידו המשתתפים בהתקהלות בקבוקי תבערה, חפצים ואבנים, וירו זיקוקים לעבר מבנה תחנת המשטרה, ולעבר שוטרים וניידות משטרה, אחד מבקבוקי התבערה הצית דליקה בחצר תחנת המשטרה. נגזר על הנאשם עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
ת”פ 9143-06-21 מדינת ישראל נ’ מועתז בלאה ואח’ (מיום 3.11.2022) – הנאשם הורשע בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, ומעשי פזיזות ורשלנות בצוותא. הנאשם ואחרים התקהלו בזמן מבצע “שומר החומות” בכניסה לעיר העתיקה בעכו, שחלקם רעולי פנים, חסמו כבישים, ירו זיקוקים ויידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר שוטרים וניידות משטרה, הנאשם ירה זיקוקים לעבר שוטרים ממרחק של עשרות מטרים כשהוא עוטה מסכה ובעת שאחרים יידו עליהם אבנים. על הנאשם נגזר עונש מאסר של 13 חודשים בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
ע”פ 9821/16 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם במאגרים 30.11.2017) – המערער ים הורשעו על יסוד הודאתם בשורה של הפרות סדר. המערערים, יחד עם אחרים, התארגנו בחוליה אשר שמה לה למטרה לבצע הפרות סדר, להשליך בקבוקי תבערה וליידות אבנים לעבר תושבים יהודים וכוחות ביטחון בעיר העתיקה בירושלים. בשורה של אירועים, שהתרחשו בסמיכות זמנים, ה יו המערערים מעורבים ברמות מעורבות שונות, ובשני מקרים שונים, בהכנת בקבוקי תבערה ויידויים אל עבר בית יהודים, וכן ביידוי אבנים וזיקוקים אל עבר בית יהודים וכוחות הביטחון (בחלק מהמקרים כחלק מהתפרעות, ובחלקם במתחם הר הבית). בית המשפט המחוזי גזר על אחד המערערים, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, נדון ל-5 שנות מאסר בפועל. המערערים הנוספים נדונו ל -6.5 שנות מאסר בפועל ול- 7 שנות מאסר בפועל. בנוסף הושתו על המערערים עונשי מאסר על תנאי. בית המשפט העליון הפחית את עונשו של המערער הקטין ל- 4 שנות מאסר בפועל, ולא התערב בעונשים הנוספים.
עפ”ג (מחוזי חי’) 26998-04-22 מדינת ישראל נ’ מיאתב אבו היג’א (פורסם במאגרים 09.05.2022) – המשיב הורשע על יסוד הודאתו בעבירות התפרעות על פי סעיף 152 לחוק העונשין; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) ו-(2) וסעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין; היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. המשיב נטל חלק בהתפרעות בטמרה, יידה אבנים בצוותא עם מתפרעים אחרים לעבר שוטרים וניידת ממרחק קצר, כשהוא רעול-פנים. המשיב התפרע והתנגד למעצר. בית משפט השלום הטיל על המשיב עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של המשיב וגזר עליו 16 חודשי מאסר בפועל, מבלי להתערב ביתר רכיבי העונש.
עפ”ג (מחוזי חי’) 21997-03-22 מדינת ישראל נ’ זכרייה מאדי (פורסם במאגרים 14.07.2022) – המשיב הורשע בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, עבירת הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 275א וסעיף 29 לחוק העונשין; עבירת היזק ממניע גזעני לפי סעיפים 452, 144ו ו 29 לחוק העונשין ועבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק. במהלך מבצע “שומר חומות” נטל המשיב חלק בהתפרעות בעיר עכו, ויידה אבנים לעבר שוטרים יחד עם אחרים. סמוך לאחר מכן הגיע למחסן ביודעו כי הוא בבעלות יהודי, ויחד עם אחרים הוציאו שקי תבלינים, שפכו את תכולתם, שברו חפצים והציתו את המחסן, שנשרף כליל. בית משפט השלום גזר על המשיב עונש של 14 חודשים בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו וגזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל. עונש המאסר על תנאי נותר על כנו.
ענ”פ 43700-03-22 מדינת ישראל נ’ פלוני (8.12.2022) – המשיב, קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר הנסיבות מחמירות לפי סעיפים 275 א ו 29 לחוק העונשין והחזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל”ג – 1973 (להלן: “פקודת הסמים”). בתקופת מבצע “שומר החומות”, הגיע המשיב לאחד ממוקדי ההתפרעויות בעיר עכו, ויידה אבנים לעבר שוטרים ממרחק 50 מטר לערך. בית משפט השלום גזר על המשיב 4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של התפרעות או הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות; 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים; התחייבות כספית וקנס. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש והוסיף 12 חודשי מאסר על תנאי ליתר העונשים שנגזרו בבית משפט קמא.
ת”פ 30891-06-21 מדינת ישראל נ’ קיים (19.10.2022) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של מעשה טרור של הצתה לפי סעיף 448(א) סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור; נשיאת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין והתפרעות שסופה נזק לפי סעיף 157 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין. בזמן מבצע “שומר החומות” נאספו רבים סמוך לתחנת המשטרה, בכפר עוזייר, לילה אחר לילה, הציתו את תחנת המשטרה, ירו זיקוקים, השליכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר התחנה ולעבר שוטרים שנכחו במקום ושרפו צמיגים סמוך לדלת תחנת המשטרה. כתוצאה ממעשי המתפרעים עלתה באש נקודת המשטרה ונשרפה כליל. הנאשם נטל חלק בהתפרעות, ירה זיקוקים ויידה בקבוקי תבערה. על הנאשם נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
עפ”ג (מחוזי י-ם) 3148-02-16 מדינת ישראל נ’ רמזי געבה (פורסם במאגרים 24.02.2016) – המשיב הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות לפי סעיפים 274(2) ו-152 לחוק העונשין. המשיב השתתף בהתפרעות במהלך ראש השנה במסגרתה התבצרו מתפרעים על הר הבית, יידו אבנים וברזלים בשוטרים. אחד השוטרים נפצע. המשיב יידה אבנים לעבר כוחות המשטרה, כשהוא רעול פנים. בית משפט השלום גזר על המשיב עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש וגזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנ ם.
ת”פ (מחוזי י-ם) 31216-01-22 מדינת ישראל נ’ נגאר (פורסם במאגרים 19.10.2022) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין , פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1), 274(2), 274(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין ו ייצור נשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין . במהלך מבצע “שומר חומות” הצטרף הנאשם להתפרעות במחנה הפליטים שועפט, יידה אבנים אל עבר כוחות הביטחון וירה לעברם זיקוקים. מספר ימים לאחר מכן, ייצרו הנאשם ואחרים בקבוקי תבערה ובהמשך יידו אותם לעבר כוחות הביטחון בכניסה למחנה . הנאשם הורשע בעבר התפרעות וניסיון תקיפת שוטר. על הנאשם נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
ב”כ הנאשם הפנה לפסקי הדין הבאים:
ת”פ (מחוזי י-ם) 49353-07-21 מדינת ישראל נ’ עומר גית (פורסם במאגרים 17.11.2022) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, מעשה פזיזות ורשלנות בצוותא, לפי סעיף 338(א)(3) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ו-335(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 275א לחוק העונשין, וכן ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1), (2) ו-(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. הנאשם השתתף בשורה של אירועי הפרות סדר, בהתפרעויות יחד עם אחרים, לרבות חסימת כביש, הצתת צמיגים, יידוי אבנים זיקוקים ובקבוקי תבערה אל עבר כוחות הביטחון ובתי יהודים . נגזר על הנאשם עונש של 32 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי.
ת”פ (מחוזי י-ם) 1909-02-18 מדינת ישראל נ’ דוויאת (פורסם במאגרים 03.10.2018) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, ייצור נשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, ניסיון הצתה לפי סעיף 448(א) סיפא בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, וכן הסתה לטרור לפי סעיפים 24(ב)(1), 24(ב)(2) ו 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור. הנאשם לקח חלק בשני מקרים של התפרעויות יחד עם אחרים, בהן ייודו אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. מעבר לכך, הנאשם פרסם דברי שבח למחבלים בחשבונו ברשת החברתית “Facebook”, ביטא גילויי הזדהות עם ארגוני טרור וקרא קריאות הסתה. על הנאשם נגזר עונש של 1 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
ת”פ (מחוזי י-ם) 36995-02-19 מדינת ישראל נ’ עטיה (1.3.2020) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של הסתה לטרור לפי סעיף 24ב(2) לחוק המאבק בטרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור , הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 275א בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין , ניסיון הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 275א בצירוף סעיפים 25 ו- 29 לחוק העונשין , התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין , ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1),(2),(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין וניסיון הצתה לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. במספר הזדמנויות פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות כלפי מעשי אלימות וטרור וכלפי עושיהם, וכן דברי שבח אהדה ותמיכה בארגון החמאס. בנוסף, הנאשם השתתף בהתפרעויות בשכונת עיסוויה, במספר הזדמנויות שונות, בחלקן יידה אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. נגזר על הנאשם עונש של 31 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
ת”פ 58496-09-20 מדינת ישראל פלוני (20.1.2022) – הנאשמים, בהם קטינים, הורשעו על יסוד הודאתם בעבירות של ניסיון הצתת נכס המשמש את הציבור לפי סעיף 448(א) סיפא בצירוף סעי פים 25 ו- 29 לחוק העונשין, יידוי או ירי אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה לפי סעיף 332א(א) לחוק העונשין , מעשה פזיזות ורשלנות שנעברה בצוותא לפי סעיף 338(א)(3) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות שנעברה בצוותא, לפי סעיף 275א בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. נאשם 2 הורשע גם בעבירת ייצור נשק, לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 144(ג)(3) לחוק העונשין . במספר הזדמנויות השליכו הנאשמים בקבוקי תבערה וירו זיקוקים לעבר המנהל הקהילתי בשכונת א טורו. כתוצאה ממעשיהם הוצת חלון המנהל הקהילתי, נוצרו סימני פיח על קירות הבניין, נפגע אדם הגר בסמוך למנהל הקהילתי ברגלו, נופצה שימשת מכונית ושוטרת מג”ב נחבלה בסנטרה במהלך מרדף אחרי הנאשמים. בנוסף, ירו חלק מהנאשמים זיקוקים אל עבר רכבים משטרתיים. בנוסף, במהלך מהומות שפרצו בשל הכוונה להציב מכשירי מגנומטר בכניסה להר הבית, הצטרפו אחד הנאשמים ואחר להתפרעויות. כשהחלו כוחות הביטחון להשתמש באמצעים לפיזור המהומות, זרק ה נאשם את בקבוק התבערה על הרצפה וברח ואילו חברו שעמד ליידות בקבוק תבערה נורה ונהרג. נגזרו על הנאשמים עונשי מאסר בפועל שבין 30 חודשים ל- 44 חודשים, וכן מאסר על תנאי.
בנוסף, אפנה לפסקי הדין הבאים:
ע”פ 1465/20 מדינת ישראל נ’ פלוני (פורסם במאגרים 19.03.2020) – ה נאשמים, קטינים בעת ביצוע העבירות, הורשעו על יסוד הודאתם בבית משפט קמא בעבירות של פעולה בנשק למטרות טרור לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, הצתה לפי סעיף 448א סיפא לחוק העונשין ומעשה טרור של חבלה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור. הנאשמים גיבשו תכנית לפיה אחד ה נאשמים השליך לעבר תחנת המשטרה בהר הבית בקבוק תבערה, שהתלקח בפתח התחנה, וכן השליך זיקוק אל שוטרים ששהו במקום. כתוצאה ממעשיהם פרצה שריפה שפגעה בעמדת ה”יומן” בתחנה ובציוד שהיה בה ושוטרים שאפו עשן. בית המשפט המחוזי השית על הנאשמים עונש בן 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט העליון החמיר את עונשם לעונש של 32 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.
ת”פ 14323-03-22 מדינת ישראל נ’ פלוני (7.12.2022) – הנאשם, קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות הצתה על פי סעיף 448 לחוק העונשין; היזק בזדון ממניע גזעני על פי סעיף 452 וסעיף 144ו לחוק העונשין; נסיון תקיפה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני על פי סעיף 379 בנסיבות סעיף 382(א) בצירוף סעיף 25 וסעיף 144ו בנסיבות סעיף 144א לחוק העונשין ונסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1), (2) ו(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. הנאשם ואחרים יידו בקבוקי תבערה אל עבר תושב יהודי הגר בשכונת ם. הבית נשרף כליל. במקרה נוסף במהלך עימותים בין יהודי וערבים ירה הנאשם יחד עם אחרים זיקוקים על כוחות הביטחון והיהודים שנכחו במקום, מתוך מניע גזעני. על הנאשם נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.
ע”פ 6245/22 מדינת ישראל נ’ פלוני (פורסם במאגרים 08.11.2022) – המשיב, קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע על יסוד הודאתו, בעבירות של מעשה טרור של נסיון הצתה על פי סעיף 448(א) סיפא לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור ובעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין. המשיב חבר עם אחרים כדי לידות בקבוקי תבערה מתוך מניע לאומני אידיאולוגי לעבר בית בו מתגוררים יהודים בשכונת בית חנינא. הם עטו רעלות והשליכו שלושה בקבוקי תבערה לעבר הבית בקבוק אחד התלקח בחצר. בקבוקים נוספים עברו את גדר הבית, אחד מהם נפל סמוך לדלת הבית. על הנאשם הוטל עונש של 14 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון החמיר את עונש הנאשם ל- 20 חודשי מאסר בפועל ולא התערב ביתר רכיבי העונש.
ת”פ (מחוזי י-ם) 37387-04-18 מדינת ישראל נ’ דחל אללה (פורסם במאגרים 18.2.20 19) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור נשק לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, נשיאת נשק לפי סעיף 144 (ב) לחוק העונשין ו הצתה לפי סעיף 448 (א) סיפא לחוק בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. הנאשם ואחרים התמקמו בחצר הסמוכה לבית החולים הדסה הר הצופים, הסתירו את פניהם, הציתו את קבוקי תבערה שהכינו יחד מבעוד מועד ויידו אותם לעבר בית החולים. חלק מבקבוקי התבערה התנפצו והתלקחו. מספר ימים עד שבועיים לאחר מכן, הנאשם והאחרים התמקמו בחצר האחורית של בית החולים, מעבר לגדר, הסתירו את פניהם, הציתו בקבוקי תבערה שהכינו מבעוד מועד ויידו אותם לעבר בית החולים. חלק מבקבוקי התבערה התנפצו והתלקחו. נקבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הוטל על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
ע”פ 4324/16 חמזה נגאר נ’ מדינת ישראל ( פורסם במאגרים 31.07.2016) – המערער הורשע על יסוד הודאתו בהשתתף בהפרות סדר בשכונת ראס אל-עמוד בירושלים, וביידוי אבנים, בשני אישומים שונים, אל עבר כוחות הביטחון. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועל באישום השני ובין 20 ל- 45 חודשי מאסר בפועל באישום השני, והשית על המערער עונש של 28 חודשי מאסר. בית המשפט העליון לא התערב בעונש.
ת”פ (מחוזי י-ם) 16050-08-15 מדינת ישראל נ’ אמג’די עבאסי (פורסם במאגרים 15.05.2016) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשורה שלהפרות סדר, במסגרתן לקח חלק בהתפרעויות בשכונת סילוואן בירושלים. בחלק מהאירועים יידה בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון ורכביהם. באירועים נוספים יידה אבנים לעבר רכבי כוחות הביטחון ורכביהם. הושת על הנאשם עונש מאסר בפועל של ארבע שנים וחצי ומאסר על תנאי.
ע”פ 5300/16 מדינת ישראל נ’ אסאלם נגאר ( פורסם במאגרים 08.01.2017) – המשיב הורשע על יסוד הודאתו במעורבות בשורה של הפרות סדר, בחמישה מקרים שונים. בשלושה מקרים יידה המשיב אבנים לעבר כוחות הבטחון כחלק מהתפרעות, בשני מקרים היה המשיב מעורב בהכנת בקבוקי תבערה וביידויים אל עבר כוחות הבטחון. בית המשפט המחוזי גזר על המשיב עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון החמיר את עונשו של המשיב והעמידו על 40 חודשי מאסר בפועל .
ע”פ 733/17 אנס אבו מיאלה נ’ מדינת ישראל ( פורסם במאגרים 07.06.2017) – המערער הורשע על יסוד הודא תו במעורבות בשלושה מקרים בהם היה מעורב בהתפרעויות שכללו חסימת כבישים ויידוי בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כלי רכב של כוחות הבטחון. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 52 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון לא התערב בעונש.
אשר לשיקולי אחידות הענישה, בעניין האישום הרביעי והאישום החמישי הפנו הצדדים לגזר דינו של מעורב אחר בפרשה, בת”פ (מחוזי י-ם) 49029-05-22 מדינת ישראל נ’ אבו אלהווה (פורסם במאגרים 15.03.2023) – הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בגין מעורבותו בפרשות מושא האישום הרביעי והאישום החמישי, וכן במקרה נוסף בו נורו זיקוקים ויודו אבנים אל עבר בית החושן (מעורבות הנאשם הסתכמה ביידוי אבנים), ובמקרה אחר בו לקח חלק בהתפרעות אלימה בהר הבית, ויידה אבנים לעבר כוחות הבטחון. בשונה מהמקרה שלפני, הנאשם לא הורשע בעבירת ייצור נשק בפרשה מושא האישום הרביעי, והיה מעורב בפרשה זו כמתצפת. מנגד, פורטה בכתב האישום בתיק זה תמונת הנזק בפרשה מושא האישום הרביעי (הידלקות חלון חדר שינה של תינוק, שחולץ בסופו של דבר על ידי אביו בשלום), הוגש תסקיר נפגע, וכן פורט המשך המקרה – יידוי בקבוקי תבערה לעבר ג’יפ משטרתי, בו היה מעורב הנאשם – נתונים שלא פורטו במקרה שלפני. בגין הפרשה מושא האישום הרביעי נקבע מתחם עונש שבין 20 חודשים ל- 45 חודשים, ובגין הפרשה מושא האישום החמישי נקבע מתחם עונש שבין 8 חודשים ל- 22 חודשים, זאת בין היתר, מתוך התחשבות בכך שהנאשם לא הורשע בכך שהכין או יידה בעצמו בקבוקי תבערה. הושת על הנאשם עונש של 32 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.
לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובעת את מתחמי העונש ההולם, במקרה דנא, כדלקמן:
באישום הראשון ובאישום השני – בין 6 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ל- 12 חודשי מאסר בפועל.
באישום השלישי ובאישום הרביעי – בין 18 חודשי מאסר בפועל ל- 4.5 שנות מאסר בפועל.
באישום החמישי ובאישום השישי – בין 6 חודשי מאסר בפועל ל- 18 חודשי מאסר בפועל.
גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם
לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, בהתאם להוראות סעיף 40יא וסעיף 40יב לחוק העונשין.
השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו של הנאשם הם:
עברו הפלילי של הנאשם – הנאשם נעדר הרשעות קודמות.
הודאה ונטילת אחריות – הנאשם הודה במסגרת הסדר הטיעון בעובדות כתב האישום המתוקן, ולכאורה קיבל אחריות על מעשיו וחסך הצורך בשמיעת עדויות. על פי תסקיר שירות המבחן הנאשם בן להורים בעלי עמדה מכבדת כלפי גורמי אכיפת החוק והממסד, המביעים רצון לסייע בשיקומו.
עם זאת, כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם התקשה להכיר בחומרת העבירות שביצע, נטה להפחית ממידת אחריותו לביצוע העבירות ולהשליך האחריות לביצוען על גורמים אחרים, בהם שותפיו למעשה.
נתוניו האישיים של הנאשם, נסיבות חייו ופגיעת העונש בנאשם ומשפחתו – הנאשם יליד שנת 2000, כבן 23, גבר צעיר שחייו לפניו.
הנאשם נתון במעצר מיום 5.4.22, וידוע כי תנאי המעצר קשים מתנאי המאסר. מעבר לכך, מעצרו היווה גורם משמעותי ומרתיע עבורו, כעולה מתסקיר שירות המבחן.
לצד זאת, לחובת הנאשם יש להתחשב בצורך בהרתעתו ובכך שהסיכון כי הנאשם יבצע עבירות דומות בעתיד גבוה, כמפורט בתסקיר שירות המבחן לנאשם, שהתרשם ממאפיינים אישיותיים מאתגרים של הנאשם. הנאשם בעל כוחות ובשלות נמוכים, קושי בקבלת סמכות ובהכרה בגבולות, נטייה למרוד בהוריו, תלות רגשית באחרים וקושי להבחין בין צרכיו לבין צרכיהם, דימוי עצמי נמוך, צורך בהעלאת דימוי עצמי וגברי בעיני סביבתו וחבירה לגורמים בעייתיים בעלי השפעה שלילית עליו , קושי בוויסות רגשי, התנהגות אימפולסיבית ואי הכרה בצורך בהשתלבות בטיפול. הנאשם התקשה בהתמדה בלימודיו, ונשר מבית הספר לאחר שמונה שנות לימוד בלבד. כמו כן התקשה הנאשם בהתמדה במסגרות תעסוקתיות, ועבד בעבודות מזדמנות. זאת בפרט בשים לב למהות העבירות בהן הורשע, על רקע אידיאולוגי, ותוך שימת דגש גם לחשיבות הרתעת הרבים.
במקרה זה, אני מוצאת ליתן עונש כולל לכל האירועים, בהתאם להוראת סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין. אמנם בדרך זו גזר הדין אינו מגלה את החומרה הקונקרטית אותה ייחס בית המשפט לכל אחד מהאירועים שבגינם הורשע הנאשם, אך הוראות הדין מתירות זאת.
הטעם להטלת עונש כולל נעוץ בעובדה כי, חרף היות המעשים “אירועים” נפרדים, מדובר בשרשרת מעשים בעלי מאפיינים דומים. בנסיבות אלה ראוי להטיל עונש כולל, שישקף את מלוא הנתונים הרלוונטיים לענישה.
בהתאם להוראות 40יג(ג) לחוק העונשין בגזירת העונש הכולל יש להתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וביחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש.
העונש הכולל שייגזר על נאשם במקרה של ריבוי אירועים אינו סכימה אריתמטית של העונשים הראויים בגין כל אירוע ואירוע, אלא עליו לשמור על יחס הולם בין חומרת מכלול האירועים שבביצועם הורשע הנאשם לבין עונש המאסר שייגזר עליו. יחס הולם כאמור נגזר, בין השאר, מתוך השוואה לעונשים הקבועים בדין בגין ביצוען של עבירות שונות.
לפיכך, ולאחר שקלולם של מכלול הנסיבות לכף חומרה ולכף קולה, כפי שפורטו לעיל, אני מתרשמת, כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל המצוי מעט מתחת לאמצע מתחמי העונש ההולם, וגוזרת על הנאשם עונש מאסר בפועל של ארבע שנים ומאסר על תנאי.
כמו כן, בהתחשב בנזקים שנגרמו בגין המקרה מושא האישום השלישי, יש לפסוק פיצויים לזכות דיירי בית החושן.
סוף דבר
נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
4 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
מאסר על תנאי למשך 9 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור על אחת מהעבירות בהן הורשע .
פיצוי לדיירי בית החושן בסך של 5,000 ₪, אשר ישולם בחמישה תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 8.6.23.
ניתן היום, י”ח אייר תשפ”ג, 09 מאי 2023, בהעדר הצדדים.