בפני
כבוד ה שופטת הלית סילש
מבקש
אהרון רון דהבני
נגד
משיב
מאיר לוי
פסק דין
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, כב’ השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ מיום 23.8.2021 במסגרתה נדחתה תביעת המבקש להשבת הסך של 15,000 ₪ אשר שולמו על ידו למשיב.
ברקע ההליך, טענת המבקש כי ביום 30.9.2020 שולם על ידו סך של 15,000 ₪, וזאת במטרה לשמור על הנחה שהובטחה לו במסגרת הצעת מחיר לרכישתם של מוצרי קרמיקה. לטענת המבקש, הצעת המחיר לא הבשילה מעולם להתקשרות חוזית, ואולם עת פנה למשיב בדרישה להשבת הסכום ששולם, נתקל בסירוב, ועל כן הוגשה התביעה.
בכתב ההגנה הכחיש המשיב את הנקוב בכתב התביעה וטען כי אין המדובר בהצעת מחיר אלא בהזמנה בפועל, במסגרתה שולמה מחצית מן התמורה, וכפועל יוצא שלה נרכשו על ידי המשיב המוצרים נשוא ההזמנה מצדדים שלישיים.
במסגרת פסק דינו של בית המשפט קמא , נמצא להעדיף את גרסת המשיב על פני זו של המבקש, וכפועל יוצא, נדחתה התביעה.
במסגרת בקשת רשות הערעור טען המבקש כי שגה בית המשפט קמא עת קיבל את גרסת המשיב מקום בו לא סופקה הסחורה מעולם, לא נקבע מועד מוגדר לאספקה, וממילא מתקיימים לשיטתו של המבקש, תנאי הוראות הדין , מכוחם זכאי היה לבקש ביטול ההתקשרות תוך השבה מלאה של הכספים אשר שולמו על ידו.
עוד הוסיף המבקש וטען כי בניגוד לטענות המשיב, אין המדובר במוצר אשר יוצר במיוחד עבורו, כזה אשר הינו בעל מאפיינים מיוחדים, אלא במוצר מדף אשר היה מצוי ברשות המשיב, ומשכך מתקיימים כל התנאים המצדיקים ביטול והשבה, תוך שהמשיב אף לא הוכיח כי אינו יכול לעשות כן.
הוסיף המבקש וטען כי תנאי הביטול הנהוגים על ידי המשיב אינם רלוונטיים במקרה הנדון ולא הוסכמו בין הצדדים מעולם.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, ובפסק דינו של בית המשפט קמא , באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. טעמיי להלן;
בהתאם להלכתו של כב’ בית המשפט העליון, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין אשר ניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, מצומצמת ותעשה אך מקום בו הטעות או הכשל , ברורים ועולים מתוך הפסק.
על אלו יש להוסיף את ההלכה המנחה על פיה, לא בנקל תמצא ההצדקה להתערבות בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אשר שמעה את הראיות והתרשמה מעדים באופן בלתי אמצעי. (ראה המלומד א. גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, רע”א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע”מ נ’ משיח (פורסם; 20.5.2015); רע”א 4570/16 “אורון אסולין” תיירות , נופש, אירועים נ’ בן חיים (פורסם; 05.9.2016))
בתיק זה, לא מתקיימים החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור וזאת לא בהיבט הראייתי – עובדתי, ולא בהיבט מסקנותיו של בית המשפט קמא.
התרשמתי כי הכרעתו של בית המשפט קמא בהליך הנוכחי היא בעיקרה מבוססת על הכרעות עובדתית, ועניינה התרשמותו של השופט מהראיות אשר הוצגו בפניו כמו גם מעדותם של בעלי הדין.
בית המשפט קמא סקר, במפורש, את הראיות אשר הובילו אותו לכלל מסקנה על פיה אין המדובר בהצעת מחיר, אלא בהזמנה בפועל, וכפועל יוצא של מסקנה זו, הוסיף ובחן את יתר טענות הצדדים.
חלק לא מבוטל מטענות המבקש במסגרת בקשת רשות ערעור זו , חורג מהותית מהטענות אשר הועלו על ידו במסגרת כתב התביעה המקורי, כפי שהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות , וזאת במיוחד בכל הנוגע למהות ההתקשרות בין הצדדים.
כך לדוגמא אציין כי גרסת המבקש, במסגרת כתב התביעה הייתה כי הצדדים לא הגיעו לכלל התקשרות חוזית, וההדברות בין הצדדים הבשילה לכלל קבלתה של הצעת מחיר פשוטה, בכתב יד, אשר אין בה כדי לחייבו.
ואולם, במסגרת בקשת רשות הערעור ייחד המבקש חלק לא מבוטל מבקשתו לטענות באשר לזכאותו על פי דין לבטל את ההתקשרות החוזית בין הצדדים (זו אשר הוכחשה), מטעמים אשר לא נזכרו על ידו במסגרת כתב התביעה, או במסגרת הדיון אשר התקיים בית המשפט קמא.
לעניין זה יובהר כי אין ערכאת הערעור מהווה ערכאה חלופית, חדשה, לדיון בסכסוך בין הצדדים, אלא כי נבחנת סבירות הכרעתו של בית המשפט קמא, וזאת בלבד. כפי שצוין לעיל, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהכרעתו זו של בית המשפט קמא, וודאי לא זו המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.
מקום בו לא התבקשה תשובת הצד שכנגד, איני עושה צו להוצאות.
ככל והופקד עירבון, הוא יושב לידי המפקיד.
המזכירות תתבקש להמציא את העתק פסק הדין לצדדים
ניתן היום, י”ג תשרי תשפ”ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.