בפני
כבוד ה שופט וויליאם חאמד
תובע
פלוני
ע”י ב”כ עוה”ד חוסין דבאח
נגד
נתבעת
איי. אי. ג’י חברה לביטוח בע”מ
ע”י ב”כ עוה”ד שירי קליין – אברון
פסק דין
מבוא
תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, אשר נגרמו לתובע כתוצאה ממעורבותו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 04.03.10 ( להלן: ” התאונה ” ).
התובע יליד 1981. עניין התביעה תאונה בה היה מעורב רכב בו נסע התובע, ואשר התרחשה ביום 4/3/10.
הנתבעת ביטחה את הרכב נשוא התובענה, בזמנים הרלבנטיים.
אין מחלוקת בין הצדדים לעניין התרחשות התאונה ובשאלת החבות.
מחלוקת בין הצדדים בשאלת הנזק.
בית המשפט הורה על מינוי שני מומחים רפואיים, בתחום האורתופדי ובתחום הכירורגי. לפי חוות דעתו של פרופ’ קלוגר יורם, ולפי חוות דעתו של דר’ קליגמן מרדכי, לתובע לא נותרה נכות רפואית כתוצאה מהתאונה.
אין טענה לגרימתה של נכות רפואית או תפקודית כתוצאה מהתאונה.
בפניי העיד התובע, וכן נשמעה עדותו של המומחה הרפואי, דר’ קליגמן מרדכי, לבקשת ב”כ התובע.
ב”כ התובע הצהיר, בישיבת יום 23/2/23, כי לא יעתור לפיצוי בגין הפסד ימי עבודה.
הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים.
טיעוני התובע:
לטענת ב”כ התובע, ביום 04.03.10 בזמן שהתובע נהג ברכבו בכביש שבין ירכא לדיר אל – אסד הוא איבד שליטה על רכבו, ורכבו פגע בחוזקה בסלעים שהיו בצד הדרך. הוא פונה באמצעות אמבולנס, כשהוא מחוסר הכרה , לאחר שנפגע בכל חלקי גופו. עם קבלתו בבית החולים נמצא כי התובע סובל, בין היתר, מפגיעה בעמוד השדרה, ב צוואר, בחזה ובכתף.
לטענתו, מאז קרות התאונה ובעקבותיה סובל התובע מכאבים ומהגבלה בתנועות הכתף, בחזה ובעמוד השדרה, וכן סבל מהמטומה מכאיבה ומגבילה באזור הבטן.
כן נטען כי התובע סבל, מספר פעמים, מאיבוד הכרה, ועבר טיפולי פיזיותרפיה רבים, אשר לא תרמו לשיפור במצבו.
לטענת ב”כ התובע, רופא תעסוקתי אשר בדק את התובע 3 חודשים לאחר התאונה קבע כי יש לאשר לו חופשת מחלה למשך 3 חודשים מיום התאונה, וכי על התובע להימנע מהתכופפות במשך 3 חודשים נוספים ( חצי שנה מיום התאונה ) .
עוד ציין ב”כ התובע כי התובע היה נתון בתקופת אי כושר ארוכה, והוא נעדר מעבודתו מיום 05.03.10 ועד ליום 08.07.10 , ונדרש לעזרת צד ג’ מבני משפחתו.
לטענתו, אומנם משתי חוות הדעת הרפואיות של המומחים מטעם בית המשפט עולה כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה, יחד עם זאת, בחוות הדעת של ד”ר קליגמן מיום 28.02.21 אין התייחסות לשאלה האם יש לקבוע לתובע נכות זמנית, זאת חרף תקופת אי הכושר הארוכה בה היה התובע נתון, המוכיחה כי לפחות באותה תקופה, היה התובע באי כושר מלא, ויש לקבוע נכות זמנית מלאה לתקופה זו.
לטענת התובע, התובע נסע עשרות פעמים לקופת חולים לצורך בדיקות וקבלת טיפולים רפואיים וכן נסע לבדיקות על ידי מומחים ולקבלת טיפולי פיזיותרפיה. כן נדרש לתרופות משככות כאבים, משחות להקלת כאב ועוד. לאור האמור, מוערכות הוצאותיו בגין ראש נזק בסכום גלובאלי של 6,000 ₪.
לטענת ב”כ התובע, התובע זכאי ל- 10% פיצוי מהסכום המקסימאלי לתשלום בגין כאב וסבל, אשר מוערך בסך של 19,000 ₪. לטענתו, טיב פגיעת התובע מצדיקה מתן פיצוי מקסימאלי, שכן התובע היה בתקופת אי כושר מוחלט במשך תקופה של 3 חודשים , והומלץ לו, על ידי רופא תעסוקתי, להימנע ממאמ ץ לתקופה של 6 חודשים מאז התאונה.
לטענת ב”כ התובע, לאחר התאונה ובמיוחד בשלושת החודשים הראשונים שבהם התובע נאלץ להיעדר מעבודתו, הוא נדרש לעזרת צד ג’ מבני משפחתו בכל פעולות היומיום, מאחר שסבל מכאבי גב כרוניים שהגבילו את תנועתו. בנסיבות אלה, עתר התובע לקבל פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
בהתאם לאישור המעסיק מיום 01.10.10, התובע נעדר מעבודתו בעקבות התאונה החל מיום 05.03.10 ועד ליום 08.07.10. התובע השתכר סך של 10,000 ₪ נטו בחודש, ולפיכך, הוא זכאי לפיצוי בסך של 40,000 ₪ בגין ראש נזק זה, עבור התקופה שבה נעדר מעבודתו מיום 05.03.10 ועד ליום 08.07.10, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, מגיע הסכום לסך של 53,751.37 ₪.
טיעוני הנתבעת:
לטענת ב”כ הנתבעת, המומחים הרפואי ים מטעם בית המשפט קבע ו כי לתובע לא נותרה כל נכו ת ארעית או צמיתה בעקבות התאונה, ואין מקום להעלות טענות כלשהן נגד קביעותיהם של המומחים הנ”ל, שעה שהתובע לא ביקש להפנות אליהם שאלות הבהרה מיד לאחר קבלתן של חוות הדעת.
ב”כ הנתבעת ציינה כי במסגרת דיון ההוכחות מיום 23.02.23 וויתר התובע על טענתו להפסדי שכר שנגרמו לו לכאורה בגין התאונה. לאור זאת, אין מקום לפיצוי בגין ראש הנזק של הפסד שכר בעבר .
לטענת ב”כ הנתבעת, יש להוכיח בראיות ממשיות כי התובע נזקק לעזרת צד ג’ כתוצאה מהתאונה, והתובע שבפנינו לא עשה כן. מעבר לכך, מדובר בנזק קל וחולף שלא הצריך או יצריך כל עזרה בעבר או בעתיד, שכן לתובע לא נקבעה כל נכות צמיתה בעקבות התאונה.
גם לעניין הטענה לפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות, טענה ב”כ הנתבעת כי המדובר בנזק מיוחד שיש להוכיח בראיות ממשיות והתובע לא עשה כן. מאחר ולא נותרה לתובע נכות צמיתה בגין התאונה, מוצע לפצות את התובע בגין ראש נזק זה בסכום של 500 ₪ .
ב”כ הנתבעת ציינה כי לצרכי פשרה בלבד, ובהתחשב בעובדה שלא נותרה לתובע כל נכות, מוצע לפסוק לטובתו, בגין כאב וסבל , פיצוי בסך של 5,000 ₪ .
יחד עם זאת, לאור העובדה ששני המומחים מטעם בית המשפט קבעו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בגין התאונה, יש לקזז מהפיצוי שייפסק סך כולל של 10,000 ₪ ששולם על ידי הנתבעת, זאת לאור החלטתו של כב’ השופט אחסאן כנעאן, שנ יתנה במסגרת ההליך הקודם ( בתיק ת”א 59518-02-1 ).
דיון והכרעה:
אני דוחה את התביעה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפסד שכר בעבר, וזאת לאור הצהרת ב”כ התובע ( שורות 20-21 עמוד 13 לפרוטוקול ), כי הוא לא יעתור לפיצוי בגין ראש נזק זה, וזאת לאחר שבית המשפט שמע את עדויותיהם של התובע והעדה מטעמו.
כאמור, המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט קבעו, בחוות הדעת מטעמם, כי לתובע לא נגרמה נכות רפואית צמיתה כתוצאה מאירוע התאונה. בהתאם, ב”כ הצדדים מסכימים כי אין טענה לנכות רפואית צמיתה .
התובע טוען בסיכומיו כי נוכח העובדה כי לתובע אושרה תקופת אי כושר בת 3 חודשים, יש לקבוע, על רקע נזק הגוף ממנו סבל אותה תקופה, כי נגרמה לו נכות רפואית זמנית לתקופה הנ”ל. דין הטענה לדחייה. ראשית, המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ’ קלוגר יורם, קבע בחוות דעתו כי לתובע לא נגרמה, עקב אירוע התאונה, נכות רפואית זמנית. שנית, העובדה כי התובע היה בחופשת מחלה, לפי החלטה של רופא, לא מובילה, כשלעצמה, למסקנה כי הוא סבל אותה עת מנכות רפואית זמנית. שלישית, הקביעה כי התובע סבל מנכות רפואית זמנית היא שאלה שבמומחיות, ואיש מהמומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט לא קבע כי התובע אכן סבל מנכות רפואית זמנית עקב קרות אירוע התאונה. העובדה כי המומחה, דר’ קליגמן מרדכי, לא קבע כי לתובע לא נגרמה נכות זמנית, והסתפק בכך כי לא נגרמה לזה נכות צמיתה, לא מהווה ראיה להוכיח כי לתובע נגרמה נכות רפואית זמנית, כנטען.
התובע לא הגיש ולו ראשית ראיה להוכיח כי נגרמו לו, כתוצאה מאירוע התאונה, הוצאות רפואיות. הבדיקות והטיפולים הרפואיים המתוארים במסמכים הרפואיים שצורפו, סופקו על ידי קופת חולים ובית חולים, והתובע לא הוכיח כי הוא שנשא בהוצאות אלו, כולן או חלקן. יחד עם זאת, סביר הוא כי התובע נזקק לרכישת תרופות, לאור מצבו הרפואי לאחר קרות התאונה ( והרי לפי מכתב השחרור מבית החולים, או נזקק למשככי כאבים ). משכך, ועל דרך ההערכה, אני פוסק לו פיצוי בגין כך בסכום כולל של 2,000 ₪.
התובע נדרש, עקב נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, לבדיקות ולטיפולים רפואיים, ולצורך כך, הוא נדרש להוצאות נסיעה. לעניין זה לקחתי בחשבון כי לפי המסמכים הרפואיים וחוות הדעת מטעם המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט, התובע נדרש לבדיקות ולטיפולים רפואיים בקופות חולים, בבית חולים וכן במכון לפיזיותרפיה. מנגד, לא ניתן להתעלם מכך כי התובע לא הגיש ולו ראשית ראיה להוכיח היקף הוצאות הנסיעה הנ”ל. משכך, ועל דרך ההערכה, הריני לפסוק לתובע, בגין ראש נזק זה, הוצאות בסכום של 3,000 ₪.
התובע עותר לפיצוי בגין ראש נזק שעניינו עזרת צד ג’. התובע לא הגיש ולו ראשית ראיה להוכיח ראש נזק זה, בין על ידי הגשת תצהיר או עדות של צד ג’ שלטענת התובע סיפק לתובע עזרה מיוחדת עקב נזק הגוף שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה, או בראיה אחרת. משכך, דין התביעה לראש נזק זה לדחייה.
לאחר עיון במסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה וכן לאחר עיון בחוות הדעת מאת המומחים שמונו מטעם בית המשפט, ועל רקע הממצאים הרפואיים שם, לרבות תלונות התובע בפני הרופאים על כאבים בבטן ובבית החזה, והגבלה בתנועות הגב והכתף, וכן בהתחשב בכך כי הוא נזקק לטיפולים רפואיים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, מחד, ועל רקע העובדה כי התובע לא נזקק לאשפוז ולא נגרמה לו נכות רפואית עקב קרות התאונה, הריני לפסוק לו פיצוי בגין כאב וסבל בסכום של 1 2,000 ₪.
לפי החלטתו של כב’ השופט אחסאן כנעאן מיום 6/3/18, בתיק 59518-02-17 ( תובענה שהוגשה בגין התאונה נשוא התיק שבפניי, ונמחקה ), התובע יישא בשכר טרחתו של המומחה בתחום האורתופדי, והנתבעת נשאה בתשלום שכר טרחתו של המומחה הרפואי בתחום הכירורגי.
כן נקבע בהחלטה הנ”ל של כב’ השופט אחסאן כנעאן כי, במידה ובסופו של יום ייקבע כי לתובע לא נותרה נכות רפואית בתחום זה, ייתכן ויקוזז סכום זה מהפיצוי שייפסק לתובע.
בנסיבות העניין, ומשוויתר התובע על טענתו לנכות צמיתה ועל התביעה לפיצוי בגין הפסד שכר בעבר, ומאחר והתובע נשא בהוצאות המומחה בתחום האורתופדי, לא מצאתי להורות על קיזוז הוצאות המומחה בתחום הכירורגי מסכום הפיצוי שייקבע.
סוף דבר
לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, פיצוי כולל בסכום של 17,000 ₪ ושכ”ט עו”ד כדין .
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י”ח אייר תשפ”ג, 09 מאי 2023, בהעדר הצדדים.