בר”ם 1349/09 שלום מבורך נ. רשות שדות התעופה

החלטה בתיק בר”ם 1349/09

בבית המשפט העליון

בר”ם 1349/09

בפני:
כבוד השופטת מ’ נאור

המבקש:
שלום מבורך

נ ג ד

המשיבים:
1. רשות שדות התעופה

2. מינהל מקרקעי ישראל

3. ניר עבודות חקלאיות בע”מ

4. קיבוץ עינת אגודה שיתופית חקלאית בע”מ

5. קיבוץ בארות יצחק

בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו ב-בש”א 33354/08 במסגרת עת”מ 1950/08 מיום 29.1.2008 שניתנה על ידי כבוד השופטת רות רונן

בשם המבקש: עו”ד גלעד אבני

החלטה

1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים (כב’ השופטת ר’ רונן) שלא לבטל את פסק הדין שניתן על ידו ביום 7.12.2008. בפסק הדין נדחתה עתירתו של המבקש לאור אי-התייצבות בא כוחו לדיון.

2. עיינתי בבקשה על נספחיה ואיני רואה מקום להתערב בהחלטתו המפורטת של בית משפט קמא. כידוע “בבקשה לביטול פסק-דין על פי צד אחד שניתן בשל אי-התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין” (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 371 (מהדורה עשירית, טובה אולשטיין עורכת, 2009)). על סיכוייו של ההליך העיקרי נזדמן לי לעמוד בהחלטתי בבקשת רשות ערעור קודמת שהגיש המבקש בעניין אי-מתן צו ביניים (בר”ם 6430/08 מבורך נ’ רשות שדות התעופה (טרם פורסם, 17.7.2008)). ציינתי שם כי סיכויי העתירה המינהלית לכאורה נמוכים אף כי לא הייתי מגדירה אותם אפסיים כפי שהגדירם בית המשפט לעניינים מינהליים בהחלטתו שלא ליתן צו ביניים. על הנימוקים לכך עמדתי שם בקצרה ואין צורך לחזור. באשר לאי-ההתייצבות לא היה חולק כי המבקש היה מודע למועד הדיון ולא רק זאת אלא שכפי שקבע בית משפט קמא “כאשר יצר עמו מתמחה ממשרד המשיבים קשר טלפוני וביקש לדבר איתו ביחס לעתירה – סרב בא כוח העותר לדבר עם המתמחה – וכתוצאה מכך לא יכול היה המתמחה להודיע לו כי הדיון מתקיים באותו מועד”. אכן עניין זה מכביד על העותר בבקשתו ויחד עם הסיכויים הנמוכים של ההליך העיקרי איני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.

3. ודוק: חיזוק למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ניתן למצוא בשיהוי בהתנהלות המבקש. בית משפט קמא ציין בהקשר זה כי מחדלו של המבקש הביא לשיהוי משמעותי במועד בו הייתה העתירה יכולה להתברר בפועל (סעיף 18 להחלטה נשוא הבקשה). לעניין זה יש להוסיף כי על החלטת בית משפט קמא שניתנה עוד ביום 29.1.2009 הוגשה הבקשה הנוכחית רק ביום 12.2.2009. הערבון הופקד ביום 1.3.2009 ולאחר מכן הועבר התיק לטיפולי. אף שלוח הזמנים האמור הוא בגדרי המותר בדין שוב נוצר, בפועל, שיהוי משמעותי נוסף במועד בו ניתן היה לברר את העתירה, לו הייתה בקשה זו מתקבלת. כאמור לא ניתן צו ביניים ובינתיים החלו המשיבים, כמצויין בהחלטת בית משפט קמא, להיערך לביצוע המכרז. במכלול הנסיבות הללו כאמור אף אני כמו בית משפט קמא, איני רואה מקום לביטול פסק הדין.

4. הבקשה נדחית. לא התבקשו תגובות ולא יהיה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏‏ח’ אדר, תשס”ט (4.3.2009).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09013490_C01.doc עע
מרכז מידע, טל’ 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il