בש”פ 6765/99 מדינת ישראל נ. בוגאיבסקי מיכאל
₪30.00
בבית המשפט העליון
בש”פ 6765/99
בפני: כבוד השופט מ’ חשין
המבקשת: מדינת ישראל
נגד
המשיב: מיכאל בוגאיבסקי
תאריך הישיבה: ח’ בכסלו התש”ס (17.11.99)
בשם המבקשת: עו”ד ז’ק חן
בשם המשיב: עו”ד פזית פרלמוטר-וולף
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה
חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים),
תשנ”ו1996-, בת”פ 110/99 בבית-המשפט
המחוזי בחיפה
החלטה
החלטתי שלהלן תיקרא בהמשך להחלטותיי מהימים 14.10.99, 20.10.99 ו- 5.11.99.
בעקבות החלטתי האחרונה, זו שמיום 5.11.99, עלה נושא קביעתם של מועדים נוספים לשמיעת המשפט לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה. בית-המשפט נענה לקריאתי והוסיף לרשימת מועדי השמיעה שני מועדים נוספים והם בימים 26.12.99 ו- 27.12.99. לא מן המותר יהיה אם אוסיף ואומר כי לדברי בית-המשפט עלה בידו להוסיף שני מועדי שמיעה נוספים (בלשונו): “על חשבון עינוי הדין של נאשמים אחרים”. עוד הוסיף בית-המשפט המחוזי וקבע בהחלטתו כי: “המצוקה זועקת לפתרון ממשי ופתרון בשיטת הטלאי על-גבי טלאי אינו פתרון” (ההדגשה במקור – מ’ ח’). ראוי שדברים אלה יובאו לתשומת ליבו של נשיא בית-המשפט העליון.
ולגופו של עניין: כיום קבוע משפטו של המשיב לחמישה מועדי שמיעה, לימים 26.12.99, 27.12.99, 28.12.99, 8.2.2000 ו- 9.2.2000. ב90- ימי הארכה שהמדינה מבקשת עליהם אמורות להתקיים שלוש ישיבות (אלו ישיבות שנקבעו לחודש דצמבר), ולהערכת פרקליטות המדינה, תסתיים בשני מועדים עדותם של כל הנאשמים (פרשת התביעה נסתיימה כבר). במהלך 90 הימים ייוותר איפוא מועד אחד נוסף בלבד לשמיעת יתר עדי ההגנה, ולדברי באת-כוח המשיב, אין ולו סיכוי קל שפרשת ההגנה – לא-כל-שכן הסיכומים והכרעת-הדין – יינתנו במהלך אותם 90 ימים. פרקליטת המשיב פסימית בהערכתה, ולדעתה לא יסתיים המשפט אף בשני המועדים שנקבעו להמשכו בחודש פברואר. עוד הוסיפה הפרקליטה ואמרה, כי לדעתה תידרש הארכה שלישית למעצרו של המשיב. הארכתי בתיאור הערכת הפרקליטים ולו כדי להסב את תשומת ליבו של בית-המשפט המחוזי להמשכו של המשפט.
פרקליטת המשיב העלתה טענה נוספת, והיא, כי אחת מפרקליטי הנאשמים האחרים נמצאת עתה בשמירת הריון, אשר-על-כן אפשר לא תוכל לנהל את עניינו של מרשה במועדים שנקבעו להמשך המשפט בחודש דצמבר. מכאן הסיקה באת-כוח המשיב מסקנה לעניין הצורך שלא להיעתר לבקשת המדינה שמונחת לפניי. טענה זו מתקשה אני לקבל, וכפי שאמרתי לבאת-כוח המשיב לעת הדיון על-פה, ספק בעיניי אם היתה מעלה טענה זו לו מדובר היה במהלך תשעה חודשי המעצר הראשונים. בין כך ובין אחרת, עם כל איחולינו לאותה פרקליטה כי תזכה לפרי-בטן – חוששני כי הטענה אינה מתאימה לענייננו. מכל-מקום, רשמתי לפניי כי באת-כוח המשיב אמרה על-פה כי אפשר תוכל להחליף את עמיתתה בייצוג מרשה (של אותה פרקליטה).
על מסוכנותו של המשיב עמדתי בהחלטתי מיום 5.11.99 – הדברים גלויים על-פני כתב-האישום, ומניחים אנו לעת-הזו כי יש ראיות לכאורה לביסוס האמור בו – ובשים-לב לקביעתם של מועדים נוספים לשמיעת המשפט, אני סובר כי ראוי להיעתר לבקשת המדינה, ואכן אני נעתר לה.
אני מחליט, איפוא, להיעתר לבקשת המדינה ואני מאריך את מעצרו של המשיב ב90- ימים נוספים החל ביום 18.10.99 או עד למתן פסק-דין בת”פ 110/99 (מחוזי, חיפה), לפי המוקדם.
העתק החלטתי זו יועבר לנשיא בית-המשפט העליון ולנשיא בית-המשפט המחוזי בחיפה.
היום, ח’ בכסלו התש”ס (17.11.99).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן – מזכיר ראשי
99067650.G05
