החלטה בתיק ע"א 10431/04
בבית המשפט העליון
ע"א 10431/04
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער:
מוטי אלקבץ
נ ג ד
המשיבה:
כ.א.ל בע"מ
ערעור על החלטת פסלות של בית משפט השלום בת.א.
29179/00 מיום 13.10.04 שניתנה על ידי כבוד השופט א' טובי
בשם המערער: עו"ד א' גאנם
בשם המשיבה: עו"ד י' ריכטר
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הש' א. טובי) מיום 13/10/04, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 029179/00.
1. המשיבה, כ.א.ל. בע"מ, חברה המנפיקה וסולקת את כרטיסי האשראי "ויזה" ו"דיינרס" (להלן: "כרטיסי האשראי"), הגישה תביעה כספית נגד המערער, הבעלים של שני בתי עסק בנהריה, בגין הפרת הסכם שנכרת בינה ובינו. המשיבה טענה בתביעתה כי גילתה שבבתי העסק של המערער נעשית פעילות בלתי חוקית בכרטיסי האשראי (זיוף כרטיסי אשראי ושימוש בהם). בנוסף, היא הגישה תלונה והעבירה מידע בעניין למשטרת ישראל, וזו עצרה את המערער ופתחה נגדו תיק פלילי.
2. ביום 15.2.04 החליט בית המשפט על קיום הוכחות בתביעה האזרחית וקבע כי אלה יערכו בימים 31/5/04 ו- 1/6/04, בציינו כי ישיבת ההוכחות תתנהל משעה 10:30 ועד לשעה 14:30. כ.א.ל. ביקשה לזמן לישיבת ההוכחות הראשונה נציג מטעם הפרקליטות בליווי כל חומר החקירה המצוי בידי הפרקליטות. בפתח יום ההוכחות הראשון רצה בא כוחה של כ.א.ל. להציג את הודעות המערער כפי שנמסרו במשטרה, מתיק המשטרה בפרקליטות, כאשר חלק מהן שוגרו למשרד בא כוח המערער, לטענתו, יום לפני הדיון. לטענת בא כוח המערער, עו"ד א' גאנם, כבר בשלב זה נתקל ביחס עויין מצד השופט עת ציין כי את התנגדותו להעדת השוטרים מטעם המשיבה יתמצת למשך דקה. כמו כן, טוען בא כוח המערער, כי השופט העיר לעו"ד א' קליין, בא כוחו הנוסף של המערער בבית-משפט קמא, בנוכחות כל הנמצאים באולם: "מה הבעיה בקשר לעדויות עו"ד גאנם יקריא לך אותם". במהלך הדיון, משביקש עו"ד גאנם לשאול את אחד העדים שאלה, התנגד לכך השופט טובי וקבע כי רק אחד מעורכי הדין של המערער יחקור. עו"ד קליין הודיע לבית המשפט כי הוא יחקור ובהתאם לכך עו"ד גאנם לא התערב במהלך החקירה.
3. ביום 1/6/04, משנעמד עורך דין גאנם, לטענתו, על מנת להעלות הערה בדבר ניהול הדיון אמר לו השופט טובי: "מה אתה קם כל הזמן ומתנגד, שב, שב", ואילץ אותו לשבת. לקראת השעה 14:45 ביקש עו"ד קליין לסיים את הישיבה בהתאם להחלטת השופט טובי מיום 15/2/04. השופט טובי דחה את הבקשה בקובעו כי אין הצדקה להטריח את העד להתייצב פעם נוספת להמשך הדיון. עו"ד קליין טען כי סיום החקירה היה מתוכנן לשעה 14:30, בהתאם להחלטת בית המשפט, והיות שיש לו התחייבויות שאינן סובלות דיחוי, עליו לעזוב. משהחליט בית המשפט, לטענת עו"ד קליין, בישיבה מיום 31/5/04, כי רק עו"ד אחד יחקור ומשהחליטו עורכי הדין של המערער כי עו"ד קליין ינהל את החקירה, לא יהיה זה נכון לבקש מעו"ד גאנם להמשיך בה. השופט טובי דחה את הבקשה והחליט כי על עו"ד גאנם להמשיך את החקירה, ומשהאחרון הודיע כי אין לו מה לחקור משהחליטו הוא ועו"ד קליין שעו"ד קליין יחקור, קבע השופט כי חלוקת העבודה הפנימית במשרד ב"כ המערער אינה מעניינו, והורה לעו"ד גאנם להמשיך בחקירה. משסירב עו"ד גאנם להמשיך בחקירה, החליט השופט טובי כי החקירה הנגדית הסתיימה והורה על חקירה חוזרת. בעקבות כך, הודיע עו"ד גאנם לבית המשפט שהוא מבקש לצאת מן האולם, אך לא קיבל רשות לכך ולבסוף יצא (הדבר צויין בפרוטוקול). בית המשפט המשיך בניהול הדיון בנוכחות בא כוח המשיבה, העד והמערער, ואף נתן החלטה על המשך ההוכחות בחודש נובמבר 2004.
4. השופט טובי הגיש, ביום 6/6/04, תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד באי כוח המערער בה קבל על היחס הנוקשה והתוקפני שגילה עו"ד קליין כלפי העדים. כן ציין כי תגובתו של עו"ד קליין להחלטת בית המשפט שלא לדחות את דיון ההוכחות הייתה נזעמת, והוא אף העיר כי כל ההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט עד לאותו שלב היו עויינות. השופט טובי אף ציין בתלונתו שהחלטתו של עו"ד גאנם לעזוב את האולם כשהוא מותיר אחריו את הלקוח, חצתה את הקווים האדומים. לבסוף ציין השופט טובי כי התנהגות עורכי הדין ראויה לבירור וליבון מעמיקים. בעקבות תלונה זו הגישו באי כוח המערער ביום 7/7/04 בקשה לפסילתו של השופט טובי מלשבת בדין, אשר נסמכה על התלונה והתגובות לה.
5. ביום 13/10/04 דחה השופט טובי את בקשת הפסילה בסברו כי עצם הגשתה של תלונה על ידי שופט כנגד אחד מעורכי הדין המופיעים בפניו, אין בה כדי להצדיק פסילת השופט מלשבת בדין בתיקים בהם מטפל אותו עורך דין. עוד ציין בהחלטתו כי כשם שבמקרה בו מוגשת תלונה בידי עו"ד כנגד שופט אין עילה לדרוש כי השופט יפסול עצמו מלשבת בדין, כך גם מקום שהשופט העיר לעורך הדין על התנהגותו באולם ואף במקרה קיצוני יותר בו הגיש נגדו תלונה בפני לשכת עורכי הדין. בהחלטתו כתב השופט כי המערער עצמו אינו מעורב בעניין נשוא התלונה, ובסופו של יום עניינו שלו תלוי ועומד בפני בית המשפט ולא עניינו האישי של בא כוחו.
6. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. לטענת עו"ד גאנם, התנהגותו של השופט טובי לא הותירה צל של ספק כי בית המשפט לא יוכל להכריע באובייקטיביות הראויה. אם נותר ספק כלשהו, כך נטען, הרי שספק זה הוסר עת הגדיל השופט לעשות והגיש תלונה נגד שני עורכי הדין אשר יצגו את המערער.
7. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כבר נקבע לא פעם, בהתייחס לפסילת שופט, כי "לא רגישותו הסובייקטיבית והמיוחדת של המערער היא הקובעת לעניין זה, אלא השאלה היא, האם הוכחה אפשרות ממשית, מבחינה אובייקטיבית, של משוא פנים בניהול המשפט" (ע"פ 5/82 ח"כ אבו חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 247, בעמ' 250). המערער לא השכיל להצביע על קיומה של "אפשרות ממשית" כאמור. הגשת תלונה על ידי שופט כנגד עורכי הדין של צד להליך אין בה כשלעצמה כדי ליצור תשתית ממשית לטענת הפסלות. שכן, הלכה היא כי מקום בו הגיש בעל דין או בא כוחו תלונה כנגד השופט, ובשל כך ביקש לפסול את השופט, אין בכך כדי להקים עילת פסלות "שאם לא תאמר כן יוכל בעל דין לפסול שופטים מלדון בענייניו באמצעות הפרחת תלונות כנגדם" [ראו: ע"א 107/01 נרקיס נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם) ע"א 5714/97 מזור נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם), ע"פ 7472/96 טלמור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)]. רציונל זה חל גם במקרה דוגמת המקרה שבפנינו בו מגיש התלונה הוא השופט היושב בדין [ע"א 1670/98 מתתיהו נ' לנגה (לא פורסם)], שאם לא כן יוכל בעל דין, לפטור עצמו מעולו של שופט שבפניו אין הוא רוצה להתדיין, על ידי נקיטת פרובוקציה כזו או אחרת שתגרום לשופט להגיש תלונה נגדו. יתכנו, כמובן, מקרים מסויימים, בהם יחייבו הנסיבות את פסילתו של בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של צד כלפיו התלונן. הדבר תלוי בטיב ההתנהגות נשוא התלונה ובשיקול דעתו של השופט היושב בדין. נסיבות חריגות אלו לא התקיימו בענייננו. זאת ועוד, כפי שציין גם בית המשפט קמא, המערער עצמו אינו מעורב בעניין נשוא התלונה, ובסופו של יום עניינו שלו תלוי ועומד בפני בית המשפט ולא עניינו האישי של בא כוחו.
8. אשר להתבטאויות בית המשפט כלפי עו"ד גאנם ועו"ד קליין במהלך דיוני ההוכחות, הרי שלא מצאתי כי יש בהן כדי להקים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים בניהול המשפט. במקרה זה, בית המשפט, הביע מחאה על התנהגותו של עו"ד גאנם ועל תגובתו לסירוב בית המשפט לדחות את הדיון. אינני סבור כי בדבריו של השופט טובי יש כדי למנוע ממנו מלהעריך את טיעוני המערער לגופם בהליך המתנהל בפניו.
9. מטעמים אלה דין הערעור להידחות. המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪.
ניתן היום, א' אדר א', תשס"ה (10.02.05).
ה נ ש י א
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04104310_A01.doc
מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il