בבית המשפט העליון
רע"א 2112/99 – א'
בפני: כבוד הרשם אמיר זולטי
המבקשים: 1. הבר שפע מזון לדרום בע"מ
2. יאיר הבר
3. שמעון הבר
נגד
המשיבה: אלי צבעוני סוכניות מזון אקספרס בע"מ
בקשה לפטור מערבון
בשם המבקשים: עו"ד גיורא רובננקו
החלטה
בפני בקשה לפטור מחובת ערבון.
1. ביום 4.5.98 נתן בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט מ' הס) פסק דין נגד המבקשים בת.א. 219/95. התובע בתיק זה היה "יצחק מירון, עוד בתפקידו ככונס נכסים של חברת אלי צבעוני סוכנויות מזון אקספרס בע"מ." על בסיס פסק דין זה נפתח בלשכת ההוצאה לפועל בעפולה תיק הוצאה לפועל בו צויין שם הזוכה: "אלי צבעוני סוכנויות מזון אקספרס בע"מ ח.פ. 51-1939407". המבקשים הגישו בקשה לשינוי שם הזוכה, כך ששם הזוכה יהיה תואם לשם התובע בת.א. 219/95. ראש ההוצאה לפועל דחתה בקשה זו ביום 27.10.98 וביום 8.3.99 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא י' אברמוביץ) את בקשת רשות הערעור על החלטה זו. בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית משפט זה מתייחסת להחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת.
2. בבקשה שבפני טוענים המשיבים, כי ממילא מצוי בבית המשפט ערבון בסך 20,000 ש"ח שהפקידו במסגרת ערעורם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. 219/95 (ע"א 3492/98), כך שהוצאות המשיב מובטחות. עוד טוענים המבקשים, כי מצבם הכלכלי קשה: המבקשת מס' 1 היא חברה שחדלה מכל עיסוקיה, אין לה נכסים וכל שנותר לה הוא חובות, המבקשים 2 ו – 3 אף הם חסרי כל. בית משפט השלום בנתניה קבע, כי המבקש מס' 2 יכול לפרוע חובות בשיעור 100 ש"ח לחודש בלבד. המבקש מס' 3 חייב למעלה ממיליון ש"ח, עקב ערבותו לחובות החברה. עוד טוענים המבקשים, כי בקשת רשות הערעור שהגישו מעוררת שאלות נכבדות הנוגעות ליחס שבין כונס נכסיה של חברה לבין החברה עצמה.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בקשת רשות הערעור, כמו גם שתי הבקשות שקדמו לה, היא אקדמית ונטולת כל נפקות מעשית. סיכוייה קלושים והטעם להגשתה אינו ברור – שכן אין ניתן להבין להגנת מי נחלצים המבקשים כאשר הם טוענים, כי עליהם לפרוע את הסכום שהושת להם לעו"ד מירון דוקא ולא לחברה. עוד טוענת המשיבה, כי העובדה שהמבקשים הצליחו להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח בע"א 3492/98 מעידה על כך שאין הם חסרי כל, כפי שהם מציגים את עצמם.
4. דין הבקשה להידחות. העובדה שהמבקשים הפקידו ערובה בתיק אחר התלוי ועומד בבית המשפט העליון מעידה על כך שכב' הרשמת א' אפעל-גבאי סברה בשעתו, כי ערבון בסך 20,000 ש"ח נחוץ לצורך הבטחת הוצאות המשיב שם (לא למותר לציין, כי לשיטתם של המבקשים אין זהות בין המשיב בע"א 3492/98 לבין המשיבה כאן). אין ניתן "להרכיב" על ערובה זו חבות אפשרית נוספת של המבקשים בתיק כאן. בפרט, נוכח העובדה, כי אף שאפשר שהסוגייה שמעוררים המבקשים היא סוגייה מעניינת ובעלת השלכות כלליות, לא עלה בידי המבקשים להבהיר, מהי נפקותה של סוגיה זו לעניין חבותם של המבקשים, ומטעם זה נחלשים הסיכויים להצלחתם של המבקשים בבקשת רשות הערעור (וראו: רע"א 1733/98 שולמית בנימין נ' הקרן הקיימת לישראל, לא פורסם). כך שהאפשרות שבקשת רשות הערעור תידחה וייפסקו הוצאות לזכות המשיבה היא ממשית. זאת ועוד: טיעוני המבקשים באשר למצבם הכספי לוקים בחסר. כך, לדוגמא, לא צרף המבקש מס' 2 לתצהירו כל מסמך (דוגמת דפי חשבון, אישורים מרשויות המס או מן המוסד לביטוח לאומי) שמועדו מאוחר מ – 2/97 (אז נערכה לו חקירת יכולת), ואילו כל שנאמר לגבי המבקש מס' 3 – מפי המבקש מס' 2 נאמר – ואין בפני כל תצהיר מטעמו או מסמך הנוגע אליו (זולת טופס מלשכת ההוצאה לפועל שאין בו אלא מתן ביטוי לעובדה שמכח פסק הדין בת.א. 219/95 הוא חב, ביחד ולחוד עם שני המבקשים הנותרים, בסכום שננקב בפסק הדין). חסרים אלה (העומדים בסתירה להלכה לפיה על מבקש פטור מחובת הפקדת ערבון להיכבד ולפרט את כל הנתונים הנוגעים לבקשתו. וראו, לדוגמא: רע"א 4895/98 אברהם נח נ' זיווה נח, לא פורסם), בצד העובדה שאך חודשים ספורים קודם הגשת הבקשה שבפני עלה בידי המבקשים להפקיד (ולו לאחר הארכת מועד) ערובה בסך 20,000 ש"ח, עומדים לרועץ למבקשים בכל הנוגע לטענתם בדבר קשייהם הכלכליים.
מפאת כל אלה הבקשה לפטור מערבון נדחית. המבקשים יפקידו ערבון בסך 10,000 ש"ח (בהתאם לכללים ולהנחיות הנוהגים לעניין זה), וזאת תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.
ניתנה היום, ט' באדר ב' תש"ס (16.3.00).
אמיר זולטי, רשם
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן – מזכיר ראשי
99021120.O02