רע"פ 1517/05 רייף תור נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק רע"פ 1517/05

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

רע"פ 1517/05

בפני:
כבוד השופט י' עדיאל

המבקש:
תור רייף

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 70693/04 מיום 24.1.05, שניתן על-ידי כב' השופט ח' כבוב

בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן

החלטה

המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה בנתניה (השופטת ר' בן יששכר שורץ) בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, בכך שנהג באופנועו במהירות 187 קמ"ש, במקום 90 קמ"ש, בכביש בין עירוני, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. ביצוע העבירה הונצח במצלמה משטרתית, ונמצא שמכשיר המדידה היה תקין. המבקש טען בפני בית המשפט לתעבורה, כי אדם אחר נהג באופנוע במועד העבירה, כי ביום האירוע האופנוע שלו היה במוסך ולא היה מסוגל לנסוע במהירות גבוהה בשל תאונה שהתרחשה מספר ימים קודם לכן. בית המשפט לתעבורה, קבע שהמבקש לא הצליח להפריך את החזקה הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, לפיה רואים את בעל הרכב כמי שנהג בו, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, או שהוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. על המבקש נגזר, בין היתר, פסילת רישיון נהיגה למשך 24 חודשים.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, הן בעניין הכרעת הדין והן לגבי חומרת העונש. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על שני ראשיו. גם בית המשפט המחוזי קבע, שהמבקש לא עמד בנטל להפריך את החזקה הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה. כמו כן נקבע, כי העונש שהוטל על המבקש הנו עונש ראוי בנסיבות העניין.

לפניי חוזר המבקש על הטענות אותן טען בערכאות קמא. לטענתו, הוצגו על ידו ראיות די הצורך השוללות את האפשרות שנהג באופנוע במועד הרלוונטי. לחלופין טוען המבקש, כי ראוי היה לעשות שימוש בסעיף 36א לפקודת התעבורה, לפיו רשאי בית המשפט להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסוים או לגבי סוג מסוים של רכב.

דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא, כי רשות ערעור בערכאה שלישית לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עניינו הישיר של המבקש (רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). השאלות שמעלה המבקש בבקשתו, הנן שאלות עובדתיות שאינן חורגת מהנסיבות הספציפיות אשר נוגעות לאירוע נשוא האישום ואינן עומדות באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית. הוא הדין בערעור על חומרת העונש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשס"ה (16.2.2005).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05015170_I01.docש.י.
מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il