רע"פ 9589/03 טל חלפון נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק רע"פ 9589/03

בבית המשפט העליון בירושלים

רע"פ 9589/03

בפני:
כבוד השופט א' גרוניס

המבקש:
טל חלפון

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר, י' שיצר) בע"פ 71654/02 מיום 7.10.03 בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט ח' אפרתי) בת.פ 11613/00.

בשם המבקש: עו"ד מ' רובינשטיין

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שדחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו ועל גזר הדין שהושת עליו בבית משפט השלום בתל-אביב. בית משפט השלום (כבוד השופט ח' אפרתי) החליט להרשיע את המבקש בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וכן קבלת דבר במירמה. בית המשפט השית על המבקש שלוש שנות מאסר והפעיל בחופף שני מאסרים על תנאי. המבקש השיג על הכרעת הדין וגזר הדין בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר, י' שיצר). ערעורו נדחה על שני חלקיו.

2. לבית משפט השלום בתל-אביב הוגש כתב אישום נגד המבקש, בו נטען כי בחודש אפריל בשנת 1996 נערכה עסקה בין המבקש לבין חברת ליסינג, שהוא שימש כסוכן שלה. על פי העסקה, נמסר כלי רכב לשימושו של המבקש. למעשה, בא המבקש תחת אדם אחר עמו נעשתה העסקה המקורית. לשם השלמת העסקה נדרש המבקש להמציא שטר חוב על סך 134,514 ₪, ערב לשטר החוב וכן ערב לטופס ערבות. על פי כתב האישום, זייף המבקש את חתימת הערב בשטר החוב ואף בטופס הערבות בכך שחתם במקום המיועד לכך את שמו של אדם אחר, דורון גולן. המבקש עשה שימוש בכלי הרכב נשוא העסקה. בית משפט השלום הרשיע את המבקש בעבירות בהן הואשם. בערעורו על הכרעת הדין ועל גזר הדין בפני בית המשפט המחוזי, העלה המבקש טענות שונות בעניין החתימות המזויפות ובנוגע לתאריך הנקוב על שטר החוב ועל שטר הערבות. ערכאת הערעור קבעה, כי צירוף הראיות בתיק מביא לכלל מסקנה חד-משמעית כי המערער היה זה שזייף את שני המסמכים, בכך שחתם חתימה הנחזית להיות חתימתו של גולן. עוד נקבע, כי התאריך המופיע על גבי המסמכים אינו רכיב רלוונטי לעניין התגבשות העבירות בהן הורשע המבקש. בעניין עונשו של המבקש נקבע, כי אין מקום להתערבות בעונש שהושת בבית משפט השלום. הואיל ופסק דינו של בית משפט השלום לא ציין במפורש מהם המאסרים המותנים שהופעלו, ומאחר שבתחילתו של גזר הדין נאמרה אמירה בלתי ברורה לעניין המאסרים המותנים, ציין בית המשפט המחוזי במפורש אלו מאסרים על תנאי הופעלו. יצוין, כי מדובר במאסר אחד בן 18 חודשים ומאסר נוסף בן 12 חודשים.

3. הטענות שמעורר המבקש אינן מצדיקות בחינה חוזרת של העניין לאחר ששתי ערכאות החליטו את אשר החליטו. כך הוא לגבי ההשגות על הממצאים העובדתיים וכך הוא אף לגבי הטענה בעניין הפעלתם של המאסרים המותנים. לעניין העונש נציין, כי המבקש הינו בעל עבר פלילי ואין זו הפעם הראשונה שבה הוא נמצא אשם בעבירות בעלות אופי דומה. העונש שהוטל איננו קל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך ששני מאסרים מותנים הופעלו באופן חופף למאסר שהוטל בתיק. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה בעלת אופי כללי או עקרוני, מעבר לעניינו הפרטני של המבקש. לפיכך, אין הצדקה למתן רשות ערעור.

4. משכך, דינה של הבקשה להידחות וכך מוחלט. משנדחית הבקשה לרשות ערעור, אין עוד צורך להתייחס לבקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר.

ניתנה היום, ד' בחשון תשס"ד (30.10.03).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03095890_S01.doc
מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
חכ/