רע"פ 980/05 שחר הגלילי נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק רע"פ 980/05
בבית המשפט העליון

רע"פ 980/05

בפני:
כבוד השופטת א' חיות

המבקשים:
1. שחר הגלילי

2. אבי זריק

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"פ 7070/04 שניתן ביום 15.12.04 על ידי כבוד הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הדל ור' ברקאי

בשם המבקשים: עו"ד שרון קופ; עו"ד מיכה פטמן

החלטה

1. המבקשים, שוטרים במשטרת ישראל, עמדו לדין בבית משפט השלום באילת בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית. על פי הנטען בכתב האישום, הבחינו המבקשים במתלונן ד.ב. בעת שערכו סיור משטרתי והמבקש 1 פנה אליו וקילל אותו. המתלונן השיב אף הוא בקללה, ואז הורו לו המבקשים להיכנס אל ניידת המשטרה ולהתלוות אליהם לתחנה, שם הודיע המבקש 2 למתלונן כי הוא עצור וכבל אותו בידיו. בהמשך הכו המבקשים את המתלונן בפניו וביתר חלקי גופו וגרמו לו חבלות של ממש.

המבקשים, מצדם, כפרו בעובדות כתב האישום וטענו כי לא תקפו את המתלונן. בחקירתם טענו המבקשים כי המתלונן נחבל בעת שהתנגד להיכנס לניידת המשטרה, אולם בעדותם בבית המשפט טענו כי המתלונן, שהינו בעל עבר פלילי, חבל בעצמו על מנת לטפול עליהם אשמת שווא ולהתנקם בהם על שעיכבו אותו.

2. בית משפט השלום (כבוד השופט ש' שטיין) קיבל את גרסת המתלונן כגרסה מהימנה, בציינו כי בגרסה זו תמך גם שמעון אסור, חברו של המתלונן אשר שהה עמו בעת שהמבקשים ציוו עליו להתלוות אליהם והגיע בסמוך לאחר מכן לתחנת המשטרה. את גרסת המבקשים לפיה חבל המתלונן בעצמו דחה בית המשפט, בין היתר נוכח העובדה שהמתלונן הגיע לבית החולים מספר דקות לאחר ששוחרר מתחנת המשטרה, ובפרק זמן זה לא סביר כי הספיק לפגוע בעצמו. בית המשפט ציין כי שני שוטרים שהבחינו במתלונן בתחנת המשטרה אמנם העידו שלא הבחינו על פניו בסימני חבלות כה קשים, אולם קבע כי ניכר ששוטרים אלה מנסים לגונן על המבקשים ולהימנע מהפללתם. למרות ממצאיו העובדתיים, החליט בית המשפט להטיל על המבקשים שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה, מכוח סמכותו לפי סעיף 71א(ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977. בהקשר זה ציין בית המשפט כי המבקשים הינם שוטרים מעולים ללא עבר פלילי או משמעתי, אשר נכשלו באופן חד פעמי, וכי הם נענשו די הצורך משום שקידומם עוכב מאז הגשת התלונה נגדם. על כל אחד מן המבקשים הוטלו, אפוא, 270 שעות שירות לתועלת הציבור במוסדות שונים בעיר אילת.

3. ערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין נדחה ברוב דעות (כבוד הנשיא י' פלפל והשופט נ' הנדל), ובית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים ושקלה את גרסאותיהם זו מול זו. כבוד השופטת ר' ברקאי, בדעת מיעוט, סברה, לעומת זאת, כי יש לזכות את המערערים מחמת הספק וזאת נוכח תמיהות העולות לפי עמדתה מגרסתו של המתלונן. השופטת ברקאי הוסיפה וציינה כי המתלונן הינו בעל עבר פלילי, ולפיכך יש לנקוט זהירות בבחינת מהימנותה של גרסתו.

4. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בה טוענים המבקשים טענות שונות המכוונות במהותן אל ממצאי העובדה והמהימנות אותם קבע בית משפט השלום ועליהם נסמך בית המשפט המחוזי. המבקשים מציינים כי בינתיים סיימו לרצות את העונש אשר הוטל עליהם, ועניינם אך ורק בקביעותיה השגויות של הערכאה הדיונית וברצון לתקן קביעות אלה.

דין הבקשה להידחות. פסק-דינו של בית-משפט השלום במקרה שלפנינו מבוסס כל כולו על ממצאי עובדה ומהימנות ואינו מעלה כל שאלה משפטית או שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"פ 8457/99 קולוס נ' מדינת ישראל (לא פורםס)).

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏‏ל' שבט, תשס"ה (09.02.05).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05009800_V01.doc
מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il